כשאנו מדברים על אהבה אנחנו מדברים בשקט. אהבה היא שקטה יש לה נימים שונים להגעשה. אוקינוס שקט נשמת אפה אטלנטיס מתחת למים שוקטת דוממת. כשאנו מדברים על אהבה אנו מדברים בשקט...
פעם הייתי בגן עדן נשמתי ריח בשמים עצי לימון ואפילו הנץ רימון. פעם הייתי בגן עדן נשמתי אותך בכל כוחי נשמתי אל תוך ליבי. פעם גורשתי מגן עדן בגלל תפוח ואת אספת אותי אליך לתוכך מתוך געגוע.
אין לי חיים מעבר לאופק שלך נגמרים לי השבילים מעל ירכייך המפותלות. טובל במעיין אהבתך רוחץ בשרי ברוך מבטך מתנחם בך רוצה בכך. ואת כזו אוהבת חומלת ואל משכבך אותי אוספת. מצמידה אותי אל שדייך מניקה אותי בחלב מתקתק מרווה צימאון הלך במדבר.
על משכבי ידעתיך, ברוך המגע ואצבעות קטיפה. לשון לפותה בלשוני, בשפתיי ואלפי רזים נגמעים אל פתח אהבה, לכודים ונדלקים לרגע אינסופי של עונג לח ובוער. אל משכבי באת וידעת אותי במבט סוער.
אני לך ואת לי שושנת אהבתי יפה את אישה ואין דומה לך רעייה. שערך משי רך יורד לו במידרון שוקייך תלפיות רקתך פלח הרימון. הלעיטיני מאודם פיטמתך מן האדום האדום הזה אני לך ואת לי שושנה שלי.
טרם שאלנו לאהבה, ורק השאלנו את יופיה. טרם ליווינו סודה, ורק הלוונו את גופה. מרבד צבעייה רקוע תחתינו. ממעל כאבנו במראתה שותק. סער תשוקתה מתיך כליינו, ומתוכנו קולה מהדהד הרחק...
אם לא תשוקה ואולי חיבה או שמה נשיקה מהי אהבה אם לא תאווה ואולי חמדה או שמה הבנה מהי אהבה אם לא ידיעה ואולי סברה או שמה געגוע היא בטח תפוח. מהי אהבה ? את דברת עליה בכזו הבנה.
אהבה ותשוקה אל הלא נודע, אל האחר , השונה, המרטיט שאת נשמתי מרעיד . בלילות לצידו נירדמת, כשידו אותי מלטפת. בבקרים לנשיקותיו מתעוררת. כולי כה נירגשת, מדברת אהבה.
סוערת לה אהבה לא שקטה דרכה שוצפת קוצפת תרה מבקשת. תחפוץ בהר וגם בגיא חומדת בוצרת ענבי בוקר רוצה ולא עוצרת. מנגינת צועני מנגנת ריח סתיו ושלכת נושמת יפה ומושלמת.
