האטרוסקים - דת
על פי הדת האטרוסקית ישנם אלים שאחראים על היקום והם הקובעים את העתיד. האדם הפשוט צריך פשוט לעשות את רצונם ואין לו אפשרות לשנות את גורלו. המסרים מהאלים נמסרים לכהנים והכהנים מעבירים את המסר לעם (דת נגלית). לדת האטרוסקית היו שני שלבי התפתחות: בשלב הראשון האלים הם חסרי דמות אנתרופומורפית, וישנן 4 קבוצות של אלים, חלקם טובים וחלקם רעים. כל קבוצה שולטת בחלק אחר של העולם (צפון, דרום, מזרח ומערב). את בשורות האלים קוראים הכהנים באיברים פנימיים של חיות (בעיקר כבד, מנהג שמקורו מסופוטמי), על פי מעוף הציפורים ועל פי מכות ברקים. במאה ה-6 לפנה"ס האלים האטרוסקים מקבלים דמות אנתרופומורפית בהשפעת היוונים. ישנם 3 אלים מרכזיים והם טיניה, האל הראשי המזוהה עם זאוס, אונו אישתו המזוהה עם הרה, ומינרווה המזוהה עם אתנה. יחד עם דמות אנושית היה כעת צורך להגן על האלים מפגעי מזג האוויר ולכן החלו במאה ה-6לפנה"ס לבנות מקדשים אטרוסקים. ויטרוביוס מתאר את המקדש הטוסקני (אטרוסקי) בהתרשמות. לרוב נשתמרו מהמקדשים האלו רק הפודיום ועיטורים מטרה-קורה, וזאת משום שהמבנים עצמם נבנו מעץ שהתכלה. המקדשים נבנו על פודיום מוגבה שבחזיתו מדרגות שמובילות לכניסה. הקירות נבנו על דפנות הפודיות ואין מקום ללכת סביב המבנה. הפרונאוס (מרפסת הכניסה) של המקדש האטרוסקי הוא עם 4 עמודים והנאוס (ההיכל המרכזי) מחולק לשלושה חלקים. המבנה היה מעוטר בלוחות טרקוטה שנועדו לשמור על העץ. על הגג ובפינותיו היו קישוטים רבים הצבועים באדום, כחול, צהוב, לבן וירוק. בעיר וואי עמדו על הרכס הגבוה של הגג סדרה של 6 דמויות גבוהות מגובה אדם, ביניהן פסל "אפולו מוואי". הפולחן האטרוסקי נמשך עמוק אל תוך התקופה הרומית, והרומאים לעיתים פנו אל הכהנים האטרוסקים שנחשבו למביני רצון האלים. הרבה אחרי שהתרבות האטרוסקית חדלה להתקיים, אפילו עד המאה ה-5 לספירה, אנו שומעים על כהנים אטרוסקים ופולחנים אטרוסקים.