גיגי מתוקה
אני מניחה שנקבעה לך ביקורת של אחרי ניתוח. בלי קשר לזה,
תתקשרי מחר לרופא.
תספרי לו על הדימום. ותבקשי שיבדוק אותך.
את רק 4 ימים אחרי ניתוח. את לא יכולה להסתכל על עכשיו ולהיות מופתעת על ה"נכות". זה רק 4 ימים...
עשו לך עבודה בתוך הבטן, וכל אחת מחלימה בקצב של הגוף שלה. תהיי סבלנית, על אף שזה קשה מאוד. לאט לאט את תחזרי לעצמך.
ועכשיו לשאלה - האם את לוקחת משככים?
אם היית עדיין מאושפזת והיית מדווחת על כאבים - היו נותנים לך משהו.
אז קחי גם בבית. קחי כל 4 שעות מה שמותר לך.
תדברי על זה עם המנתח או עם רופא משפחה - תראי אילו משככים הם יציעו לך לקחת ותעשי את זה.
לא צריך להיות עכשיו גיבורים או מרטירים.
ואם את כן לוקחת וזה לא עוזר - יש רופא. דברי איתו.
הגז תפקידו לנפח את הבטן כדי שהמנתח יראה את סביבת העבודה שלו.
וגז, בד"כ עולה למעלה.
יש מי שזה לוקח לה יותר זמן עד שכאבי הגז עוברים. אחרות - זה עובר מהר.
אבל זה מאוד תלוי בניידות שלך. וכדי להיות ניידת אז לפחות צריך להפחית את כאבי הניתוח.
משככים כבר אמרתי?
אצלי, נכנסתי לניתוח על דיכוי. מתוך מטרה אחת (מלבד לא לקבל, ברור..) - כדי שאחרי הניתוח אני אדע שאם יש דם - הוא בגלל הניתוח ולא בגלל ווסת ואז ייחסכו ממני התהיות.
לא זכור לי שדיממתי אחרי הניתוחים. מקסימום הכתמות.
אולי המחזור הקדים לך.
כרגע אפשר רק לתהות. וכדי לקבל תשובה צריך בדיקה.
ולכן - דברי עם המנתח.
לגבי הגז - סבלתי ממנו מעט מאוד. פשוט בשל העובדה שהתמסטלתי כהוגן לעמעם כמה שניתן את הכאבים, יומיים ראשונים בכלל לא שכבתי מאוזן אלא תמיד בזוית ובעיקר ישבתי. וכמובן - התהלכתי הלוך ושוב במחלקה ובבית.
פיזיותרפיסטית לימדה אותי בבי"ח כמה וכמה תרגילים.
היא חיברה כפפה לקשית. ואני כל כמה זמן נשפתי לתוך הקשית וגרמתי לכפפה להתמלא. בהתחלה בצורה עלובה ואח"כ השתפרתי.
תנסי לעשות את זה עם בלון רגיל.
כמו כן - להשתעל. שמים כרית על הבטן, ואת מחזיקה אותה (כי התפרים כואבים) ואז מישהו לוחץ עם 2 ידיו על החזה שלך (לא לשבור צלעות כן? ומעל לציצי) ואז את משתעלת מכל הלב.
זה מה שזכור לי כרגע.
תראי, זה שאין סימפטומים ותלונות - לחלוטין לא אומר על המצב בפנוכו.
עובדה, הרי נשים רבות בכלל לא יודעות שיש להן אנדו.
אם את שואלת אותי, ורק לאור מה שאת מספרת, אז מה פתאום הניתוח היה מיותר? איך אפשר להגיד כך לאור המימצאים עליהם את מדווחת?
נכון, את כאובה מאוד עכשיו וזה הכי נורמלי שיש אחרי ניתוח, אבל הבטן שלך היתה מלאה במוקדים והידבקויות. מתישהוא, אם לא היית עוברת את הניתוח, זה היה נותן את אותותיו.
נכון שרופא מיומן רואה אנדו בעיניים ויודע שזה זה, אבל ביופסיה היא תשובת מעבדה. וודאית. ולכן שולחים את הנגעים/רקמות/וואט אבר לבדיקה. זה חלק מהרוטינה בניתוח.
תחזיקי מעמד