איזה חודש קשה

pasmagnezi

New member
איזה חודש קשה

ביום שבת יהיה יומולדת לאחי אבירם. יומולדת ראשון בלעדיו... ההתלבטות איך ומה נכון לעשות ביומולדת קשה, להיות לבד, להיות עם ההורים, להיות עם חברים?????? בסופו של דבר החברים שלו החליטו לארגן "מסיבת יומולדת" בשקיעה נדליק מעגל גדול של נרות נשמה ואחר כך גם תהיה מוזיקה ומי שירצה להתפרק ולרקוד, לצחוק ולבכות יוכל... נראה לי שבעיקר יהיו שם הרבה חיבוקים ודמעות. אבל מה שחשוב זה שזוכרים אותו ועושים משהו בדרך שהוא כל כך אהב. עם חברים, מוזיקה וים. אחר כך מחכים לנו בפתח החגים שכבר בכלל לא שמחים, רק מעוררים את החסר, החור הגדול ומזכירים את מה שאף פעם לא יחזור.... הכסאות הריקים .... נסיונות לחייך בשביל הילדים... אבל העיניים אומרות הכל, המחנק בגרון והלחץ בחזה... איך נעבור את זה???? אם הייתי יכולה הייתי מעלימה את עצמי בתקופה הזו וחוזרת אחרי שכל תקופת החגים נגמרת. בשבילי התקופה הזו מסמלת את התקופה האחרונה איתם, שני האחים שלי נהרגו מיד לאחר חג סוכות ועוד מעט שנה.... פשוט מטורף ובלתי נתפס....
 

shlish2004

New member
תמיד האירועים הראשונים

שבלעדיהם הם הקישם ביותר. אצלנו ליל הסדר היה הפעם הראשונה של חג שממעותי בלי גילי, הוריי דוקא התעקשו לערוך אותו בביתם. בנוסף לזה שהזכרנו את גילי גם קראנו משהו שהיא כתבה פעם על החג היה קשה אבל הרגשנו שהיא יחד איתנו. אצלנו השנה החג נופל יחד עם יום ההולדת של גילי, והוריי החליטו להזמין את המשפחה אליהם, ולנסות ולדבר על גילי, דבר שלא נעשה מזמן, והם רואים חשיבות לכך שייעשה, בייחוד שהפעם גם מוזמנים חלק מהמשפחה המורחבת יותר. הרעיון של החברים נראה רעיון נהדר, כך תוכלו לזכור את אבירם כפי שהיה, תנסו לזכור את הדברים השמחים בעיקר ואני בטוח שזה יקל במקצת. שנה טובה עמית
 

pasmagnezi

New member
תודה

היום זה תאריך היומולדת ואני מנסה להעסיק את עצמי כמה שיותר. אתמול היה יום סיוט. מהימים שרק שואלים אותך מה שלומך והדמעות חונקות בגרון.... אני מצפה לערב להיות עם כולם להיזכר להתחבק ולבכות ביחד.... להתחבר אליהם ... להרגיש אותם עוד קצת איתנו....
 

AHDN

New member
ביום ההולדת הראשון של אחי

פחות מחצי שנה אחרי שנפטר, החברים הכי טובים שלו ארגנו ערב לזכרו עם כל המוזיקאים הישראליים שאהב והכיר בבארבי. הזמנו את כל המשפחה והחברים, ההכנסות הלכו לתרומה.. היה ערב מאוד מיוחד. החברים הכינו מצגת של תמונות ושירים, והיו תמונות שלא הכרתי. הלב נשבר כשראיתי אותן. מאז בימי ההולדת שלו המשפחה המצומצמת נפגשת, ועם כל שנה שעוברת אנחנו מתנהגים אחרת. לפעמים נפגשים, לפעמים לא. אין לזה נוסחה. בימים שלפני אמא מתחילה להרגיש את הגעגוע יותר אז אני יותר קשובה ומבלה איתה זמן אם צריך. חיבוק ענק.. כפי שאת יכולה לראות ממה שתיארתי, ככל שהזמן עובר זה נהיה אחרת. תעשי את מה שאת צריכה! אני מקווה שהערב יתרום לך כמו שאת מקוה..
 

רגב ת

New member
../images/Emo201.gif

לא מוצאת מילים לנחם. המפגש עם החברים ממש רעיון מעולה לדעתי, מבינה את התחושות הקשות עכשיו לפני החגים.
 
למעלה