אח גדול יודע הכל
- פותח הנושא Aisha
- פורסם בתאריך
לדעתי המצב אצלנו הרבה יותר גרוע
מהמצב בארה"ב. שם יש בכל זאת מסורת של כ - 200 שנה של כיבוד חרויות הפרט, אצלנו לצערי זה לא קיים, חוק הגנת הפרטיות מופר בראש חוצות ע"י גופים שלטוניים ומעין שלטוניים מידי יום. כל עיריה, בית חולים, בית ספר, גן ילדים, מנסה ומצליח "לשאוב מהאזרח" בכל הזדמנות "מידע עודף" שאינו זכאי לשאוב, ומחזיק מאגרי מידע מחרידים. אני בכלל לא מדבר על גופים כמו צה"ל, משרד הפנים, מס הכנסה וכאלה. אין כמעט פיקוח על פעולות אלה ואין אכיפת חוק בכלל. דוגמא קטנה ושולית: כאשר בני עלה לחטיבת הביניים, בית הספר הגיש לו שאלון של 5 עמודים. בשאלון הזה היה פרק בו הוא נשאל לפרט אילו מחשבים יש לו בבית, לפרט איזה מעבד יש בחמשב, איזו מערכת הפעלה, האם יש בבית סורק, צורב ואילו קוננים והאם יש מדפסת. כל זה בנוסף לשאלות שנראות לי יותר לגיטימיות כמו מה הידע של הילד בשפות מחשב.
מהמצב בארה"ב. שם יש בכל זאת מסורת של כ - 200 שנה של כיבוד חרויות הפרט, אצלנו לצערי זה לא קיים, חוק הגנת הפרטיות מופר בראש חוצות ע"י גופים שלטוניים ומעין שלטוניים מידי יום. כל עיריה, בית חולים, בית ספר, גן ילדים, מנסה ומצליח "לשאוב מהאזרח" בכל הזדמנות "מידע עודף" שאינו זכאי לשאוב, ומחזיק מאגרי מידע מחרידים. אני בכלל לא מדבר על גופים כמו צה"ל, משרד הפנים, מס הכנסה וכאלה. אין כמעט פיקוח על פעולות אלה ואין אכיפת חוק בכלל. דוגמא קטנה ושולית: כאשר בני עלה לחטיבת הביניים, בית הספר הגיש לו שאלון של 5 עמודים. בשאלון הזה היה פרק בו הוא נשאל לפרט אילו מחשבים יש לו בבית, לפרט איזה מעבד יש בחמשב, איזו מערכת הפעלה, האם יש בבית סורק, צורב ואילו קוננים והאם יש מדפסת. כל זה בנוסף לשאלות שנראות לי יותר לגיטימיות כמו מה הידע של הילד בשפות מחשב.
2 דברים
מה קשור השאלון הזה לעליה לחטיבה. כאילו האם הדברים שצוינו בשאלון קריטים כדי שיעלה לחטיבה? מה אם ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם בורק או שיש להם חיבור איטי וכו. הכי מעצבן אותי בנושא הפרטיות זה שאני חותמת על חשבון כרטים אשרי מבקשים ממני מספר טלפון. האם לא יותר טוב שאם יש בעיה להתקשר לבנק?
מה קשור השאלון הזה לעליה לחטיבה. כאילו האם הדברים שצוינו בשאלון קריטים כדי שיעלה לחטיבה? מה אם ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם בורק או שיש להם חיבור איטי וכו. הכי מעצבן אותי בנושא הפרטיות זה שאני חותמת על חשבון כרטים אשרי מבקשים ממני מספר טלפון. האם לא יותר טוב שאם יש בעיה להתקשר לבנק?
השאלון הוא לא תנאי לעליה
השאלון נשלח מהנהלת בית הספר כדי "להכיר את התלמידים". מצד אחד יש לציין שלא שטלו איזו טלוויזיה יש בבית או האם יש להורים מכוניות ואילו, שאילה שאלות לגמרי לא רלוונטיות, מצד שני, אני מתקשה להבין מה זה עניינו של בית הספר בסוג המעבד שמריץ את המחשב שבבית או בסוגי הכוננים. אני חושב שגם ילד שנניח אין לו מחשב בבית, לא חייב לספר זאת לבית הספר אם הוא לא רוצה. זה לא המקרה היחיד, מערכת החינוך מאד פולשנית, אני זוכר שבגני ילדים ציבוריים (חובה וטרום חובה) הגישו שאלונים בהם שאלו מה מוצא כל הורה ומה השכלתו. אני מוכן להבין כי לגן הילדים צריך להיות דרך להזעיק את ההורים בכל רגע, ולכן חובה לבקש מספרי טלפון בבית, בעבודה וניידים אם יש, אבל מה זה מעניין את מחלקת החינוך של העיריה מה מוצא ההורים ומה השכלתם? האם ילד יקבל יחס שונה בגן לפי המוצא או ההשכלה של ההורים? אני בטוח שלא. מדינה שחודרת כל הזמן לפרטיותם של אזרחיה, לא תהיה מדינה דמוקרטית באמת. לגבי נושא הטלפון למי שמשלם בכרטיס אשראי או בצ'ק, אני דווקא לא כל כך מסכים איתך. ברוב המקרים, את מקבלת מוצר או שרות במקום, והמוכר לא מקבל במקום תשלום במזומן, לכן זכותו המלאה לדרוש ממך מס' טלפון כדי לדעת איך להשיג אותך במקרה של תקלה. הרבה יותר גרוע העניין של חוק המידע באשראי שעבר אתמול כנראה בכסת, לפיו למעשה גם אין יותר סודיות בנקאית אמיתית. נורא מצחיק שיש טוענים שהחוק הוא גם לטובת הצרכן, העניין הוא שאף אחד לא שאל את הצרכן אם הוא רוצה שיפעלו לטובתו וישתפו את המידע שלו בין בנקים. הטענה היא שאם מישהו חייב כסף לבנק, בנקים אחרים יוכלו לפנות אליו להציע לו תנאים יותר טובים. זה ממש מגוכך בעיניי. מה הלאה? יעבירו חוק שקופות החולים יכולים להעביר תיקים רפואיים בינהן ללא הסכמת הפציינט? נניח מישהו יקבל מחר טלפון ויגדו לו: "נודע לנו שאתה סובל ממחלה מסויימת, אנחנו יודעים שאתה מטופל 5 שנים בקופת החולים שלך ואתה עדיין סובל, בוא לקופת החולים המתחרה ותקבל טיפול רפואי יותר טוב..."
השאלון נשלח מהנהלת בית הספר כדי "להכיר את התלמידים". מצד אחד יש לציין שלא שטלו איזו טלוויזיה יש בבית או האם יש להורים מכוניות ואילו, שאילה שאלות לגמרי לא רלוונטיות, מצד שני, אני מתקשה להבין מה זה עניינו של בית הספר בסוג המעבד שמריץ את המחשב שבבית או בסוגי הכוננים. אני חושב שגם ילד שנניח אין לו מחשב בבית, לא חייב לספר זאת לבית הספר אם הוא לא רוצה. זה לא המקרה היחיד, מערכת החינוך מאד פולשנית, אני זוכר שבגני ילדים ציבוריים (חובה וטרום חובה) הגישו שאלונים בהם שאלו מה מוצא כל הורה ומה השכלתו. אני מוכן להבין כי לגן הילדים צריך להיות דרך להזעיק את ההורים בכל רגע, ולכן חובה לבקש מספרי טלפון בבית, בעבודה וניידים אם יש, אבל מה זה מעניין את מחלקת החינוך של העיריה מה מוצא ההורים ומה השכלתם? האם ילד יקבל יחס שונה בגן לפי המוצא או ההשכלה של ההורים? אני בטוח שלא. מדינה שחודרת כל הזמן לפרטיותם של אזרחיה, לא תהיה מדינה דמוקרטית באמת. לגבי נושא הטלפון למי שמשלם בכרטיס אשראי או בצ'ק, אני דווקא לא כל כך מסכים איתך. ברוב המקרים, את מקבלת מוצר או שרות במקום, והמוכר לא מקבל במקום תשלום במזומן, לכן זכותו המלאה לדרוש ממך מס' טלפון כדי לדעת איך להשיג אותך במקרה של תקלה. הרבה יותר גרוע העניין של חוק המידע באשראי שעבר אתמול כנראה בכסת, לפיו למעשה גם אין יותר סודיות בנקאית אמיתית. נורא מצחיק שיש טוענים שהחוק הוא גם לטובת הצרכן, העניין הוא שאף אחד לא שאל את הצרכן אם הוא רוצה שיפעלו לטובתו וישתפו את המידע שלו בין בנקים. הטענה היא שאם מישהו חייב כסף לבנק, בנקים אחרים יוכלו לפנות אליו להציע לו תנאים יותר טובים. זה ממש מגוכך בעיניי. מה הלאה? יעבירו חוק שקופות החולים יכולים להעביר תיקים רפואיים בינהן ללא הסכמת הפציינט? נניח מישהו יקבל מחר טלפון ויגדו לו: "נודע לנו שאתה סובל ממחלה מסויימת, אנחנו יודעים שאתה מטופל 5 שנים בקופת החולים שלך ואתה עדיין סובל, בוא לקופת החולים המתחרה ותקבל טיפול רפואי יותר טוב..."
האם יש אפשרות
לסרב לענות לשאלון בטאנה שהאינפורמיצה איננה רלונטית לעליה לחטיבה. האם אתה כהורה יכול לבקש הסבר למה ילדך התבקש לענות על שאלון זה? לגבי קופות חולים ובריאות. קראתי שבארצות הברית חברות הביטוח רוצים להכניס בדיקות DNA כדי לדעת מה סיכון המבוטח ז'א האם יש איזה סיכון שהמבוטח יפתח איזו מחלה בעתיד ואל סמך זה אם לבטח אותו או לא.
לסרב לענות לשאלון בטאנה שהאינפורמיצה איננה רלונטית לעליה לחטיבה. האם אתה כהורה יכול לבקש הסבר למה ילדך התבקש לענות על שאלון זה? לגבי קופות חולים ובריאות. קראתי שבארצות הברית חברות הביטוח רוצים להכניס בדיקות DNA כדי לדעת מה סיכון המבוטח ז'א האם יש איזה סיכון שהמבוטח יפתח איזו מחלה בעתיד ואל סמך זה אם לבטח אותו או לא.
בחיים יש אפשרויות רבות
אפשר לסרב ובוודאי אפשר גם למצוא דרכים להתחמק, אני לא מסתכל מנקודת המבט של החכם, המתחכם או המסתדר, אני מסתכל מנקודת המבט של מי ש"אינו יודע לשאול" של האזרח הקטן שלא יודע שעובדים עליו או עושים לו עוול, של מי שנותן אמון במערכת שתנהג בו ביושר ובהגינות. מה שצריך לעשות לפי החוק הקיים הוא לפחות לכתוב בשאלון כזה מהן השאלות ל"מידע חיוני" ומהן השאלות ל"מידע עודף" שהאזרח לא חייב לענות עליהן אם הוא לא רוצה. לדעתי, רוב הסיכויים שאם אפנה למשרד החינוך בתלונה נגד הפצת השאלון הזה, אקבל תשובה שלא חייבים לענות על חלקים נכבדים ממנו. תשובה זאת אולי מסברת את האוזן אך אינה נכונה מבחינת החוק, כי לא ניתנה לאזרח האזהרה וההסבר בדבר האפשרות לא למסור "מידע עודף".
אפשר לסרב ובוודאי אפשר גם למצוא דרכים להתחמק, אני לא מסתכל מנקודת המבט של החכם, המתחכם או המסתדר, אני מסתכל מנקודת המבט של מי ש"אינו יודע לשאול" של האזרח הקטן שלא יודע שעובדים עליו או עושים לו עוול, של מי שנותן אמון במערכת שתנהג בו ביושר ובהגינות. מה שצריך לעשות לפי החוק הקיים הוא לפחות לכתוב בשאלון כזה מהן השאלות ל"מידע חיוני" ומהן השאלות ל"מידע עודף" שהאזרח לא חייב לענות עליהן אם הוא לא רוצה. לדעתי, רוב הסיכויים שאם אפנה למשרד החינוך בתלונה נגד הפצת השאלון הזה, אקבל תשובה שלא חייבים לענות על חלקים נכבדים ממנו. תשובה זאת אולי מסברת את האוזן אך אינה נכונה מבחינת החוק, כי לא ניתנה לאזרח האזהרה וההסבר בדבר האפשרות לא למסור "מידע עודף".
ושכחתי
לגבי בדיקות dna מערכת הבריאות שם שונה והיא מבוססת על ביטוח. זה מאד שונה מהשיטה שלנו. כעיקרון, חברות ביטוח שעושות ביטוח בריאות יכולות לדרוש כל מיני בדיקות רפואיות כדי לדעת מה הסיכון שלהן ולהחליט אם לבטח או לא והכמה, יש תורה שלמה על זה בדיני הביטוח, זאת לא בעיה מכיוון שבין מבטח למבוטח שוררים מכח החוק "יחסי אמון מיוחדים" הבעיה היא ברגע שמישהו מפר את האמון ומעביר מידע לצד שלישי או לא שומר כמו שצריך על מאגרי המידע שהוא מחזיק.
לגבי בדיקות dna מערכת הבריאות שם שונה והיא מבוססת על ביטוח. זה מאד שונה מהשיטה שלנו. כעיקרון, חברות ביטוח שעושות ביטוח בריאות יכולות לדרוש כל מיני בדיקות רפואיות כדי לדעת מה הסיכון שלהן ולהחליט אם לבטח או לא והכמה, יש תורה שלמה על זה בדיני הביטוח, זאת לא בעיה מכיוון שבין מבטח למבוטח שוררים מכח החוק "יחסי אמון מיוחדים" הבעיה היא ברגע שמישהו מפר את האמון ומעביר מידע לצד שלישי או לא שומר כמו שצריך על מאגרי המידע שהוא מחזיק.
ביטוח זה עסק ../images/Emo32.gif
לא מדובר בביטוח לאומי או סוציאלי, זה מתנהל הל בסיס החלטות עיסקיות, חברת הביטוח זכאית להחליט אם לבטח רגיל או לבטח עם סייג לאותה מחלה או לדרוש פרמיה יותר גבוהה מאותו מבוטח. אלה דברים צאד מקובלים, באותה מידה יכולים לא לבטח מעשן מפני מחלות ריאה. אילה עקרונות שקיימים מאות שנים. זה חופש ההתקשרות החוזית. זו לא איזו אפליה על רקע גזע, דת, מגדר, השקפה פוליטית או משהו פסול מהסוג הזה.
לא מדובר בביטוח לאומי או סוציאלי, זה מתנהל הל בסיס החלטות עיסקיות, חברת הביטוח זכאית להחליט אם לבטח רגיל או לבטח עם סייג לאותה מחלה או לדרוש פרמיה יותר גבוהה מאותו מבוטח. אלה דברים צאד מקובלים, באותה מידה יכולים לא לבטח מעשן מפני מחלות ריאה. אילה עקרונות שקיימים מאות שנים. זה חופש ההתקשרות החוזית. זו לא איזו אפליה על רקע גזע, דת, מגדר, השקפה פוליטית או משהו פסול מהסוג הזה.
הבעייה היא שאין בארה"ב
משהו מקביל לביטוח בריאות ממלכתי. כך שהסכנה היא שמי שנושא גן למחלה כלשהי (וחשוב לזכור שנשיאת גן למחלה אינה מבטיחה שהנושא יחלה בה), לא יזכה בביטוח בריאות כלל. ועולה כמובן שאלה נוספת- עישון זה משהו שהאדם יכול להמנע ממנו/להגמל. מצד שני, אין לאדם שליטה על גנים שהוא נושא. לכן, אפשר לראות באפלייה גנטית אפלייה דומה לאפלייה על בסיס גזע- שניהם דברים שאינם בשליטת האדם, ושמישהו אחר יכול לנצל מידע עליהם לרעה.
משהו מקביל לביטוח בריאות ממלכתי. כך שהסכנה היא שמי שנושא גן למחלה כלשהי (וחשוב לזכור שנשיאת גן למחלה אינה מבטיחה שהנושא יחלה בה), לא יזכה בביטוח בריאות כלל. ועולה כמובן שאלה נוספת- עישון זה משהו שהאדם יכול להמנע ממנו/להגמל. מצד שני, אין לאדם שליטה על גנים שהוא נושא. לכן, אפשר לראות באפלייה גנטית אפלייה דומה לאפלייה על בסיס גזע- שניהם דברים שאינם בשליטת האדם, ושמישהו אחר יכול לנצל מידע עליהם לרעה.
עקרון פיזור הנזק
הוא העיקרון שעומד בבסיס תורת הביטוח. כלומר, לאסוף מעט כסף מהרבה מבוטחים, ומתוך הקרן שנוצרת, לפצות את הניזוק על נזקיו ועוד להרוויח. עסק ביטוח הוא עסק של ניהול סיכונים ולא של הימורים. מי שטועה בחישוב מתמוטט, לכן מאחורי שוק הביטוח הראשי קיים שוק משני. בעולם הביטוח, קיימים גם ביטוחי חובה, אך רוב הביטוחים וולונטריים. בארץ קיימים ביטוחי חובה כגון ביטוח רכב חובה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. אילה ביטוחים סוציאליים במהותם, כאשר המבוטח חייב להתבטח והמבטח חייב לבטח והפרמיה כעיקרון אחידה. בביטוח העיסקי הקלאסי, המבקש להתבטח והמבקש לבטח הם שחקנים חפשיים והביטוח נערך על יסוד גילוי עובדות מלא. הטעיה או אי גילוי ממילא יביאו בבוא היום לביטול הפוליסה או לבטלותה מעיקרא. יש הרבה אנשים המוגדרים מבחינה רפואית כבעלי סיכון גבוהה ולא מסיבות גנטיות או רצוניות. המחוקק יכול להתערב ולנסות לעשות צדק, בשתי דריכים: דרך אחת היא ליצר קרן לביטוח סוציאלי שיאסוף כספים דרך מנגנוני מס מכלל הציבור או לחייב גופים עיסקיים לבטח אנשים בסיכון שלא בהתאם לשיקולים עיסקיים. במקרה זה, יהיה הגוף המבטח העיסקי חייב להגדיל את הפרמיות לכל מבוטחיה, שהם רק חלק קטן מהציבור, על מנת לא להיכנס לסכנת התמוטטות. מניעת אפשרות מאותם תאגידים לקבל מידע רלוונטי, מחייבת אותה בעצם להגדיל את הפרמיות למובטחיה, מעבר לנחוץ. הדבר עלול לפגוע בכלל המבוטחים וגם להגדיל את רווחי חברת הביטוח מעבר למה שהיא ביקשה מלכתכילה.
הוא העיקרון שעומד בבסיס תורת הביטוח. כלומר, לאסוף מעט כסף מהרבה מבוטחים, ומתוך הקרן שנוצרת, לפצות את הניזוק על נזקיו ועוד להרוויח. עסק ביטוח הוא עסק של ניהול סיכונים ולא של הימורים. מי שטועה בחישוב מתמוטט, לכן מאחורי שוק הביטוח הראשי קיים שוק משני. בעולם הביטוח, קיימים גם ביטוחי חובה, אך רוב הביטוחים וולונטריים. בארץ קיימים ביטוחי חובה כגון ביטוח רכב חובה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. אילה ביטוחים סוציאליים במהותם, כאשר המבוטח חייב להתבטח והמבטח חייב לבטח והפרמיה כעיקרון אחידה. בביטוח העיסקי הקלאסי, המבקש להתבטח והמבקש לבטח הם שחקנים חפשיים והביטוח נערך על יסוד גילוי עובדות מלא. הטעיה או אי גילוי ממילא יביאו בבוא היום לביטול הפוליסה או לבטלותה מעיקרא. יש הרבה אנשים המוגדרים מבחינה רפואית כבעלי סיכון גבוהה ולא מסיבות גנטיות או רצוניות. המחוקק יכול להתערב ולנסות לעשות צדק, בשתי דריכים: דרך אחת היא ליצר קרן לביטוח סוציאלי שיאסוף כספים דרך מנגנוני מס מכלל הציבור או לחייב גופים עיסקיים לבטח אנשים בסיכון שלא בהתאם לשיקולים עיסקיים. במקרה זה, יהיה הגוף המבטח העיסקי חייב להגדיל את הפרמיות לכל מבוטחיה, שהם רק חלק קטן מהציבור, על מנת לא להיכנס לסכנת התמוטטות. מניעת אפשרות מאותם תאגידים לקבל מידע רלוונטי, מחייבת אותה בעצם להגדיל את הפרמיות למובטחיה, מעבר לנחוץ. הדבר עלול לפגוע בכלל המבוטחים וגם להגדיל את רווחי חברת הביטוח מעבר למה שהיא ביקשה מלכתכילה.
לפי מה שאני יודע (ולא בטוח שזה רלונ
טי אבל נגיד), הרבה פעמים השאלונים הם בשביל הלשכה לסטטיסטיקה, או מכילים שאלות שרלונטיות לשם, ואין להן קשר ליחסי התלמיד בי"ס (אם בכלל למורים או למנהל יהיה את הידע הזה אודות התלמיד, ולא שהם מעבירים אוטומטית את המידע ולא חוזרים אליו יותר), ככה שלא חייבים לענות על השאלות האלה בכלל. ובקשר לצבא - בסופו של דבר השאלות האלה הן לצורך הסיווג הבטחוני (אני מניח שאתה מדבר על זה, היחסים שלי עם הצבא לא מורכבים מדי, ככה שאולי יש עוד דברים שאני לא מכיר), והן לא עוברות למפקדים וכו', ככה שזה לא משפיע על השירות שלך. מצד שני, במקרה והתשובה היא לא לגיטימית ורגילה, כמו בדרך כלל, יכול להיות שיש השלכות שהצבא צריך לדעת עליהן. אם עדיף שאנשים לא מתאימים יגיעו לצבא, ולהתמודד שוב עם מרדכי ואנונו 2, מאשר לחדור לחיי האזרחים, מה גם שאין אפשרות להימלט מהחקירה עקב חובת הגיוס, זה שכל אחד יחליט בעצמו. אבל הגיון יש.
טי אבל נגיד), הרבה פעמים השאלונים הם בשביל הלשכה לסטטיסטיקה, או מכילים שאלות שרלונטיות לשם, ואין להן קשר ליחסי התלמיד בי"ס (אם בכלל למורים או למנהל יהיה את הידע הזה אודות התלמיד, ולא שהם מעבירים אוטומטית את המידע ולא חוזרים אליו יותר), ככה שלא חייבים לענות על השאלות האלה בכלל. ובקשר לצבא - בסופו של דבר השאלות האלה הן לצורך הסיווג הבטחוני (אני מניח שאתה מדבר על זה, היחסים שלי עם הצבא לא מורכבים מדי, ככה שאולי יש עוד דברים שאני לא מכיר), והן לא עוברות למפקדים וכו', ככה שזה לא משפיע על השירות שלך. מצד שני, במקרה והתשובה היא לא לגיטימית ורגילה, כמו בדרך כלל, יכול להיות שיש השלכות שהצבא צריך לדעת עליהן. אם עדיף שאנשים לא מתאימים יגיעו לצבא, ולהתמודד שוב עם מרדכי ואנונו 2, מאשר לחדור לחיי האזרחים, מה גם שאין אפשרות להימלט מהחקירה עקב חובת הגיוס, זה שכל אחד יחליט בעצמו. אבל הגיון יש.
יכולתי לענות לך ב 4 מילים באנגלית
I rest my case... הגנת הפרטיות היא עניין רציני. זה דבר מעוגן בחוק, לא אני המצאתי את זה. בחוק של הכנסת. החוקים של הכנסת, מחייבים גם את משרד החינוך וגם את הצבא. הגופים האלה לא מעל החוק. לא אצלנו לפחות. האזרח צריך להיות ספקן ולעמוד על זכויותיו ולא להגיד, אם רשות שלטונית דורשת ממני, בטוח שזה בסדר, כי זה לא תמיד בסדר. קודם כל אני חושב שאתה מפספס נקודה. אם בית ספר מוסמך לאסוף נתונים בשביל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא צריך להגיד לך "בתוקף סמכותי לפי סע' X לחוק Y אני מפנה אליך את השאלון הבא לשם העברת התשובות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא לא יכול להגיד לך, "אני רוצה נתונים כדי להכיר את התלמיד". לגבי הצבא, כנ"ל. ואני לא מדבר איתך על סיווגים בטחוניים. אתה לא חייב להאמין לי, אבל אני אומר לך שהשלטונות אוספים על כל אחד מידע שהם לא רשאים לפי חוק לאסוף. הגישה שלך (דוגמת ואנונו) היא גישה קיימת אך היא בלתי דמוקרטית במהותה. כי למעשה אתה שם את הביטחון מעל הכל, לפי הגישה הזאת, אתה מצדיק כל הפרה ולא רק הפרת הזכות לפרטיות, אלא אתה מצדיק גם האזנות סתר שאסורות בחוק ובגללן כמעט הודח ניצב במשטרה, ואתה מצדיק נניח לערוך חיפושים בבתים של אנשים או בכיסים שלהם או בגוף שלהם, ללא צו של שופט, אתה מצדיק אולי פעולות כפייתיות כמו לבצע ניתוח באדם בכפייה כדי להוציא ממנו צ'יפ שמכיל מידע, אתה מצדיק חדירה לחשבון הבנק שלו ולדואר שלו ועוד כל מיני דברים שבחוקים של המדינה שלי ושלך ובתי המשפט שלי ושלך לא מרשים.
I rest my case... הגנת הפרטיות היא עניין רציני. זה דבר מעוגן בחוק, לא אני המצאתי את זה. בחוק של הכנסת. החוקים של הכנסת, מחייבים גם את משרד החינוך וגם את הצבא. הגופים האלה לא מעל החוק. לא אצלנו לפחות. האזרח צריך להיות ספקן ולעמוד על זכויותיו ולא להגיד, אם רשות שלטונית דורשת ממני, בטוח שזה בסדר, כי זה לא תמיד בסדר. קודם כל אני חושב שאתה מפספס נקודה. אם בית ספר מוסמך לאסוף נתונים בשביל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא צריך להגיד לך "בתוקף סמכותי לפי סע' X לחוק Y אני מפנה אליך את השאלון הבא לשם העברת התשובות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא לא יכול להגיד לך, "אני רוצה נתונים כדי להכיר את התלמיד". לגבי הצבא, כנ"ל. ואני לא מדבר איתך על סיווגים בטחוניים. אתה לא חייב להאמין לי, אבל אני אומר לך שהשלטונות אוספים על כל אחד מידע שהם לא רשאים לפי חוק לאסוף. הגישה שלך (דוגמת ואנונו) היא גישה קיימת אך היא בלתי דמוקרטית במהותה. כי למעשה אתה שם את הביטחון מעל הכל, לפי הגישה הזאת, אתה מצדיק כל הפרה ולא רק הפרת הזכות לפרטיות, אלא אתה מצדיק גם האזנות סתר שאסורות בחוק ובגללן כמעט הודח ניצב במשטרה, ואתה מצדיק נניח לערוך חיפושים בבתים של אנשים או בכיסים שלהם או בגוף שלהם, ללא צו של שופט, אתה מצדיק אולי פעולות כפייתיות כמו לבצע ניתוח באדם בכפייה כדי להוציא ממנו צ'יפ שמכיל מידע, אתה מצדיק חדירה לחשבון הבנק שלו ולדואר שלו ועוד כל מיני דברים שבחוקים של המדינה שלי ושלך ובתי המשפט שלי ושלך לא מרשים.
....
אני לא חושב שמותר לחייב מישהו לענות בשביל הסטטיסטיקה. אני חושב שאם אתה מסרב לא עושים כלום, וזה אמור להיות אנונימי. מה שכן, זה באמת לא בסדר אם מציגים את זה כשאלון הכרחי שממלאים בעת הקבלה לחטיבה. אני לא מצדיק את הגישה של העדפת ביטחון. אני אומר שיש בה היגיון. יש גם היגיון בדמי אבטלה וכו', למרות שאני אישית לא מסכים איתם וחושב שדמוקרטיה ליברלית עדיפה בהרבה. יכול מאוד גם שאם המצב הכלכלי שלי היה פחות טוב הייתי חושב אחרת, ואני מוצא היגיון בדמוקרטיה סוציאלית, אבל אני אישית חושב שעדיף דמוקרטיה ליברלית. אנשים שנכנסים לכלא, מופר להם חופש החירות, על מנת לשמור לאחרים על הזכות לביטחון. אני יכול על כל דוגמה שנתת, להביא דוגמה למה זה כן צריך להיות ככה, אבל ברור שאני לא יכול להגיד לך שאם זה היה מופנה אלי לא הייתי אומר שזה בושה שככה מתנהלים הדברים במדינה דמוקרטית. אני לא יכול להגיד לך שהייתי עצוב, או כועס, אם אנס המדרגות היה נתפס בגלל פעולה לא חוקית (במקרה ש100 אחוז מדובר באנס המדרגות, ולא ניכנס להאם זה אפשרי או לא). מצד שני אני לא יכול להגיד לך שאדם חף מפשע שנכלא לשוא ובזבז זמן רב מחייו על לא עוול, לא יגרום לי למרמור כנגד השיטה. כל מקרה אינדיבידואלי וצריך להגיע לאיזון. כל אחד ישים את האיזון במקום אחר, אבל אני לא יכול להגיד שאין הגיון במקרה שאדם שם את האיזון קצת למעלה או קצת למטה ממה שנראה לי שצריך להיות. זאת הסיבה שבשום נושא פוליטי אין הסכמה על כלום. כניעה/פרס לפלשתינים, מול חיי אדם. מה עדיף? כל אחד מחליט בעצמו ולפי זה ממוקם מימין לשמאל המפה הפוליטית. אם הימני או השמאלני צודק? אתה לא יכול לדעת. כנ"ל לגבי עניני ביטחון הפנים. מה שכן, אני יכול להבטיח לך שלא היו שוקלים להדיח אף אחד בגלל עניני ההאזנות אם זה לא היה מופעל כנגד בכירים.
לגבי הצבא - חשבתי שאתם מדברים על סיווגים בטחוניים. אני לא יכול להתייחס לזה, כי אני פשוט לא יודע, ככה שאם אתה צודק וזה באמת לא הכרחי, אז אני מסכים איתך. והיה פרק בפרקליטים שהעו"ד אמרה ללקוחה: "אני מאמינה שצריך לבטל את עונש המוות, שהוא לא צודק ולא צריך לפעול כנגד אלימות בעוד אלימות. אבל אם היית פוגעת בבת שלי היית רוצה להרוג אותך במו ידי" הלקוחה: "אז ההורים צודקים כשהם רוצים שאני אמות..." העו"ד: "אם היית פוגעת בבת שלי היית רוצה להרוג אותך בעצמי. זה לא אומר שזה צודק". אני חושב שזה מתאים פה לשתי העמדות, ושכל אחד יפרש את זה כרצונו. מה שכן, אני לא יכול שלא להסכים עם המשפט.
אני לא חושב שמותר לחייב מישהו לענות בשביל הסטטיסטיקה. אני חושב שאם אתה מסרב לא עושים כלום, וזה אמור להיות אנונימי. מה שכן, זה באמת לא בסדר אם מציגים את זה כשאלון הכרחי שממלאים בעת הקבלה לחטיבה. אני לא מצדיק את הגישה של העדפת ביטחון. אני אומר שיש בה היגיון. יש גם היגיון בדמי אבטלה וכו', למרות שאני אישית לא מסכים איתם וחושב שדמוקרטיה ליברלית עדיפה בהרבה. יכול מאוד גם שאם המצב הכלכלי שלי היה פחות טוב הייתי חושב אחרת, ואני מוצא היגיון בדמוקרטיה סוציאלית, אבל אני אישית חושב שעדיף דמוקרטיה ליברלית. אנשים שנכנסים לכלא, מופר להם חופש החירות, על מנת לשמור לאחרים על הזכות לביטחון. אני יכול על כל דוגמה שנתת, להביא דוגמה למה זה כן צריך להיות ככה, אבל ברור שאני לא יכול להגיד לך שאם זה היה מופנה אלי לא הייתי אומר שזה בושה שככה מתנהלים הדברים במדינה דמוקרטית. אני לא יכול להגיד לך שהייתי עצוב, או כועס, אם אנס המדרגות היה נתפס בגלל פעולה לא חוקית (במקרה ש100 אחוז מדובר באנס המדרגות, ולא ניכנס להאם זה אפשרי או לא). מצד שני אני לא יכול להגיד לך שאדם חף מפשע שנכלא לשוא ובזבז זמן רב מחייו על לא עוול, לא יגרום לי למרמור כנגד השיטה. כל מקרה אינדיבידואלי וצריך להגיע לאיזון. כל אחד ישים את האיזון במקום אחר, אבל אני לא יכול להגיד שאין הגיון במקרה שאדם שם את האיזון קצת למעלה או קצת למטה ממה שנראה לי שצריך להיות. זאת הסיבה שבשום נושא פוליטי אין הסכמה על כלום. כניעה/פרס לפלשתינים, מול חיי אדם. מה עדיף? כל אחד מחליט בעצמו ולפי זה ממוקם מימין לשמאל המפה הפוליטית. אם הימני או השמאלני צודק? אתה לא יכול לדעת. כנ"ל לגבי עניני ביטחון הפנים. מה שכן, אני יכול להבטיח לך שלא היו שוקלים להדיח אף אחד בגלל עניני ההאזנות אם זה לא היה מופעל כנגד בכירים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.