ברור
אבל לטעמי ומנסיוני אפשר לקבל את כל הדברים האלה גם ללא אבחון,
ואבחון בעצם מזכה אותך בעיני הסביבה בצורה שהיא די בעייתית כשלעצמה,
כי מעתה את יכולה לומר ל"כולם", גם זה הדמיוני שלך שאיתו את מנהלת דיאלוגים בשתיקה, שזה לא שאת כזאת (גם לי כל הזמן אומרים בדיוק את זה, עצל, ילדותי, הרס עצמי, דכאוני, בזבוז של כשרון...) שכל מה שכולם אומרים זה לא נכון אלא את פשוט דפוקה, לקויה, חולה, אדם עם זהות לא תקינה.
לא ברור לי איך זה פותר את הבעייה, את פשוט מחליפה ערימה שלמה של תוויות משפילות ולא הוגנות ולא צודקות באחת אחרת,
שבעצם אומרת שלא הוגן לדרוש ממך מה שדורשים מכולם כי בעצם את סוג של תת אדם,
אדם ללא זהות תקינה.
בעיני זה מסריח וגם לא מסביר שום דבר
אני נשארתי מוזר לפני ואחרי האבחון
גם אנשים שלא מכירים אותי בכלל תופשים די מהר שאני מוזר
וזה לא שאני יכול או רוצה להסתובב כל הזמן עם טלאי צהוב או לבן שמזהה אותי כאדם פגום ככה, כאוטיסט, ככה שמבחינת אי הנוחות החברתית ההסבר המדומה לא תורם לי כלום
סתם מחליף השפלה ודחיה מסוג אחד בהשפלה ודחיה מסוג אחר
כי עקרונית זה כל מה שהנ"ט מסוגים לעשות
