אחרי 7 שנים....
זהו, היום אחת המזכירות הותיקות כאן עוזבת ולא באה מישהי בכלל להחליף אותה וגם לאף אחד לא אכפת מזה. הסיפור הוא די סבוך. המזכירה הזאת (בת 31 בערך) עבודה כאן 7 שנים, היא עשתה לי בחינת קבלה לעבודה בהדפסה וכבר נראתה לי מכשפית. מאז שהתקבלתי היחסים ביננו היו קרירים. היא תמיד התייחסה אליי כאל ילדה (אני תמיד הייתי הכי קטנה בין עובדי החברה) לפני כ-8 חודשים היא פוטרה אחרי שהמחלקה שלה התפצלה ובקושי היתה לה עבודה והיא גלשה הרבה בצ'טים וחרשה על הטלפון. היא הספיקה להעביר חפיפה למישהי חדשה, בינתיים עזבה והמחליפה שלה אחרי חודש התפטרה בלי הסברים (לא לי לפחות
) לאחר כמה שבועות המזכירה המקורית חזרה. התברר שהיא בהריון בשלבים הראשונים!!!! זה היה קטע מוזר. היום, בחודש השמיני ואחרי הרבה התחפפויות במהלכן, היא קמה והלכה בלי להיפרד כמו שצריך ממקום שבו עבדה יום יום, 7 שנים. מה אתן אומרות? - האם הקטע של ההריון לא מוזר, בעיקר אחרי שהיא העבירה חפיפה כבר למישהי שהתחילה לעבוד?!?! - זה לא מבאס לחזור למקום העבודה אחרי שפיטרו אותך למרות הריונך?! כאילו דאאא? אני אישית הייתי די מתבאסת! - גם כשעוזבים סוף סוך מקום אחרי הרבה שנים, לא מחלקים איזו עוגה? נפרדים לפחות ממנהל המחלקה? האמת? אני שמחה שהיא הולכת, לא הסתדרנו למרות שלא עבדנו באותה מחלקה. אני פשוט בעד להביא לכאן אנשים עם יחסי אנוש, דבר שמאוד חסר פה לצערי
זהו, היום אחת המזכירות הותיקות כאן עוזבת ולא באה מישהי בכלל להחליף אותה וגם לאף אחד לא אכפת מזה. הסיפור הוא די סבוך. המזכירה הזאת (בת 31 בערך) עבודה כאן 7 שנים, היא עשתה לי בחינת קבלה לעבודה בהדפסה וכבר נראתה לי מכשפית. מאז שהתקבלתי היחסים ביננו היו קרירים. היא תמיד התייחסה אליי כאל ילדה (אני תמיד הייתי הכי קטנה בין עובדי החברה) לפני כ-8 חודשים היא פוטרה אחרי שהמחלקה שלה התפצלה ובקושי היתה לה עבודה והיא גלשה הרבה בצ'טים וחרשה על הטלפון. היא הספיקה להעביר חפיפה למישהי חדשה, בינתיים עזבה והמחליפה שלה אחרי חודש התפטרה בלי הסברים (לא לי לפחות
והחזירו את אמוני בבני אדם. אבל נסיבות עזיבתי היו אחרות - לויודעת אם אחרי פיטורין הייתי חוגגת את זה בעוגה/עוגיה. מין הראוי, לדעתי, שחבריה לעבודה היו מציינים את זה איכשהוא.