אחת, שתים, שלוש

אחת, שתים, שלוש

1. לפני 4 ימים נפתחה תערוכה חדשה "זיכרון וגעגוע, אלבום תמונות משפחתי" במוזיאון אסירי המחתרות. במבט ראשון זו תערוכה משעממת. את מי זה מעניין להסתכל על תמונות שחור-לבן לא מתוחכמות במיוחד? אבל ככל שממשיכים לשוטט בין החדרים, קורה משהו לעין וללב: אלבום של מורה גרמני מבית היתומים שנלר, שהתחתן עם ערביה מקומית, מתעד את חייו, את חייה, ואת חייהם המשותפים בבית היתומים. אלבומו הפרטי של ד"ר ואלאך המיתולוגי של ביה"ח שערי צדק פותח צוהר לחייו האישיים. תמונה של חיילים תורכים שמתגעגעים מאוד לביתם ולנשותיהם, מצטלמים עם בובת שלג נשית... גולת הכותרת לדעתי, האלבום הראשון שנעשה בירושלים, בשנת 1850 ע"י אשת הקונסול הבריטי- אליזבט אן פין. לכבודה הפך אחד מחדרי בית הסוהר לאולם קבלת פנים מפואר. בואו בהמוניכם! 2. לפני 3 שבועות נפתחה תערוכה בבית הספרים הלאומי על "סודותיו של ניוטון". היא עומדת להיסגר, אני אישית עדין לא הייתי שם, אבל שמעתי שכדאי. ניוטון ידע לקרוא ולכתוב עברית. הידעתם? כנוצרי אדוק, הוא גם עשה חישובים ומדידות בהקשר של בית המקדש והר הבית. 3. לא שמעתי ולא ראיתי, אבל אני יודעת שיש בתוך בית החולים למצורעים תערוכה של יצירות של אמנים אוטיסטים ובעלי מוגבלויות אחרות. כנראה שגם בלי הגדרת הצרות הפרטיות של האמנים, מדובר בתערוכה יפהפיה.
 

יוסי ר1

Active member
תודה, נשמע מעניין מאד!

על "סודותיו של ניוטון" שמעתי באמת שזו תערוכה נהדרת. תוכלי להרחיב מעט על אותו בית חולים למצורעים? בדיוק עכשיו אני קורא את "האי של סופיה" מאת ויקטוריה היסלופ, שמתאר את חייהם של המצורעים באי ספינָלוֹנגה שביון. ספר יפהיפה, רגיש ביותר.
 

יוסי ר1

Active member
תודה, אבל התכוונתי קצת על אופי פעילותו כיום

אני למשל מכיר סיפור מזעזע על אחד החולים שהובהל לבית חולים עם כוויות בכל גופו: המחלה פוגעת בקצות העצבים, והאיש (עוור נוסף לכל) לא חש שהאמבט שהוא מילא כדי לטבול בו, מלא במים רותחים. הוא שהה באמבט עד שהוציאו אותו משם, והבהילו אותו במצב חמור...
 
עד המאה ה 19

לא העלו על הדעת את האפשרות לחקור את המחלה, כי כולם ידעו שזה עונש מאלוהים (בזמנו גם לא הכירו את אלוקימה). הנסן העז לחקור ולגלות שזו מחלה ככל המחלות, לכן כיום היא נקראת על שמו וגם ביה"ח. בראשית המאה ה 20 גילו את נפלאות האנטיביוטיקה ומאז זו מחלה שהאתגר הגדול הוא לגלות אותה כמה שיותר מהר, כיוון שאי אפשר לתקן את מה שכבר נפגע, אבל אפשר לעצור את ההתקדמות שלה ב 100%. במאות ה 19 וה 20 היו בירושלים מצורעים, בעיקר ערביים ומעט מאוד יהודים. ביה"ח הוקם ע"י נוצרים גרמנים והם הפעילו אותו עד קום המדינה כשהוא עבר למשרד הבריאות. זה היה מקום שמי שאושפז בו כבר לא יצא ממנו, כי המחלה רק התדרדרה. משנות ה 20 של המאה ה 20 כבר לא מאשפזים יותר חולים כי יש אנטיביוטיקה, לכן החולים התמעטו בהדרגה, עד שבשנות ה 50 העבירו את מעט החולים שהיו בו לרמאללה, כיוון שהם היו מנותקים מבני משפחותיהם. מאז זהו מרכז רפואי שנותן שירות לכל הארץ, אנשים באים לקבל ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה וכד', וכמו כן מעלה למודעות בקרב רופאי משפחה את קיום המחלה וזיהוייה המוקדם. עתידו של המקום לוט בערפל. יש מדברים על מלון או מרכז תרבות. הרופא הראשי לשעבר גר שם ובתו שנולדה שם וגרה שם כל חייה נאבקת על שימור המקום.
 

amit1270

New member
למי שאינו ירושלמי

"מגרש הרוסים" נשמע כמו שם של סרט או משהו כזה.
 
ארבע

עלה לרשת אתר חדש המשותף למכללת ליפשיץ ולמכון שוקן למדעי היהדות באתר למעלה מ1500 מקורות העוסקים בענייני החינוך היהודי, פרוייקט אותו התחיל פרו"פ שמחה אסף בארבעת ספריו "מקורות לתולדות החינוך היהודי" האתר כולל גם רשימה ביבליוגראפית של למעלה מ2000 מונוגרפיות ומאמרים בנושאי תולדות החינוך ממויינים על פי ארצות ונושאים וכמו כן תיאור של מאות ספרי לימוד . http://www.jewish-education-sources.co.il/
 
שתים

עידכון: התערוכה של ניוטון עשתה הרבה רעש בתקשורת הבינלאומית, ולכן תשאר במקומה תקופה נוספת.
 
למעלה