איזה געגועים

[נופל חופשי]

איזה געגועים ../images/Emo29.gif

כמה זמן שלא חצללתי, לא מוצא זמן, כל היום בעבודה. איפה התקופות של פעם, כשהייתי בחור ישיבה. קבוע כל בוקר אחרי תפילת שחרית וארוחת בוקר, הייתי נכנס למיטה בפנימיה, תופס איזה עיתון משעמם ונשכב. בתוך חמש דקות פלוס מינוס היו מתחילים לי הוויברציות והרעשים, במקרה ולא הייתי מצליח לסבול אותם והייתי מעיר את עצמי, זה לא היה עוזר, מרגע שהנחתי את הראש חזרה על הכרית, לא היו עוברים עשר שניות וכבר הווברציות מתחילות שוב, ביתר עוצמה, ומהר מאד אני מוצא את עצמי בתוך חלום צלול מתוק. עד שהרב היה מנענע אותי לקום לסדר ללמוד. אני זוכר שאף פעם לא הייתי בטוח עם זה באמת הוא, מעיר אותי, או שכדאי לי לדפוק מכות למניאק. שאלות שמטרידות אותי הרבה זמן: מה לדעתכם מאפיין אנשים (כמוני) שמקבלים חלומות צלולים באופן טבעי, בלי להתאמץ ובלי להשתמש עם אף שיטה, אלא פשוט נשכבים לישון. לדעתי, דמיון מפותח מוכרח להיות אחד המאפיינים. מדוע אני לא מוצא אנשים שמכירים/חווים את הנושא המרתק הזה? מדוע אנשים שאני מסביר להם בהתלהבות על השלבים של השינה מביטים בי בשעמום או במבטים שנהוג לתת בזקנים שמספרים שהם המשיח? כדאי לפנות זמן ולחזור לזה? הרי חוויתי כבר הכל? בברכת 'שיתגשמו כל חלומותיכם בחלום' מני