איבחון

[יעלבל]

איבחון

קיבלתי רשות לספר ולהמליץ ואני רוצה לעשות זאת בלב שמח....שגם אחרים יהנו. עשינו לבן איבחון פסיכודידקטי. את האיבחון בצענו במרכז "אתגר" שבחיפה. מכון שמנוהל ע"י אישה מקסימה בשם ד"ר אסתר טוב לי. זו פעם שניה ב-8 השנים האחרונות שאסתר מבצעת איבחון בבני. האיבחון ממצה ביותר, כולל פירוט מעמיק של כל האבחונים שנערכו. היינו צריכים לאסוף חומר רב טרום האיבחון על מנת לשקף באמת את מיהו הבן. המחיר - שווה לכל נפש...קראתי על סכומים "אסטרונומים" שנגבו מאנשים ואני יכולה לומר - שבאמת מחיר שווה לכל נפש. האיבחון ערך כ- 6 שעות, כעבור חודש לערך קיבלנו את סיכום האיבחון והמחיר כלל גם שעה שהוקדשה לי ולזוגי לצורך הניתוח האבחון והסבר לגבי ההמלצות. טרחתי ונסעתי עד חיפה....ובאמת ממליצה. ולגבי האבחון עצמו - לא שלא ידענו על הבעיות קודם לכן ....אבל בכל זאת, הבן התבגר והמלצות איבחון שנעשה בחט"ב הבניים - תקף כיום עד סיום יב'. התחושה הראשונה כשקרנו את האבחון היתה שאין לבן מה לעשות במערכת החינוך....איש לא יעמוד בהמלצות שנכתבו עבורו...אבל...מסתבר שזה אפשרי. אנחנו עובדים עכשיו על גיבוש תוכנית לבן (ואל תשכחו שקל לנו יותר כי יש לו סייעת) והחלק שבגללו אני רוצה לשתף אותכם - ואני זוכרת שהתפתח פעם דיון בעניין עם אלי של נופר ובר - סוגיית במחשב הנייד. לבן בעיה גרפו מוטורית קשה. ההמלצה היא לעבור למחשב נייד...אמאמא....מסתבר כי בכיתה י', תלמידים שבהמלצות האיבחון שלהם לכתוב במחשב נייד צריכים לעמוד בפני ועדה מיוחדת שלה "מכסה" - שימו לב "מכסה" של אישורים (כמו בימי הבולשביקים) והיא איננה מאשרת באופן גורף. היא בוחנת כל מקרה לגופו של עניין, על התלמיד להביא אישורים, מחברות, בחינות ואיבחונים מהעבר ורק לחלק מהתלמידים - מאושר העניין. ד"ר טוב לי סיפרה לנו שבעבר תלמידים מהחטיבה שעברו לכתוב בנייד במשך 3 שנים הגיעו לתיכון ושם לא אושרה להם בגרות באמצעות מחשב ומה שקרה הוא שאותם תלמידים שבמשך 3 שנים לא כתבו - עמדו חסרי אונים, עם קשיים אדירים ולא ידעו כיצד להתמודד.... חלק מההורים יצאו למאבק קשה - וחלק מהתלמידים קיבלו אישורים. לפיכך, מאז ממליצה ד"ר טוב לי להשתדל להתמודד עם הבעיות הגרפו מוטוריות כמה שניתן, לעבור בחלק מהקצועות למחשב נייד, בחלק להבחן בע"פ - וכל זאת בגלל שמשרד החינוך לא מאשר באופן גורף מעבר למחשב. ואני שואלת - לא טמטום בהתגלמותו?????? לבן באמת בעיות כתיבה קשות, מזיע, חורט, כותב לאט מאוד, מוחק וכמובן - מתרגז ונכנס ללחץ כי איננו מספיק להעתיק מהלוח. כשהצענו את המחשב- נולדה בעיה חדשה....הוא הודיע לנו שאין צאנס שילך לבה"ס עם מחשב נייד....והנימוק: - "לא מספיק שאני חריג גם ככה...לא מספיק שכולם מסתכלים עלי ולא מעט חושבים שאני מוזר... אז אני צריך לתת לזה אישור ולהיות שונה ולבוא עם מחשב נייד?...תשכחו מזה".... אשמח מאוד מאוד לרעיונות... יעל

 

[אלי של נופר ובר]

יעל, כתבתי ארוכות ונמחק לי ../images/Emo4.gif

אנסה לתמצת : בשיחה עם יועצת ביה"ס השבוע שמעתי שמשרד החינוך מתחיל להערים קשיים בנושא ההקלות בגלל ריבוי הבקשות והקלות בה ניתן להשיג "הפרעות". בכל אופן, כשביקשנו מחשב נישא לנופר, אישרו את הבקשה תוך יומיים (או שלושה) , כולל מבחני הבגרות. כמו הבן שלך, גם נופר לא הסכימה להיראות חריגה יותר ממה שהיא כבר. כנראה שזה משהו שקשה מאד להבין אם לא "נמצאים" שם. היום אנחנו נמצאים עם בר בדיוק באותה הבעייה (כתיבה ומחיקה ללא הרף עד "שייצא בסדר") ובדיוק עם אותה התשובה. אני יכולה לעודד ולספר שציוני הבגרות של נופר היו נאים למדי. אני יכולה אף לומר, שתחושת ההישג שלה ("עשיתי זאת בלי הקלות") עולה עשרות מונים על כל ניקוד נוסף שהיתה מצליחה להוציא במבחנים , תחושה עילאית שמעוררת השראה, ממריצה ומעודדת ומקנה ביטחון לעתיד לבוא. אז אולי , למרות שאנחנו רוצים בטובתם , הם חשים טוב מאיתנו מה טוב עבורם. אחרי הכל, הם כבר בוגרים. שיהיה בהצלחה (ועם פחות קשיים)

 

[השגיא]

יעל שי הולך לבי"ס עם מחשב נייד

הוא בכיתה ז'. יש לו בעיה גרפומוטורית בילתי פתירה לדעתי. לא קשור לOCD (ה-OCD מתבטא בדרכים אחרות..) ניסינו, הזוגי ואני לדחות ככל האפשר את המעבר לכתיבה בלפ טופ. חשבנו שלא יכול להיות שבכיתה ה' נוותר על דבר כ"כ בסיסי כמו כתיבה.. התוצאה של זה היתה שכל מיני בעיות צצו שהיום בדיעבד אני יודעת שכולן, עד האחרונה היו כתוצאה מההיסוס המיותר שלנו. הלכנו לאיבחון אצל ד"ר דפנה קופלמן, מנהלת מרפאת הפרעות קשב בשנייידר. (פרטי כמובן). היינו אצלה 6 פעמים ועוד במהלך הנסיעות ,לפני תום האיבחון קנינו לו לפ-טופ. השינוי היה מיידי!!! מסכימה איתך זה לא נעים. שי אומר שבהתחלה קראו לו בכיתה "המיליארדר" (בטח, אם הם היו רואים את מצב העו"ש שלי..

) אולי הוא נחשב חריג. בסופו של דבר הוא אכן חריג, כך שלדעתי, לאחר תקופה קצרצרה, הילדים מסתגלים שלחריג הזה יש עוד משהו חריג... בשורה התחתונה, עם המחשב הוא לומד מעולה. התקנו לו תוכנה שהוא אפילו כותב מתמטיקה על כל נוסחאותיה, משוואותיה , סימנים מיוחדים ואפילו גרפים במחשב. היום, חצי שנה אחרי, זה פשוט נראה לי מטומטם ברמות שיש ילדים שהולכים לבי"ס עם מחברות... לא יודעת, יחסית לכל הסדר, האירגון והנוחות של המחשב, מחברות נראות לי ימי הביניים... בקיצור- ממליצה מאוד מאוד!! קצת לא נעים בהתחלה, אבל הלמידה שמתאפשרת בעקבות זאת, מנסיקה את הילד לגבהים. זה פשוט עוד כלי. כמו משקפיים או סיעת... אשר לבגרות- לדעתי, דווקא העובדה שמגיל כ"כ צעיר ילד עובר לכתוב במחשב, תסתום את הפה למתנגדים. אם יש אישור של בי"ס ואישור מהמאבחנת, לדעתי בחוקים של היום אסור למשרד החינוך להתנגד. (אבל אני ארים כמה טלפונים הערב לבדוק את זה...) בהצלחה גלית

 

[אלי של נופר ובר]

גלית, כשניסינו לשכנע את נופר

להשתמש בנישא , אמרנו לה שהיא בסה"כ מקדימה את זמנה וכך ייראה העתיד. לחיזוק , הפגשנו אותה עם סטודנט ,שהדגיש שבמכללה בה הוא לומד כל מי שרק ידו משגת מעדיף להגיע עם לפ טופ. כפי שציינתי לא ממש עזר מסע השכנוע.

 

[spidergirl]

יש לי כמה רעיונות

קודם כל - גם אני איתך באותה סירה. קניתי מחשב נייד לפני חצי שנה, שוקל כ- 3 קילו, כבד לכל הדיעות.חשבתי לעצמי שאין מצב שבאמת אשא אותו לכל מקום, בוודאי לא ללימודים. חצי שנה אחר כך, הוא הפך להיות איבר מגופי.במקרה ניסיתי להקליד בכיתה במקום לכתוב וגיליתי עד כמה זה מקל על בעיות הכתיבה והארגון שלי. עכשיו כל חיי מרוכזים בנייד הזה עד כדי כך שלמרות משקלו, נשאתי אותו עימי לחופשות. בדיוק היום, אגב, אני הולכת לקנות אחד חדש ששוקל הרבה פחות. אני מציעה לקחת אותו לחנות מחשבים ולתת לו להתרשם מהמראה האלגנטי של הניידים, לבקש ממנו לנסות לפחות שבוע. אני שולחת לך מסר עם דגמים של ניידים קלים, שלא אואשם בפרסומת בפורום.