אח קטן

ponchi

New member
אח קטן

גם לאחר שהכנו את בכורנו (בן שלוש) בשלל סיפורים ושיחות לבואו של אחיו הקטן, הוא קיבל את ה"פולש" בצורה די קשה. הוא מנסה להשיג תשומת לב בדרכים הכי שליליות, ובהתנהגות הכי רעה. אני יודעת שזו התנהגות קלאסית, וכך היה צפוי שיהיה, אבל בכל זאת הייתי רוצה "טיפים" מהמנוסים שבכם, איך עוברים את התקופה הקשה לו כל-כך.
 

שרוֹן

New member
מזל טוב!

אני נטולת נסיון, אבל זה מהמפורסמות: כנסי למאמרים וקיראי את המאמר על הקינאה של דליה רבינוביץ (?). עד אז יהיו פה תשובות של מנוסות.
 

לאה_מ

New member
קודם כל, ../images/Emo49.gif

אני באמת ממליצה לקרוא את המאמר של גליה רבינוביץ' על הקנאה, שיתן לך הארה של הדברים מזוית הראיה של בנך, וזה מאד חשוב. בנוסף, אני מציעה לא להתייחס להתנהגות שלו במונחים של "שלילית" או "רעה", אלא לנסות להבין (והמאמר הוא מקום מצויין להתחיל ממנו) מאיפה זה נובע, לגלות הרבה מאד אמפתיה, להכיל עד כמה שאפשר את התחושות הקשות שיש לו עכשיו, ולנסות למצוא זמן איתו (זה יכול להיות גם יחד עם התינוק, אבל לתת לו הרבה תשומת לב אישית, כמו מגע וכו'). בנוסף, ככל שהתינוק גדל, אפשר להסב את תשומת הלב של הבכור ליתרונות שלו כאח גדול (תראה כמה הוא אוהב אותך, הוא מחייך אליך... תראה איך הוא מנופף בידיים שלו כשהוא רואה אותך, כמה הוא שמח... וכו'). ולבסוף - לנסות לא לשכוח, שעד לפני זמן קצר חשבתם שהוא נורא קטן. הוא לא גדל בין לילה!!!
 
למעלה