M o n a L i s a
New member
איזה יום הפכפף!!! ../images/Emo4.gif
היום היה לי את היום הכי מעייף מאז תחילת השירות!!! הכל התחיל כשקמתי בארבע בבוקר כדי להסיע את אבא שלי לרכבת...היום נסעתי בזכות זה באוטו למחנה (מזל כי לפעמים האוטובוסים מאחרים בשעה, לא עוצרים או בכלל לא מגיעים...אז זה יכל להיות יותר גרוע), אספתי בצומת אורן את הבת השירות השניה והתחלנו את היום שלנו. הדרכנו כמה קבוצות ואז בשעה שלוש וחצי באה הקבוצה הכי נוראית שיש!!! ההדרכות שלנו בדרך כלל לוקחות איזה 45 דקות - מקסימום שעה!!! בתקווה לצאת בחמש.... אוי ואבוי מה שהיה.... קיבלתי חבורת ילדים בכיתה ד! אימאל'ה כמה שאלות הם שאלו.... עזבו את זה שהם הרעישו כמה שיכלו...הם ש-י-ג-ע-ו אותי!!!! למשל...יש לנו בצריך המגורים מזוודות של מעפילים...אז רק הוצאתי מהפה את המילה מזוודה וישר מטר של שאלות.... מאיפה היא?של מי היא?איפה ייצרו אותה?באיזה שנה?למה היא פה?למה היא חומה?למה היא בלויה?למה היא על המיטה?למה הידית כזאת? וכו' וכו'......... וככה על כל מילה שהוצאתי מהפה.... זה הפך לסיור של שעתיים!!! והגרון...............כואב!!!!! אין לי קול! אחרי כל היום המתיש הם היו הקש ששבר את גב הגמל... וזה עוד לא הכל...הסעתי את הבת שירות השניה לתחנת רכבת...אני לא אשאיר אותה בגשם ובחושך בצומת.... בדרל הקפצתי איזה מדריך הבייתה והלכתי לאיבוד בעתלית....חחחח...זה ממש אבסורד...עיר כ"כ קטנה! התחלתי לעשות רוורסים ולחפש את היציאה...ושתבינו זה היום השלישי שאני נוסעת לבד בלי מלווה....חחחחח ממש חוויה! אח"כ בגשם זלעפות הגעתי הבייתה...כתבתי פה קצת ונסעתי לקחת את אבא שלי ושוב כתבתי קצת ואז את אימא שלי!!! אהההההההההההההההההההה אני לא יכולה יותר!!! סליחה על ההתבכיינות הייתי חייבת להוציא את זה
היום היה לי את היום הכי מעייף מאז תחילת השירות!!! הכל התחיל כשקמתי בארבע בבוקר כדי להסיע את אבא שלי לרכבת...היום נסעתי בזכות זה באוטו למחנה (מזל כי לפעמים האוטובוסים מאחרים בשעה, לא עוצרים או בכלל לא מגיעים...אז זה יכל להיות יותר גרוע), אספתי בצומת אורן את הבת השירות השניה והתחלנו את היום שלנו. הדרכנו כמה קבוצות ואז בשעה שלוש וחצי באה הקבוצה הכי נוראית שיש!!! ההדרכות שלנו בדרך כלל לוקחות איזה 45 דקות - מקסימום שעה!!! בתקווה לצאת בחמש.... אוי ואבוי מה שהיה.... קיבלתי חבורת ילדים בכיתה ד! אימאל'ה כמה שאלות הם שאלו.... עזבו את זה שהם הרעישו כמה שיכלו...הם ש-י-ג-ע-ו אותי!!!! למשל...יש לנו בצריך המגורים מזוודות של מעפילים...אז רק הוצאתי מהפה את המילה מזוודה וישר מטר של שאלות.... מאיפה היא?של מי היא?איפה ייצרו אותה?באיזה שנה?למה היא פה?למה היא חומה?למה היא בלויה?למה היא על המיטה?למה הידית כזאת? וכו' וכו'......... וככה על כל מילה שהוצאתי מהפה.... זה הפך לסיור של שעתיים!!! והגרון...............כואב!!!!! אין לי קול! אחרי כל היום המתיש הם היו הקש ששבר את גב הגמל... וזה עוד לא הכל...הסעתי את הבת שירות השניה לתחנת רכבת...אני לא אשאיר אותה בגשם ובחושך בצומת.... בדרל הקפצתי איזה מדריך הבייתה והלכתי לאיבוד בעתלית....חחחח...זה ממש אבסורד...עיר כ"כ קטנה! התחלתי לעשות רוורסים ולחפש את היציאה...ושתבינו זה היום השלישי שאני נוסעת לבד בלי מלווה....חחחחח ממש חוויה! אח"כ בגשם זלעפות הגעתי הבייתה...כתבתי פה קצת ונסעתי לקחת את אבא שלי ושוב כתבתי קצת ואז את אימא שלי!!! אהההההההההההההההההההה אני לא יכולה יותר!!! סליחה על ההתבכיינות הייתי חייבת להוציא את זה
