אחרי ניתוח
- פותח הנושא גיגי351
- פורסם בתאריך
החלמה מהירה
ושוב ממליצה - כמה שפחות לשכב. ואם לשכב אז תמיד שהגב יהיה בזוית גבוהה.
עדיף לשבת. (שימי כרית בגב הכורסא).
ולקחת משככים.
כל זה יאפשר לך להיות ניידת ולעשות רונדלים בבית. הליכה מזרזת את התנדפות הגז. ואז מתפטרים לפחות מכאבי הכתפיים.
עם משככים, גם אפשר לנוע ולהגמיש את הצלקות מה שבהמשך יפחית את הכאב מהתפרים. ז'תומרת כן להצליח לשכב בכל תנוחה כשאת הולכת לישון, כולל אפילו להתמתח בעדינות. ואז יהיה קל יותר להתעטש או להשתעל החוצה... (כי זה נורא מצחיק להתעטש פנימה מהפחד..)
ושוב ממליצה - כמה שפחות לשכב. ואם לשכב אז תמיד שהגב יהיה בזוית גבוהה.
עדיף לשבת. (שימי כרית בגב הכורסא).
ולקחת משככים.
כל זה יאפשר לך להיות ניידת ולעשות רונדלים בבית. הליכה מזרזת את התנדפות הגז. ואז מתפטרים לפחות מכאבי הכתפיים.
עם משככים, גם אפשר לנוע ולהגמיש את הצלקות מה שבהמשך יפחית את הכאב מהתפרים. ז'תומרת כן להצליח לשכב בכל תנוחה כשאת הולכת לישון, כולל אפילו להתמתח בעדינות. ואז יהיה קל יותר להתעטש או להשתעל החוצה... (כי זה נורא מצחיק להתעטש פנימה מהפחד..)
הצילו כואב לי
תודה על העצות והאיחולים...אבל אני ממש סובלת....כואב לי כל הגוף ואני מנסה להיתהלך כדי שהגז יצא מהגוף. אבל אני מרגישה שהכאבים רק מחמירים.כאמור אני 4 ימים אחרי הניתוח. אני רוצה לדעת מזה הגז הזה שהחדירו לי לגוף ולמה הוא מועיל? איך הוא אמור לצאת בעצם?
דבר שני: יש לי פתאם דימום כבר יומיים...אני לא יודעת אם זה מחזור או לא......כי אני הייתי אמורה לקבל מחזור עוד 9 ימים ולא עכשיו...יכול להיות שהמחזור הקדים בעקבות הניתוח? או שזה בעצם דימום עקב הניתח שלא קשור למחזור החודשי? איך היה אצלכם המנותחות?
דבר שלישי: בסיכום ניתוח נכתב לי שהשחלה והחצוצרה היו דבוקות אחת לשנייה..וגם נימצאה ציסטה גדולה בתוך השחלה שרוקנה מתוכנה (שוקולדית),וגם מצאו לי עוד נגע ליד שלפוחית השתן וגם בדופן הרחם. אני ממש הממומה מכל הממצאים הללו כי כאמור הגעתי לניתוח ממש בלי שום כאבים והייתי ממש בריאה בלי שום בעייה למעט פירון. שאלתי היא האם הניתוח הזה בעצם היה מיותר? נכנסתי בחורה בריאה נטולת כאבים ותיראו אתי עכשיו אני ממש נכה....וכואב לי ובא לי למות....
ולמה בעצם שולחים לביופסיה.....אם הרופא קבע שזה אנדומטריזיס אז למה צריך ביופסיה?
סליחה שאני חופרת אני פשוט נואשת מכאבים ומצב רוח ירוד.
תודה על העצות והאיחולים...אבל אני ממש סובלת....כואב לי כל הגוף ואני מנסה להיתהלך כדי שהגז יצא מהגוף. אבל אני מרגישה שהכאבים רק מחמירים.כאמור אני 4 ימים אחרי הניתוח. אני רוצה לדעת מזה הגז הזה שהחדירו לי לגוף ולמה הוא מועיל? איך הוא אמור לצאת בעצם?
דבר שני: יש לי פתאם דימום כבר יומיים...אני לא יודעת אם זה מחזור או לא......כי אני הייתי אמורה לקבל מחזור עוד 9 ימים ולא עכשיו...יכול להיות שהמחזור הקדים בעקבות הניתוח? או שזה בעצם דימום עקב הניתח שלא קשור למחזור החודשי? איך היה אצלכם המנותחות?
דבר שלישי: בסיכום ניתוח נכתב לי שהשחלה והחצוצרה היו דבוקות אחת לשנייה..וגם נימצאה ציסטה גדולה בתוך השחלה שרוקנה מתוכנה (שוקולדית),וגם מצאו לי עוד נגע ליד שלפוחית השתן וגם בדופן הרחם. אני ממש הממומה מכל הממצאים הללו כי כאמור הגעתי לניתוח ממש בלי שום כאבים והייתי ממש בריאה בלי שום בעייה למעט פירון. שאלתי היא האם הניתוח הזה בעצם היה מיותר? נכנסתי בחורה בריאה נטולת כאבים ותיראו אתי עכשיו אני ממש נכה....וכואב לי ובא לי למות....
ולמה בעצם שולחים לביופסיה.....אם הרופא קבע שזה אנדומטריזיס אז למה צריך ביופסיה?
סליחה שאני חופרת אני פשוט נואשת מכאבים ומצב רוח ירוד.
גיגי מתוקה
אני מניחה שנקבעה לך ביקורת של אחרי ניתוח. בלי קשר לזה,
תתקשרי מחר לרופא.
תספרי לו על הדימום. ותבקשי שיבדוק אותך.
את רק 4 ימים אחרי ניתוח. את לא יכולה להסתכל על עכשיו ולהיות מופתעת על ה"נכות". זה רק 4 ימים...
עשו לך עבודה בתוך הבטן, וכל אחת מחלימה בקצב של הגוף שלה. תהיי סבלנית, על אף שזה קשה מאוד. לאט לאט את תחזרי לעצמך.
ועכשיו לשאלה - האם את לוקחת משככים?
אם היית עדיין מאושפזת והיית מדווחת על כאבים - היו נותנים לך משהו.
אז קחי גם בבית. קחי כל 4 שעות מה שמותר לך.
תדברי על זה עם המנתח או עם רופא משפחה - תראי אילו משככים הם יציעו לך לקחת ותעשי את זה.
לא צריך להיות עכשיו גיבורים או מרטירים.
ואם את כן לוקחת וזה לא עוזר - יש רופא. דברי איתו.
הגז תפקידו לנפח את הבטן כדי שהמנתח יראה את סביבת העבודה שלו.
וגז, בד"כ עולה למעלה.
יש מי שזה לוקח לה יותר זמן עד שכאבי הגז עוברים. אחרות - זה עובר מהר.
אבל זה מאוד תלוי בניידות שלך. וכדי להיות ניידת אז לפחות צריך להפחית את כאבי הניתוח.
משככים כבר אמרתי?
אצלי, נכנסתי לניתוח על דיכוי. מתוך מטרה אחת (מלבד לא לקבל, ברור..) - כדי שאחרי הניתוח אני אדע שאם יש דם - הוא בגלל הניתוח ולא בגלל ווסת ואז ייחסכו ממני התהיות.
לא זכור לי שדיממתי אחרי הניתוחים. מקסימום הכתמות.
אולי המחזור הקדים לך.
כרגע אפשר רק לתהות. וכדי לקבל תשובה צריך בדיקה.
ולכן - דברי עם המנתח.
לגבי הגז - סבלתי ממנו מעט מאוד. פשוט בשל העובדה שהתמסטלתי כהוגן לעמעם כמה שניתן את הכאבים, יומיים ראשונים בכלל לא שכבתי מאוזן אלא תמיד בזוית ובעיקר ישבתי. וכמובן - התהלכתי הלוך ושוב במחלקה ובבית.
פיזיותרפיסטית לימדה אותי בבי"ח כמה וכמה תרגילים.
היא חיברה כפפה לקשית. ואני כל כמה זמן נשפתי לתוך הקשית וגרמתי לכפפה להתמלא. בהתחלה בצורה עלובה ואח"כ השתפרתי.
תנסי לעשות את זה עם בלון רגיל.
כמו כן - להשתעל. שמים כרית על הבטן, ואת מחזיקה אותה (כי התפרים כואבים) ואז מישהו לוחץ עם 2 ידיו על החזה שלך (לא לשבור צלעות כן? ומעל לציצי) ואז את משתעלת מכל הלב.
זה מה שזכור לי כרגע.
תראי, זה שאין סימפטומים ותלונות - לחלוטין לא אומר על המצב בפנוכו.
עובדה, הרי נשים רבות בכלל לא יודעות שיש להן אנדו.
אם את שואלת אותי, ורק לאור מה שאת מספרת, אז מה פתאום הניתוח היה מיותר? איך אפשר להגיד כך לאור המימצאים עליהם את מדווחת?
נכון, את כאובה מאוד עכשיו וזה הכי נורמלי שיש אחרי ניתוח, אבל הבטן שלך היתה מלאה במוקדים והידבקויות. מתישהוא, אם לא היית עוברת את הניתוח, זה היה נותן את אותותיו.
נכון שרופא מיומן רואה אנדו בעיניים ויודע שזה זה, אבל ביופסיה היא תשובת מעבדה. וודאית. ולכן שולחים את הנגעים/רקמות/וואט אבר לבדיקה. זה חלק מהרוטינה בניתוח.
תחזיקי מעמד
אני מניחה שנקבעה לך ביקורת של אחרי ניתוח. בלי קשר לזה,
תתקשרי מחר לרופא.
תספרי לו על הדימום. ותבקשי שיבדוק אותך.
את רק 4 ימים אחרי ניתוח. את לא יכולה להסתכל על עכשיו ולהיות מופתעת על ה"נכות". זה רק 4 ימים...
עשו לך עבודה בתוך הבטן, וכל אחת מחלימה בקצב של הגוף שלה. תהיי סבלנית, על אף שזה קשה מאוד. לאט לאט את תחזרי לעצמך.
ועכשיו לשאלה - האם את לוקחת משככים?
אם היית עדיין מאושפזת והיית מדווחת על כאבים - היו נותנים לך משהו.
אז קחי גם בבית. קחי כל 4 שעות מה שמותר לך.
תדברי על זה עם המנתח או עם רופא משפחה - תראי אילו משככים הם יציעו לך לקחת ותעשי את זה.
לא צריך להיות עכשיו גיבורים או מרטירים.
ואם את כן לוקחת וזה לא עוזר - יש רופא. דברי איתו.
הגז תפקידו לנפח את הבטן כדי שהמנתח יראה את סביבת העבודה שלו.
וגז, בד"כ עולה למעלה.
יש מי שזה לוקח לה יותר זמן עד שכאבי הגז עוברים. אחרות - זה עובר מהר.
אבל זה מאוד תלוי בניידות שלך. וכדי להיות ניידת אז לפחות צריך להפחית את כאבי הניתוח.
משככים כבר אמרתי?
אצלי, נכנסתי לניתוח על דיכוי. מתוך מטרה אחת (מלבד לא לקבל, ברור..) - כדי שאחרי הניתוח אני אדע שאם יש דם - הוא בגלל הניתוח ולא בגלל ווסת ואז ייחסכו ממני התהיות.
לא זכור לי שדיממתי אחרי הניתוחים. מקסימום הכתמות.
אולי המחזור הקדים לך.
כרגע אפשר רק לתהות. וכדי לקבל תשובה צריך בדיקה.
ולכן - דברי עם המנתח.
לגבי הגז - סבלתי ממנו מעט מאוד. פשוט בשל העובדה שהתמסטלתי כהוגן לעמעם כמה שניתן את הכאבים, יומיים ראשונים בכלל לא שכבתי מאוזן אלא תמיד בזוית ובעיקר ישבתי. וכמובן - התהלכתי הלוך ושוב במחלקה ובבית.
פיזיותרפיסטית לימדה אותי בבי"ח כמה וכמה תרגילים.
היא חיברה כפפה לקשית. ואני כל כמה זמן נשפתי לתוך הקשית וגרמתי לכפפה להתמלא. בהתחלה בצורה עלובה ואח"כ השתפרתי.
תנסי לעשות את זה עם בלון רגיל.
כמו כן - להשתעל. שמים כרית על הבטן, ואת מחזיקה אותה (כי התפרים כואבים) ואז מישהו לוחץ עם 2 ידיו על החזה שלך (לא לשבור צלעות כן? ומעל לציצי) ואז את משתעלת מכל הלב.
זה מה שזכור לי כרגע.
תראי, זה שאין סימפטומים ותלונות - לחלוטין לא אומר על המצב בפנוכו.
עובדה, הרי נשים רבות בכלל לא יודעות שיש להן אנדו.
אם את שואלת אותי, ורק לאור מה שאת מספרת, אז מה פתאום הניתוח היה מיותר? איך אפשר להגיד כך לאור המימצאים עליהם את מדווחת?
נכון, את כאובה מאוד עכשיו וזה הכי נורמלי שיש אחרי ניתוח, אבל הבטן שלך היתה מלאה במוקדים והידבקויות. מתישהוא, אם לא היית עוברת את הניתוח, זה היה נותן את אותותיו.
נכון שרופא מיומן רואה אנדו בעיניים ויודע שזה זה, אבל ביופסיה היא תשובת מעבדה. וודאית. ולכן שולחים את הנגעים/רקמות/וואט אבר לבדיקה. זה חלק מהרוטינה בניתוח.
תחזיקי מעמד
קודם כל תרגישי טוב!
כמו שזויאילי אמרה את רק 4 ימים אחריי הניתוח לא מחלימים כל כך מהר.. גם לי לקח כמה זמן עד שחזרתי לעצמי .
המליצו לי גם לצאת לסיבוב ברחוב קצת כדי להחלים יותר מהר וכדי שהגזים ייצאו כי אני סבלתי מאוד מעצירות כבר מלפני הניתוח וגם אחריי
לקח לי המון זמן עד שהגזים יצאו לגמריי אבל אחריי יציאה קצת מהבית והליכות ממקום למקום הכל מסתדר
לגבי הדימום כדאי לך להתייעץ עם הרופא כי אם אני לא טועה זה אחד הדברים שאמרו לי להתקשר אם זה קורה
ולגבי הכאבים אני לקחתי אופטלגין וזה ממש עזר לי ,כדאי לך לנסות
החלמה מהירה
כמו שזויאילי אמרה את רק 4 ימים אחריי הניתוח לא מחלימים כל כך מהר.. גם לי לקח כמה זמן עד שחזרתי לעצמי .
המליצו לי גם לצאת לסיבוב ברחוב קצת כדי להחלים יותר מהר וכדי שהגזים ייצאו כי אני סבלתי מאוד מעצירות כבר מלפני הניתוח וגם אחריי
לקח לי המון זמן עד שהגזים יצאו לגמריי אבל אחריי יציאה קצת מהבית והליכות ממקום למקום הכל מסתדר
לגבי הדימום כדאי לך להתייעץ עם הרופא כי אם אני לא טועה זה אחד הדברים שאמרו לי להתקשר אם זה קורה
ולגבי הכאבים אני לקחתי אופטלגין וזה ממש עזר לי ,כדאי לך לנסות
החלמה מהירה
קודם כל תרגישי טוב!
כמו שזויאילי אמרה את רק 4 ימים אחריי הניתוח לא מחלימים כל כך מהר.. גם לי לקח כמה זמן עד שחזרתי לעצמי .
המליצו לי גם לצאת לסיבוב ברחוב קצת כדי להחלים יותר מהר וכדי שהגזים ייצאו כי אני סבלתי מאוד מעצירות כבר מלפני הניתוח וגם אחריי
לקח לי המון זמן עד שהגזים יצאו לגמריי אבל אחריי יציאה קצת מהבית והליכות ממקום למקום הכל מסתדר
לגבי הדימום כדאי לך להתייעץ עם הרופא כי אם אני לא טועה זה אחד הדברים שאמרו לי להתקשר אם זה קורה
ולגבי הכאבים אני לקחתי אופטלגין וזה ממש עזר לי ,כדאי לך לנסות
החלמה מהירה
כמו שזויאילי אמרה את רק 4 ימים אחריי הניתוח לא מחלימים כל כך מהר.. גם לי לקח כמה זמן עד שחזרתי לעצמי .
המליצו לי גם לצאת לסיבוב ברחוב קצת כדי להחלים יותר מהר וכדי שהגזים ייצאו כי אני סבלתי מאוד מעצירות כבר מלפני הניתוח וגם אחריי
לקח לי המון זמן עד שהגזים יצאו לגמריי אבל אחריי יציאה קצת מהבית והליכות ממקום למקום הכל מסתדר
לגבי הדימום כדאי לך להתייעץ עם הרופא כי אם אני לא טועה זה אחד הדברים שאמרו לי להתקשר אם זה קורה
ולגבי הכאבים אני לקחתי אופטלגין וזה ממש עזר לי ,כדאי לך לנסות
החלמה מהירה
גיגי יקרה,זה נואמלי להרגיש חולשה וכאבים לאחר ניתוח.
בדר"כ לוקחים משככי כאבים קלים (תתייעצי עם הרופא שלך מה לקחת).
לגבי הדימום - כדאי לעדכן את הרופא ולהבדק רק כדיי לודא שאכן מדובר במחזור או דימום נורמלי.האם זה דימום חזק?
אני ממש ממש לא חושבת שהניתוח היה מיותר. להיפך!!! תראי כמה ממצאים היו. זה שלא הרגשת או ידעת על קיומם לא אומר שהם לא גרמו לך לבעיות ויותר מזה סביר שהיו גורמים לך בעיות בעתיד.
והרי כתבת - היתה בעייה להכנס להריון. אולי הניתוח יעזור בזה. לא תמיד יש שיפור לצערנו, אבל מחקרית יודעים שאצל חלק מהנשים נפתח חלון הזדמנויות לאחר ניתוח.
בנוסף, גם אם תלכי בכיוון של טיפולים הריו שסיכויי ההצלחה של טיפולים על בטן נקייה גבוהים יותר והסיכון בעקבות טיפול על בטן נקייה נמוך מהסיכון (הגבוה) שיש מוקדים בבטן.
זה שהשחלה והחצוצרה היו דבוקות יכול להיות גורם מאוד משמעותי באי הכניסה להריון.
אם היו משאירים את כל זה בבטן, לא רק שסיכויי הכניסה להריון היו נמוכים יותר, אלא שמאוד מאוד סביר שהיית מתחילה בשלב מסוים לסבול מכאבים ותופעות לוואי אחרות (ועם טיפולים השלב הזה היה כנראה מגיע מהר).
בקיצור - הניתוח ממש לא נשמע לי מיותר.
לא קל לעבור ניתוח. הגוף צריך זמן לחזור לעצמו.
כאבים הם חלק נורמלי ואינטגרלי מפרוצדורות כאלו.
הנכות לא תשאר. תני לעצמך זמן להחלים.
ובנתיים שוב - לפנות לרופא לברר את מקור הדימום ולבקש המלצה למשככי כאבים.
תרגישי טוב.
ליאת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.