איבדתי אח

[ירבעם בן נבט]

איבדתי אח

פעם היה לי אח. אח שהיה לי קרוב מכל אדם אחר,אח שהייתי מתייעצת איתו והוא איתי בכל נושא שבעולם, אח שסמכתי עליו יותר מכל אדם אחר, אח שאהבתי אותו אהבת אחים חזקה מאין כמוה.פעם היה לי אח דתי,שלמד יום ולילה, ורכש ידע עצום מהמקורות,ואפשר היה לראות את האושר שלו מתוך עניו, כאדם שהגיע ומצא את מקור הרוגע והשלווה ואני אף קינאתי בו על כך, ושמחתי בשבילו. אבל לפתע החליט אחי שהוא רוצה לתרום כמו כולם והתגייס לצבא לשלוש שנים. בצבא היה לו קשה מאוד לתפקד כדתי.המפקד לא נתן לו את הזמן הדרוש לו לתפילה, ה "בילויים" שנתנו לחיילים היו סרטים כחולים (מה שאחי לא יכול לראות ואסור לו) ועוד קשיים רבים. אחי יצא מהצבא ברמה דתית נמוכה, לא כמו שהיה. כעת אחי גר לו בתל-אביב,חי חיי חילוני גמור, מסתובב בין פאב לפאב,מבזבז את חייו,עובד כל היום בשביל לשלם שכר דירה,וחי בקושי רב. הוא הצטרף לחבורת יוצאים בשאלה דרך שינוי ששכנעו אותו לעשות את כל זה ועושים הכל בשביל להשאיר אותו חילוני גמור. הם סידרו לו טלוויזיה חדשה בחינם,ו´עוזרים´ לו בכל מה שהוא צריך. והעיקר שיישאר חילוני. הם אפילו סידרו לו משפחה אומנת, שחלילה לא יחזור למשפחה הדתית שלו. כעת אחי שהיה קרוב אלי מכל אדם אחר מסרב לחזור הבייתה, כבר חודשים שהוא לא בא.הוא כבר לא קרוב אלי כמו פעם. אני כועסת על ´שינוי´ וכל אותם המחזירים בשאלה האלה שהרחיקו אותי ואת משפחתי מאחי. בשבילי זוהי כפייה חילונית מאי כמוה. אחי רצה לשרת את המדינה והתגייס, אבל לא התחשבו בו ולא קיבלו אותו כמו שהוא, הוציאו אותו בשאלה.

 

[ירבעם בן נבט]

ד.א אני אחותו של ירבעם

 

[רבי הקדוש]

איבדתי אח, נורא ואיום, איזה מלים.

 

[זעליג]

אני אענה לך משהו, למרות...

למרות שיש לי הרגשה שאני מדבר עם טרול, אבל מכיון שיש צליל עצב... אנצל את ההזדמנות לצקת מחשבות למילים ולמרוח את התוצאה על המסך. אני לא יודע מה היו היחסים שלכם עם האח לפני שהוא התגייס לצבא הציוני, אבל אם זה קרה "לפתע", אז אולי רק היה נדמה לכם שאתם רואים את האושר מתוך עיניו? אם את חושבת שאח שלך שלמד יום ולילה ורכש ידע עצום מהמקורות, הפך את עורו ויצא לחופשי בגלל סרטים כחולים, את מאוד מאוד לא מעריכה את האח שלך!!! והכי חשוב, אם את לא מסוגלת לקבל ולאהוב אותו גם בלי הקליפה החיצונית של זקן כיפה ציצית וחליפה, אז על איזו אהבת אחים חזקה בדיוק את מדברת? אם אחיך ידע שאת מקבלת אותו גם בדרכו החדשה, אני בטוח שהוא לא יתנתק כל כך.

 

[במקרה עברתי כאן]

שלום אחות-של. אמנם אני לא חוזרת

בשאלה אבל י לי בכל זאת כמה דברים להוסיך לידיעותיך על העולם החילוני. אולי כך תביני יותר את אחיך (שאני לא מכירה , דרך אגב) קודם כל על הצבא. גם אני הייתי שם וביחידת שדה שרוב חייליה גברים - אף פעם לא היה שם שום בילוי הנקרא סרטים כחולים והייתי שם הרבה זמן כולל שבתות וחגים. גם זה שאולי (איך את יודעת אגב על הסרטים ועל זמני התפילה? אח שלך סיפר לך או שזה מה שאת שומעת מהסביבה הדתית שלך?) לא תמיד יש זמן להתפלל (את זה אני לא יודעת כי לא זוכרת מה היה ביחידה שלי) כי החיילים מאד עסוקים באימונים או פעילות אחרת ובכל מקרה אין התנכלוץ ספציפית לזמני התפילות. ההיפך נכון : אני נתקלתי בחיילים ששומרים עוד חצי שעה ועושים עוד תורנות וסיור - כי חבריהם ליחידה מתפללים ואני חייבת לציין שזה היה נראה לי כמו ניצול הדת כקרדום להשתמטות מחובות או סתם להקלה על תנאי החיים בשטח. החיילים החילוניים דווקא קיבלו את זה בהבנה ברוב המקרים - אבל לי , במבט לאחור זה צורם. השורה התחתונה היא שמי שדתי בכל ליבו ורצונו - אי אפשר בצבא להסיטו מאמונתו. אפ למישהו יש ספקות ופקפוקים על הצוות והאלוהים - זו זכותו אבל לא כפיה של הצבא. אולי הצבא מאפשר התרחקות קטנה מהבית, מההורים, מהלחץ "להיות כמו כולם", מה"אתה עושה לי לחץ דם גבוה" של אמא ומה"תראה איך אבא נהיה חולה לב בגללך". אולי החיים עם חילוניים מחוץ לבית הם חלון הצצה למי שהאמונה פסה מליבו או שמתלבט - אבל אין שכנוע להיות חילוני ואין שום כפיה ואפילו אין עזרה מכוננת להיות חילוני. איש לפי רצונו ובחירתו. בסייג אחד - ואני אומרת לך באחריות ונסיון גם של חברים חברות: בצבא יש כפיה דתית. אם את רוצה לאכול חמץ בפסח, להוציא רכב שיסע בשבת להביא פיצה מהעיר הקרובה או לאכול נקניק עם גבינה אפילו בחדרך - כן יכפו עליך את שמירת המצוות. אלה ואחרות. לגבי סרטים כחולים אני רוצה לומר משהו : חברתי עובדת כבר שנה וחצי בחנות של "ארוס" בתל אביב ונחשי מי הם רוכשי הקלטות העיקריים? כן - דתיים. החילוניים לא משלמים סכומים כאלה על קלטות - אלא אם זו מתנה למשל, החילוניים יקליטו מחברים או יעבירו ביניהם (זה סקר קטן שהחנות עשתה) . הדתיים הם ה-לקוחות של הקלטות האלה. ולא בגלל זה יוצאים בשאלה בכל אופן.

 

[גל נעים]

מותר לי לחוות דיעה?

את מתארת כאן הטויית דרך מאוד שלילית כפי שהיא משתקפת דרך עיניך. אמשול לך משל: היו היה דייג,כל העיר סיפרו על הדייג הזה שהוא מאוד אוהב דגים. בא איזה קבצן אחד ושאל:אם הוא כ"כ אוהב דגים-מדוע הוא אוכל אותם?... , את מספרת שאת כ"כ אוהבת את אחיך,שהייתם ממש אחד. אבל עושה רושם שאת שופטת אותו לפי אמות המידה שלך, וכבר אמרו חז"ל-"אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו". קודם תנסי להבין מהם התהליכים הנפשיים שעוברים על אחיך, מדוע הוא אינו מסוגל להמשיך להיות דתי. מדוע הוא מחפש רוח שונה,כיון שונה להמשיך לחיות בו, ברור לי שאדם לא חי איפה שלא טוב לא, את חייבת להכניס את כל כולך לתמונה ולתמוך בו באהבת אחים- אל תשכחי שלא משנה באיזו דרך הוא בחר-הוא עדיין אותו אדם שאת אוהבת. יש לו את אותה הנשמה... ואולי הריחוק שציינת נובע ממך?,אולי את מלחיצה אותו בקטע הדתי?, אולי את לא מבינה מספיק?. אל תיהי כאותו הדייג שאכל את הדגים שהוא אהב.

 

[דידית]

הי לך אחות של ירבעם.

כדאי שתנסי תנסי לבחור לך ניק משלך כי זה קצת מבלבל לראות אותך בשמו של אחיך. אבל תרשי לי לאמר לך משהו. לא שינוי לא הלל ולא מרץ יכולים לבוא לאדם ולקחת אותו בידיים ולהגיד לו אל תהיה דתי. אחיך הוא אדם בוגר ואחראי וזכותו לבחור לו את דרכו שלו. את במקום להסתכל עליו כעל אדם בוגר ועצמאי הרשאי ללכת לדרכו, עדין רוצה אותו באותה דרך ומקבלת אותו אך ורק כשהוא בדיוק כמוך. הלל ושינוי לא מעונינים להיות מסיון, הם סך הכל כלי עזרה למי שרוצה לצאת. אני לא מאמינה שאפשר לקנות את אחיך בטלויזיה. אחיך עכשיו יצא לדרך אחרת חדשה. הוא לא מגיע כנראה כי לא מקבלים אותו, כי מסתכלים עליו כעל כשלון. אם תפתחי את הלב שלך אליו, אם תגידי לו שאת מכבדת את ההחלטה שלו. יהיה לך אח. ברגע שיוצאים בשאלה והמשפחה מתנתקת, אין לאחיך ברירה אלא להתגלגל ולהעביר את היום שלו אל תנסי ליצור ממנו בטלן. אם הוא עובד ומנסה לפרנס את עצמו אז הוא לא בטלן ולפעמים מיסוד זה ענין של זמן. יש לי הרבה מה לאמר לך, אין לי בעיה גם לדבר איתך במסרים אישיים אבל אולי תלכי עם אחיך לצהרים ואל תאשימי ואל תבואי עם מסקנות אלא רק תקשיבי ותנסי לכבד אותו? אם את אוהבת אותו, אין שום דבר שיפריד בינכם לא שינוי, לא מרץ, לא הדת ולא הצבא. כבדי אותו הוא יכבד אותך. דידית.

 

[spinoza]

אולי לא כדאי לעשות מעבר חד

אני מבין על מה היא מדברת, ויש צדק בדבריה , המחיר של הניתוק מהמשפחה הוא כבד. לכן אני אומר אולי לא צריך להתנתק לגמרי ולהיות "חילוני גמור". אולי אפשר להיות קצת דתי. ועוד שאלה ? האחות מדברת על "שינוי" שעוזרים לחזור בשאלה. האם זה נכון ? האם שינוי עוזרים או לחזור בשאלה ? או מעודדים ? ואיך בידיוק ? דרך הילל ? או דרך אחרת.

 

[דידית]

אי אפשר להיות קצת דתי,

אתה לא יכול לקפוץ בין שני עולמות מבחינתם אם אתה לא שומר את כל התורה והמצוות אתה לא דתי ואם הם קצת יותר פתוחים הם ירצו שהוא ישמור על רוב הדברים הבסיסיים. ומה אם זה לא מתאים לו? ומה עם זה נוגד את השקפת עולמו? ניתוק מהמשפחה זה דבר אכזרי וקשה אבל לפעמים אין ברירה. אם משפחה מזלזלת, מפעילה לחצים רגשיים, ולא מקבלת אותך אלא אם כן אתה דתי אז אין ברירה לפעמים ותשמח שהמשפחה שלך לא כזאת. ובקשר לשינוי, קשה לי להאמין שהם באים ומלעיטים דתיים בשביל להוציא אותם בשאלה. איך שדתיים שומעים חילוני ודת הם מקשרים את הדברים לשינוי או מרץ וזה כנראה המקור לטעות. דידית.

 

[רבי הקדוש]

אולי

כל אחד והשיקולים שלו. זכור דבר אחד, אינני יודע על המקרה הספציפי הזה, אבל ברוב המקרים ההורים הם אלה המפרידים בין היוצא למשפחתו (זוהי אגב הוראת הרבנים). ככה שזה יותר תלוי בהם, באיזה אופן הם מוכנים לקבל אותך, אני למשל, גם אם הייתי נעשה דתי לאומי, לא הייתי יכול לחיות בבית. וחוץ מזה המחיר - להיות חצי חצי - הוא מחיר נורא נורא גבוה. אדם בדרך כלל רוצה להיות הוא, קשה להיות שחקן עשרים וארבע שעות, זה וויכוחים עם אנשים, זה התבטאויות ספונטניות, זה דעות פוליטיות שחשוב לך לומר. אבל שוב זהנורא אינדוידואלי, אני, לא מסוגל לראות חסיד חב"ד משכנע אותי להניח תפילין, ולא לומר לו כלום. חייב לצאת לי איזה משפט כמו - כשתלכו לצבא, אנ י יניח תפילין.- אז מה תאמר לי עכשיו, בשביל המשפט הזהאתה מתנתק מההורים (במקרה שלי זה לא רלוונטי, שהרי זה לא היה תלוי בי, אבל באופן כללי) התשובה, לא.זה לא הקטע של לומר בדיוק את זה, זה הקטע של החופש אני רוצה לומר מה שבא לי. קשה לי להרגיש לא אני.

 

[דידית]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[חי אדר]

חצי דתיות, מהי?

השאלה היא: האם יש מד דתיות? לטעמי אחד מסימני ההשפעה החרדית על הציבור בכללו, זה דווקא בנקודה זו. שהם הצליחו באורח מופלא ביותר לשכנע את כולם שדתיות זה בדיוק מה שהם מתכוונים. ומה שלא כך זה רדידות דתית או חצי חצי. לטעמי דתיות קשורה ראשית בהכרה הפנימית של האדם. אדם עשוי אולי לא לשמור הכל, אך אין זה פוגם כלל במהותו הדתית. כך למשל נצייר לעצמינוטהולך רגל החוצה את הכביש כשיש רמזור אדום, האם הוא ישראלי פחות ממי שאינו עובר באדום? וניתן למנות עשרות דוגמאות בהם אזרחים הגונים העוברים על הגבלות הקבועים בחוק, ובכל זאת לא בשל זאת יוגדרו כחצי אזרחים. לטעמי הוא הדין בנידון דנן.

 

[אתאיסט עם ציציות]

הדוגמא התלמודית היא

גנבא, אפום מחתרתא, רחמנא קריא. ובעברית: גנב, כשהוא במחתרת, מתפלל לעזרת ה´ שלא יתפס. לדעתי, תפילתו אינה עושה אותו פחות גנב, אבל גניבתו עושה את תפילתו פחות תפילה....

 

[spinoza]

אתם אומרים לי שאני גנב ?

לא מסכים !!! לא מסכים להיות תחת הקטגוריה , של "נו טוב... הוא חצי חצי קצת דתי וכו´" הגישה שלי היא שאני מלכתחילה לא מחוייב. אבל בהתנדבות אני שומר על כמה דברים ומאמין בכמה דברים, (קצת לפעמים ...) אבל לא מוכן להיות "חוצה האור האדום, והגנב בסתר" אני חצי חצי "כי ככה בא לי" שפינ´ > המשך יותר רציני יבוא <

 

[spinoza]

../images/Emo32.gif

"הכרתי גבר שהיה כל כך יומרני שכאשר התפלל היה אומר, אלוהים יקר, אתה צריך משהו?" (וודי אלן)

 

[רבי הקדוש]

מהי אמונה בהתנדבות?

 

[רבי הקדוש]

גניבתו עושה את תפילתו ליותר תפילה

 

[רבי הקדוש]

דתיות במיון נמוך.

חצי דתיות, אני לא יודע אם יש, אך בודאי שיש דתיות במינון נמוך. ומעשה שהיה כך היה, אתמול, ישבתי לדבר עם בחורה דתית לאומית, אני כהרגלי הצגתי את דעותי בכל מה שנוגע לדת - דברים קשים לאוזן - ואז היא אמרה , אתה יודע, אם דתיה אחרת היתה שומעת אותך, היא היתה הורגת אותך, אני דתיה "פתוחה" נשמע טוב, הלואי שכל הדתיים היו כך, אך לא יכולתי שלא לומר לה שדתיה פתוחה היא אחת שהדתיות, נקרא לזה "הערכים הדתיים" לא מספיק חשובים לה. והבאתי דוגמא, אם הייתי מספר לה על מישהו שנורא נורא עיצבן אותי, וברגע של חולשה הרגתי אותו, גם אז היא היתה מקבלת אותי בפתיחות? לא. מדוע, משום שהערך "לא תרצח" חזק בשיעור כזה שמי שמעז לחלל אותו, לא שייך להתנהג כלפיו בפתיחות. לעומת זאת -ולא ארחיב בדוגמאות - מי שמחלל ערכים דתיים, אפשר כן להתיחס אליו בפתיחות. ההכרה הפנימית שדיברת עליה, והחשבת אותה כאילו היתה הדת כולה אינה אלא הבסיס, או המכנה המשותף, ביו הדתיים.

 

[Le Fay]

צודק ../images/Emo13.gif אבל ההכרה הפנימית משותפת

לא רק לדתיים, אלא לכל המאמינים (כן, ישנם מאמינים שאינם שומרים מצוות בכלל).

 

[רבי הקדוש]

ההכרה הפנימית במה?

אם את מדברת על מציאות האלוהים ושמירת חלק ממצוות התורה, כן, אם את מדברת אדם שלדעתו יש לקיים מצווה קלה כבחמורה והוא רק לא מצליח הוא דתי במינון נמוך. זה שלא חושב שצריך הכל, דברי אמורים כלפיו לגבי מה שהוא חושב שכן צריך.