גם שלי לא חגג לי יומולדת.
היה ב-28 ליולי... הייתי בחו"ל, יאמר לזכותו. אבל לפני שיצאתי לחו"ל היה לו שבוע רגילה. שנה שעברה, שגם הייתי בחו"ל ביומולדת, הוא כתב לי מכתב יפה ומחברת עם משהו קטן לכל יום. לא ציפיתי לכל כך הרבה השנה מן הסתם אבל מכתב היה יכול להיות נחמד... ואמרתי לו את זה, כזה כבדרך אגב, לפני שטסתי, כשהוא כבר היה בצבא, והוא אמר שהוא מצטער ושהוא לא חשב על זה. אחר כך בסופשבוע שלפני היומולדת שלי, הוא יצא. לא נתתי לו לשכוח שום דבר, אמרתי לו בפירוש כמה ישמח אותי לקבל אימיילים ממנו, ושהנה יש לו הזדמנות לכתוב לי מכתב ליומולדת. פותחת את האימייל בראשון בבוקר ו - כלום. בחיים שלי לא התאכזבתי ממנו ככה. בשני היה היומולדת, והוא אמנם שלח לי כמה הודעות טקסט, וגם דיברנו איזה 5 דקות, אבל התאכזבתי. כשחזרתי ליומיים הוא יצא במיוחד בשבילי לאפטר, 3 שעות. לא חשבנו בכלל על היומולדת, ומתנה לא היה לו זמן לקנות לי אם הוא לא קנה לי לפני זה. ואחר כך הוא יצא עוד סוף שבוע, אבל הוא הגיע הביתה בשישי רק ב-13:00 והגיע אלי כמה שעות אחרי זה, אז באמת לא היה לו זמן לקנות... הוא יוצא בסוף שבוע הזה, אבל אני מתגייסת ברביעי, אז נראה אם אני אצא. אם כן, חסר לו אם הוא לא יחגוג לי. כי ביומולדת 18 שלו הוא עשה מזה עניין גדול מזה ש"לא עשיתי לו מספיק" וש"יום הולדת 18 זה מיוחד והוא ציפה ליותר" (שאיזה מן דבר זה להגיד בכל מקרה כשהוא ראה שכן השקעתי...) אבל אני לפחות עשיתי לו משהו... סתם. אז אני מזדהה וזה חרא :/