ולפי קליין
קליין קושר את "איד" (חגיגה של גויים) דרך הארמית ל"עיד" הערבי ולשורש עו"ד, שמובנו המקורי הוא "לחזור, לשנות" ומכאן החג החוזר מדי שנה, וכן העד והעדות שמובנם המקורי הוא "לחזור על דברים".
קליין מביא גם את השורש עד"ד, שממנו נגזר "עד" במובן הקדום של "מחזור חודשי", "עידן" (תקופה) ובצורתו הנוספת עת"ד הוא מבשר את העתיד.
קליין לא קושר בין עו"ד ועד"ד, אבל לי (כהדיוט) נראה שהשורשים הדו-עיצוריים "עת" ו"עד" סובבים כולם סביב הזמן ותקופותיו.
Ides הלטיני, אינו בהכרח יום חג, אלא פשוט היום ה-13 או ה-15 בחודש.
כנראה שהמילה ציינה במקור את יום הירח המלא (כמו בלוח העברי) אך בימי האימפריה הרומית כבר איבדו את הקשר.
אידיו של מרס, הזכורים מ"יוליוס קיסר" של שייקספיר, אכן היו יום של חג ומצעד צבאי המוקדש לאל המלחמה.
לא מצאתי קשר בין ides ובין "איד" של חז"ל, אבל זה בהחלט אפשרי.
