איומים

איומים

יש דרך לשכנע מתבגרים בלי לאיים עליהם - אם לא, אז... למה אין פשוט הבנה, שיחה, משהו
HELP התעייפתי מזה
 

מחשבות

New member
יש ילדים עם מבנה אישיות כזה ששום איום לא עובד. הטיפול היחיד

הוא התנהגותי והוא מסובך ליישום.
 

נומלה

New member
מה זה "הבנה"?

הבנה שכל האמת תמיד בצד שלך? בשביל שהם יקשיבו לך, את צריכה להקשיב להם. לך יש הבנה? את כן מקשיבה? וגם שומעת? והם מאמינים לך? אם כן, לא צריך איומים.
 
את מתכוונת לשיתוף פעולה שלהם איתך? הבנתי נכון?

ניסית להזמין אותם לשיחה בנושא מחוץ לבית? בבית קפה למשל? בד״ כ שם זוכים להקשבה ואולי לשיתוף פעולה.
 

אימם

New member
אם תהיי יותר ספציפית

אולי כל אחד מהמגיבים יוכל לייעץ לך על פי נסיונו האישי
באופן כללי נכון שזה גיל מרד וחייבים להתגמש איתם, לוותר ולקבל כמו כל מערכת יחסים בוגרת
בואי נאמר שזה הזמן שאנו ההורים מתחילים להבין שהם כבר לא ילדים קטנים ויש להם רצונות משלהם,
דעות משלהם ובחירות משלהם ואנחנו אמורים לשחרר קצת את החבל מצד אחד ולהדק אותו
בדברים אחרים בעיקר בדברים שעלולים לסכן אותם...
ממתינים לקבל יותר פרטים.
 
דוגמאות

איום הכי פופולרי
זה כשמשחקים בפון או בכל טכלנולוגיה אחרת
שאני אצטרך לקחת כי זה גורם למריבות
או שהם פשוט ממשיכים לשחק כשהגענו כבר לאיזה מקום ואני צריכה לעמוד ליד האוטו ולחכות להם
&nbsp
היום ב7 בבוקר - בת שלי בת 7
- אמא בואי נעשה מצגת
- נעשה בצהורים
- אבל הבטחתם לי כל הזמן אומרים בצהורים בצהורים ואף פעם לא עושים
- הבטחתי לך בשלישי בצהורים וצהורים שלישי עוד לא הגיע
- אמא.. .. . .. . .. . . ..
- בקצב הזה של ויכוחים ושאת לא נותנת לי לנוח עכשיו זה גם לא יקרה בצהורים.
* שוב איומים
&nbsp
-תפסיק לעשות ....
אני מבקשת להבפיסק עם זה...
- אם לא תפסיק לא....
&nbsp
אלא דוגמאות
יש לי 3 ילדים ותחושה שלי שאני כל הזמו עסוקה באיומים ברור שזה לא כל הזמן אותו ילד
אבל כאילו אין הקשבה עד ש...
&nbsp
חשוב לציין שילד הגדול שלי בן 13 הוא עם בעיות קשב קשים והקטנים שלי (בני 7) פשוט מעתיקים התנהגותו
&nbsp
 
נשמע מוכר. כמה רעיונות -

מצד אחד - להיות קשוחה כשמדובר בהתנהגות שבאמת מפריעה לך
מצד שני - ללכת לקראתם

להיות קשוחה - לא לאיים, אלא לעשות. הם רבים ומפריעים בגלל מכשיר? קחי את המכשיר. מחר כבר לא תצטרכי לאיים - מספיק שתסתכלי עליהם, הם יבינו שאם ההתנהגות נמשכת - המכשיר יילקח. (אבל אם זה לא מאד מפריע, אני בעד לתת להם להמשיך לשחק ולריב, אבל בחדר אחר - כדי לא להפריע לך).

לגבי לחכות ליד האוטו - אולי תנסי לתת להם קצת יותר זמן התראה מראש, שיספיקו לסיים המשחק.

אני מבינה שמתסכל שילדה רוצה ב7 בבוקר לעשות מצגת. מצד שני - כשאת ילדה בת 7, נורא רוצה לעשות מצגת, אבל את תלויה באמא - זה גם מתסכל... ואולי היא גם משועממת מימי החופש הארוכים האלה. לא יודעת כמה זמן את כבר דוחה אותה עם זה - אבל זה משהו שהייתי מנסה לעשות, ללכת לקראתה. אפילו לפנות לזה רבע שעה רק בשביל לעזור לה להתחיל, להגיד לה שתעשה מה שהיא יכולה - ואת תצטרפי אחרכך.
 

נומלה

New member
נשמע שאת מאיימת על ריק

והחוקים לא ברורים. מתחילים ברשימת חוקים שכולם יודעים אותם. אחר כך עוברים לשתי אזהרות ונקיטת סנקציה. אצלנו אין בעיות כאלה. את יודעת למה? כי בגיל חמש פעם אחת לקחתי צעצוע שרבו עליו והוצאתי אותו מחיינו (זרקתי לפח בדרך והמשכנו לנסוע), מאז כולם יודעים שאני מתכוונת למה שאני אומרת. הילדים שלך יודעים שאת ממש לא מתכוונת. עובדה. את ממשיכה להתווכח. תצרי רשימת חוקי בית שכולם ידעו עליהם ותפסיקי להתווכח.
ואם הבטחת משהו? תקיימי גם כאשר זה לא נוח לך. את צריכה ליצר יחסי אימון איתם.
 
זהו שאני כן מקיימת

אם אני מאיימת זה מה שקורה אין יותר איומים אני קמה ולוקחת
בעיה היא הצורך באיום בשביל להפסיק התנהגות כלשהי
&nbsp
 

אימם

New member
אני מאמינה שאם תקיימי פעם פעמיים את האיום...

אז לא תצטרכי לאיים יותר. אבל כמובן שאת המלחמות בוחרים ושמדובר בדברים שהם חוק בל יעבור מבחינתך
 

לאונידס

Active member
מה קורה אחרי שאת מאיימת? נניח רבים על איזשהו מכשיר

ואת איימת, מה קורה עכשיו?
יכול להיות שבהתנהלות נכונה יותר מראש היה אפשר להמנע מכל העניין? נניח לא לדחות את הילדה למועד שמבחינתה הוא נצח או קביעת תור שימוש במכשיר אלקטרוני לילדים?
 
עונה

כשאני מאיימת והם לא מפסיקים אני לוקחת להם
לרוב הם כן מפסיקים
אבל עד האיום שום דבר לא עובד לכן תמיד מגיעים לאיומים
וזה מה שמפריע לי
למה לא מספיק שאני אבקש למה אני חייבת לאיים
&nbsp
לגבי מדיה מה שמצחיק שהיה רק פלאפון אחת לשחק איתו לא היו כל כך הרבה מריבות כמו שיש עכשיו שלכל אחד מהם יש
כי עכשיו הם פשוט רבים על דברים אחרים עושים תחרויות שתמיד נגמרות בצעקות או בבכי של הבת כי היא לא יודעת להפסיד או בכלל לתת למישהו להיות טוב יותר ממנה.
&nbsp
&nbsp
 
לפעמים כדאי לתת להם לריב

זה חלק מהקשר בין אחים, ולא כדאי למנוע את זה.

ואם בתך בוכה כשהיא מפסידה - עדיף שהיא תתאמן בלהפסיד, מאשר שאת תנסי למנוע את המצב. הם ישחקו, יריבו, היא תבכה. ככה גדלים.

(כמובן אני מדברת על מצב בריא. לא מצב שבו יש אח שמתעלל, חס ושלום, באח אחר).
 

לאונידס

Active member
אז מה האיום? לתת לבת לנצח? לגרום לה ללמוד להפסיד?

לא נראה לי שאיום יעזור לא כאן ולא כאן, אולי עדיף לתת להם להסתדר לבד? הם הרי מסתדרים כשאת לא בסביבה.
באופן כללי אני מבין שמה שמפריע הן המריבות בינהם, אני צודק?
&nbsp
 
מריבות שלהם זה נושא אחר

וזה פחות מפריע לי
מה שמפריע לי שבשביל שמה שאני מבקשת יתבצע אני צריכה לאיים
אם זה דברים שאני רוצה שהם יעשו או יפסיקו התנהגות כלשהי
&nbsp
בעיה היא שכך הם גם לומדים לדבר ביניהם
הגדול שלי מאיים עליהם שאם הם לא... אז..
וגם הם ביניהם מדברים כך
הכל נעשה באיומים/התניה - אם לא ... אז
&nbsp
אני מנסה למצוא פתרון לאיומים שאני יוכל לבקש משהו וזה יתבצע ללא איומים
 

לאונידס

Active member
טוב דוגמה אישית היא אבן בסיס בחינוך

אם זהו השיח בבית אין סיבה שהם לא ילמדו ממנו.
אני לא יודע להיות גורו של נכון ולא נכון בחינוך ילדים, במיוחד כשאין לי דוגמה ספציפית.
למרות זאת אני מציע לשקול שימוש בגזרים ולא רק במקלות ולו רק כדי לשנות את השיח בבית, לדעתי במינון נכון שוחד היא מדיניות נהדרת
 

adif11

New member
עם הבן הבכור שלי שהוא וכחן ועקשן נוראי

עובד השילוב של הסברים הגיוניים מצד אחד יחד עם הרבה ויתורים מצידי בכל מה שלא ממש קריטי.
עם הזמן הוא שם לב שכשלא מדובר בנושא סופר חשוב בעיני אני מביעה מחאה אך מכבדת את דעתו
וכשכן מדובר בנושא שחשוב לי אני לא מוותרת וחופרת ללא הפסקה עם הסברים ופרצופים חמוצים
ונוצר איזה איזון שבמסגרתו אני מוותרת באמת המון אבל כשמגיעים לגבולות שלי הוא מיד "מריח"
שעדיף לו להתגמש ובא לקראתי.
 
למעלה