השבת אבידה
פעם היה לך אח. אח שהיה לך קרוב מכל אדם אחר, אח שהיית מתייעצת איתו והוא איתך בכל נושא שבעולם, אח שסמכת עליו יותר מכל אדם אחר, אח שאהבת אותו אהבת אחים חזקה מעין כמוה. פעם היה לך אח דתי, שלמד יום ולילה, ורכש ידע עצום מהמקורות, ואפשר היה לראות את האושר שלו מתוך עיניו, כאדם שהגיע ומצא את מקור הרוגע והשלווה ואת אף קינאת בו על כך ושמחת בשבילו. ואז, יהיו אשר יהיו הסיבות, הוא החליט שהחיים שהוא חי לא מתאימים לו. הוא החליט לעזוב את הדת, להתגייס, ולחיות חיים חילוניים. הוא הצטרף לחבורת יוצאים בשאלה דרך הפורום (ולא דרך שינוי כי לשינוי אין קבוצה שכזו) שסייעו לו, תמכו בו והראו לו כי בניגוד למה שהוא שמע עד עכשיו, בניגוד להשמצות הדתיות והחרדיות, גם אצל החילוניים קיימת עזרה הדדית. אז נכון שלא קוראים לזה בשמות מפוצצים כמו ´גמ"ח´ ונכון שאנשים לא הולכים כל היום ומחלקים אחד לשני תעודות רק כיוון שהם עזרו למישהו במשהו, אך עדיין, העזרה והערבות ההדדית עדיין קיימת כי אצלנו, החילוניים, כל בני האדם ערבים זה לזה. יצא לי לפגוש אותו לאחרונה כמה פעמים, לי הוא דווקא נראה שלם. קצת קשה כי צריך לעבוד ולשלם שכר דירה אך בכל זאת, הוא נראה לי שלם. את כועסת על שינוי? לא נורא. גם אני כועס עליהם מכל מיני סיבות. את כועסת על ה"מחזירים בשאלה" על כי הרחיקו את אחיך ממך וממשפחתך? well, אין לך על מי להתלונן כי אם על עצמך. אף אחד לא הכריח את אחיך לצאת בשאלה, אף אחד לא כפה עליו כלום. הוא עשה זאת כי כך הוא רצה לנהוג ואתם, בני משפחתו, במקום לכבד את ההחלטה שלו, החלטתם להתרחק ממנו. כל שיש לי לומר לך זה: תתביישי לך!!! לא זו היא אהבת אמת. אהבת אמת היא אהבה שאינה תלויה בדבר, האהבה שלך ושל משפחתך היא אהבה התלויה בדבר, תלויה בדת. ולסיום, בנוגע לכסף: לו הייתי יכול (ולו ה.ל.ל. היו יכולים) אכן הייתי נותן לכל יוצא בשאלה הרבה יותר מהסכומים שעלו כאן. זה מגיע ליוצאים לקראת הפרק החדש שהם בחרו לפתוח בחייהם. בדיוק כמו מענק קליטה הניתן לעולים חדשים.