איה עדכני

דבורי

New member
איזו מתוקה!

ובאמת, מי היה מאמין שהילדה הזו היתה פעם כל-כך פצפונת...
 
../images/Emo25.gif איזו בובולינה!!!

תראו את הפולקאות! ואת העיניים! ואיך היא מרימה ראש!! (תקן אותי אם אני טועה אבל איה היא קופי של אשתך?)
 
תקציר הפרקים הקודמים

תחילת ההריון. תאומים. בדיקת מערכות. מום קשה בלב. הפסקת הריון של אחד והשארת השניה. 11 שבועות עברו. יום שישי. מכבי ת"א בכדורסל משחקת בחצי גמר אליפות אירופה. כל החברה באים ועושים על האש. סבבה. מחר, יום שבת. ערב. ירידת מים בשבוע 23. רצים לבית חולים. שמירת הריון. מתכוננים לכמה חודשים של שכיבה. פתיחת צואר הרחם. עיכוב הלידה בעוד כמה שעות למשמרת בוקר. לידה בשבוע 25 ושישה ימים.845 גרם. 80 יום של רכבת שדים. נק. שיחרור. בדיקות ומעקבים. כיום איה בת חצי שנה (שלושה מתוקן) ושוקלת 6.2 ק"ג.
 

meravhs

New member
80 יום!

80 יום בבית חולים, תשמע אני אחרי 24 כבר על סף התמוטטות עצבים. ההמתנה וחוסר האונים קשה לי מאוד. מנסה לחזור קצת לשיגרה, אבל גם אז אני לא נמצאת בעבודה אלא ראשי מלא בתמונות שלה מתוך האינקובטור (ועוד עכשיו עם השנט בראש), לפעמים נדמה כאילו הזמן עומד מלכת. הכי קשה לי, זה עם כל הבעיות שאנחנו מתמודדים בכל יום, שזה זה יהיה קצה הבעיות שנכונו לנו בעתיד (כמו פגיעה מוחית או משהו דומה). אני בכל יום, כל היום חושבת, מתפללת שהכל כבר יסתדר, שנראה כבר את האור בקצה המנהרה, שאוכל לשלוח גם כמה תמונות שלה ולהשוויץ איזה יופי היא שרה את שירי חנוכה. אני יודעת שצריך סבלנות, לקחת כל יום בנפרד ולנסות להעביר את הזמן בתוך שיגרה, קל לומר הרבה יותר קשה לבצע. השהייה פה, בתוך הפורום של הורים לפגים, עוזר לי מאוד. כולם מאוד תומכים האחד בשני וראה כאילו רבים פה הניסים והנפלאות, אז נשתמע! שבת שלום, חג חנוכה שמח מירב
 
מירב

הפורום הזה הפך להיות הבית השני שלי- ממש לא בצחוק. אילולי היו פה אנשים כאלה, אין לי מושג איך הייתי עובר את הפגיה. ביום שיחרור של איה הם יזמו מכתב ארוך מעצמם וכשנכנסתי הכל השתחרר החוצה. ודרך אגב הגזמתי. זה לא היה 80 אלא 79.... תודה לאל שהיה בשביל מה להיות שם כל הזמן הזה. שתדעי, שבלי שום קשר לכלום ההתפתחות של הפגים קצת שונה בדרך כלל. איה עומדת לסגור 4 חודשים ועדיין לא מתהפכת. עדיין לא צוחקת. עדיין לא נותנת לישון. אישה חכמה אמרה לנו שהמנטליות שלה מפותחת כמו גילה אבל הגוף לא והיא נמצאת במצב מתסכל לאללה. עד שהיא תדביק את הפער עשוי להיות קשה. אבל כל רגע היה שווה. כל חרדה, כל פחד. הרי אנחנו פה, לא? אינשללה שהכל יהפוך אצלכם להיות חלום רחוק ורע והמציאות תהיה כל כך אינטנסיוית שלא יהיה לכם זמן לחשוב על מה שהיה....
 
אני לא מאמינה, איזו ענקית!!!

מותר לשאול כמה היא שוקלת (יש כאלה שלא אומרים בגלל עין הרע...)?
 
טפו טפו חמסה חמסה, איך היא גדלה !

כאילו רק אתמול נולדה! אתם מאכילים אותה בסוכר שהיא כזו מתוקה???
 
למעלה