אח לצרה

אח לצרה

הייתה לי שיחה ארוכה עם אבא של בעלי. הוא בן 86 ומטפל באמא של בעלי שהיא חולת אלצהיימר. אתם צריכים לשמוע אותנו משוחחים מלב אל לב. מדהים. האיש נותן לי כוח. מעודד, מקשיב, מחזק. אני כמובן מחזירה באהבה גדולה. לאן החיים מובילים אותנו. לאיזה מחוזות אפלים. מי יתן ויהיה לכולנו כוחות להתמודדות הקשה. הארוחה הייתה מצויינת. בסוף הדמנציה והבילבול שלו הצליחו להכריע אותי. אתם חושבים שאצליח להיות עם ידי העליונה עליה? . עכשיו אחרי השיחה עם הסבא , נרגעתי.
 
מאיה חביבתי,

אשרייך שיש לך עם מי ללשוחח על המחלה, שמבין לליבך ויודע על מה את מדברת, ולא רק וירטואלי כמו הפורום, אומנם זה אכזרי להגיד אך זה המצב, לדעתי אינך צריכה להיות עם היד על העליונה, בכל מה שקשור בצימנציה, את פשוט צריכה לזרום איתה, כי אין דרך אחרת, במלחמות האלצהימר והדימנציה, תהיי בטוחה שהמחלה תנצח ולא את , לקח לי המון זמן להגיע למסקנה הזאת, וגם היום מדי פעם אני מתפרצת ומשתחררים קצת צעקות ועצבים, אבל בדר"כ אני זורמת איתה כי פשוט אין ברירה, חבל על האנרגיות שמשקיעים במלחמו האלה, זה להלחם בקירות... וגם אםתנצחי בהזדמנות זו או אחרת וידך תהיי על העליונה, אחרי שניה יכולה להבוא אימרה שתפיל אותך לקרשים שוב, אז חבל על המאמצים. שתהיי לך שבת שלום! ותהניי עד כמה שאפשר מיום הנשואין...
 
התכוונתי שהרגש שלי מנצח את השכל שלי

את חושבת שאני לא מבינה מבחינה שכלית את המצב שלי? ברור שאני מבינה. הרגש יקירתי גומר אותי.
 
לזה עוד לא המציאו תרופה...

יש לזה משהוא משותף לדימנציה ולהאלצהיימר....
 
ניצה: אלצ הוא סוג של דמנציה, לא מקביל

כמו שיש סוגי סרטן שונים, כ יש סוגי דמנציה שונים. אלצהיימר הכי נפוצה, אחריה דמנציה וסקולרית ואחריה עוד כדוגמת גופי ליווי וכן חלק מחולי פרקינסון, ועוד ועוד. לפני שמצליחים להגדיר את סוג הדמנציה, משתמשים במילה זו, וכן כאשר עושים הכללות. אני חושב שמבחינת זכרון והתנהגות כל סוגי הדמנציה דומים. ההבדלים נעוצים בגורם השונה ואולי גם בטיפול. ועכשיו לילה טוב באמת.
 
יענק'לה, נראה לך שאני לא יודעת

אחרי כל מה שעברתי, אבל, מבחינת סוגים יש את הדימנציה הפרונטלית, שזה מה שסובל בעלי, והיא מתבטאת בהתנהגות, החל מהאלימוצת ועד המוצץ, ואת ההבחנות בניהם אני מרגישה מהבוקר ועד הבוקר.... באמת לילה טוב! ושבת שלום!
 
הדמנציות החמודות למיניהן../images/Emo7.gif

ראשית דבר, בזמנו קבלתי את דעת ענתי ואריאלה שכאשר אנחנו מגיבים צריך לחשוב על קוראים אנונימיים. לכן, אפילו אם אני מניח שאת יודעת, הצורה בה כתבת יכולה להטעות קורא ההדיוט ורציתי לכן להבהיר. באשר לדמנציה הפרונטלית, אני מניח שההתנהגות של בעלך היא אישית, והיה מכור למוצץ כם אםהיה חולה באלצהיימר או מנציה וסקולרית וכד'. אבל כך אני מבין. זה לא שאני יודע.
 
אני חושב על חותנך.יש לו גם בן וגם אשה דמנטיים

והוא עוד מסוגל לתת כח לאחרים. כה לחי
 
אנחנו לא "קטנים" אנחנו גדולים מהחיים....

הוא איש מיוחד במינו. באמת יוצא דופן.
 
לפי מה שאת כותבת עליו..

אז ההתמודדות שלו מול ההתמודדות שלנו, בבעל, בהורה חולה, היא כאין וכאפס לעומתו, ושחס וחלילה לא מבינה שאני ממעיטה ביכולות שלנו, ובטח לא ביכולות שלי, אחרי כל מה שעברתי עם בעלי, וכל מה שעברו ועוברים חברי הפורום, על צרות מכל הכיוונים זה באמת גדול מהחיים... מאחלת לו שיהייה לו כוח עוד הרבה שנים לחיות עם כל הצרות, והם לא מעטות...
 

ענתי44

New member
יקירה../images/Emo24.gif

חמיך הוא בהחלט איש מיוחד ומדהים, ואומנם חבל שחווה נפילת בן, ומחלות של בן ואישה, אבל לפחות טוב שהוא יודע לדבר אל ליבך. את אישה מאוד חכמה וברור שאת מבינה בשכל, אבל. אבל ואני בכוונה כותבת פעמיים אבל ללב יש התנהלות משלו. ובכל תחום ותחום. האם לא ידעתי שאני נכנסת למיטה חולה כשאני נענית לבחור צעיר ממני בהרבה וחרדי? ידעתי אבל הלב שלי היה החלטתי. האם אני, את ועוד הרבה בני משפחה לא מבינים מה משמעות המחלות הארורות האלה? בטח שמבינים ויכולים לכתוב עבודת דוקטורת על זה. אבל הלב מתקשה לקבל את רוע הגזרה. מתקשה להפנים. ממשיך וכואב. מקווה בכל שיפורונציק לרגע ומתאכזב מחדש. רציתי להקדיש לך שיר מקסים בעיניי, לכבוד יום הנישואים שלך, שהוא לא קשור והוא קשור. שיר אהבה של גידי גוב בדואט עם רונה קינן אבל. המממ מביך, אני לא מצליחה להזכר בשמו... האם כבר התחיל לי? אז במקום יקירה אני שולחת לך וגם לילדיך המקסימים ולחמיך המדהים מלוא הטנא אהבה
 

ענתי44

New member
הריקוד המוזר של ה-../images/Emo23.gif

http://www.youtube.com/watch?v=kGVj4-99tQ4 חיפשתי בגוגל והגעתי לשיר. אני מקדישה לך יקירה
 
למעלה