אבחונים דידקטיים
נורא תלויים בגיל הילד. ילדים בגיל הרך ואפילו בכיתה א' - ההורים יכולים להיות נוכחים (למרות שלפי דעתי זה לעתים יכול לפגוע בתפקוד הילד...כן! כן! הורים אל תכעסו, אבל לנו, הם עושים את כל ה"קונצים" ואם יש קהל....מה טוב!). בגיל בית ספר בדרך כלל הם נכנסים לבד לחדר הבוחן/ת, שם הם עוברים מבדקי קריאה (קולית ודמומה), הבנת הנקרא, כתיבה (העתקה, כתיבה חופשית, לענות תשובות על שאלות פתוחות ו"אמריקאיות"), חשבון, אנגלית (תלוי בגיל ואם זה בוקש במפורש). כל תתי המבחנים נבדקים מבחינת זמן, איכות הביצוע, התנהגות, שמים לב לתגובות הילד (מה שיכול להעיד על חרדת בחינות, תנועתיות יתר, בעיות בהפרדדת תנועה וכו'). כל המבחנים הם תלויי גיל ונורמה - כך שתפקוד הילד נבדק בהתאמה לממוצע כל שהוא וכך רואים האם הוא מתפקד מתחת לממוצע בדבר מסויים, בממוצע או מעל הממוצע. כך מוצאים יכולות וקשיים ואפשר יהיה להמליץ על דרכי טיפול ספציפיות והתאמת דרכי הבחנות. אבחונים בגיל הגן או למטה מזה שונים כי יתבקשו דברים כגון השחלת חרוזים, העתקת דגם, ציור דמות, מוטוריקה גסה תבדק וכו'....אבל, זה אולי לתשובה אחרת! הכי חשוב לומר לילד שבודקים את התפקוד שלו, כיצד הוא פועל ולא אותו! חיבוקים, חיזוקים וים של אהבה וסבלנות! עזרתי? מקווה שכן! בהצלחה!!