אחרי

אחרי

התעלמות מכשירים בחוף הים , אכילת סלט ומקלחת ,
אני שוב רענן , ו-1984 מנגן ברקע של המדיה .
בעולם של אלהים פרס עדיין נשיא , בעלמא דשקרא מישהוא אחר .
בחתך המסכי הראלי הסביבתי של העלמא דשקרא זה רובי ריבלין .
אגב בעולם של אלהים פרס ימני קיצוני , אבל בעלמא דשקרא עם הגויים המצב ידוע ,
והחולמים לא יכולים לעקל נשיא שחי כל הזמן , אז צריף להחליף לפי הזמן וארועי השקר .
אתה הזוי ולא מסוגל לקבל את המציאות ! או שההזויים החולמים רואים ראליות שיקרית .
אולי מילוא את ימיהם בהבל , ורק חשוב כמה כסף יש בהבל , ומתי הוא עושה מה שאני רוצה ,
ואולי ההתנגדות שלנו להבל גורמת לנו לחשוב שאנו בוראים את המציאות של עצמינו ברמה כלשהיא
ואולי אנחנו במייטריקס , וברמות גבוהות של טכנלוגיה ההבדל הוא כה דק , שבן אנוש חושי לא מסוגל להבדיל .
בכל אופן הייתי ברעננות אחרי המקלחת , הבית נקי והכל מכובס , והאנרגיה לאט לאט עולה והחדווה האופטימית
מבפנים מניסה את הצללים , ואני עדיין שומע את גנדולף אומר :"נשום את האויר החדש ידידי ",
ואני חושב האם חלומותי היו חשוכים או שמנסים להדביק לי חלומות ומציאות כזו .
כן , קפה וטבק משובח הם השלב הבא , רק חסר לי איזה ספר טוב עם ברנדי בצד .
וטבעת העוצמה יש לה רצון משלה .
דוד
 
ממש אופטימיות ללא סיבה ראלית

כמעט שובבות של בת צחוק נושפת לי על ההכרה ,
ואיזה גיחוך קל מתפשט על שפתי , והראליות מחשיכה ואני כמעט צוהל ,
איזה תחושה אופרית לא ראלית ועוצמה מפקה שכאילו מסירה את הצללים המתקבצים
והודפת אותם בקלילות ומתפשטת ומכניסה אור למציאות .
וכן הקפה היה טעים מאוד וגם הטבק התערבב עם טיפות המים שנשארו מהמקלחת ,
וכמעט שבא לי לרקוד , אבל אני מכריח ראליות ,
אין איזה שיר מתנגן או הסבר , יוצא לסיבוב ...
דוד
 
למעלה