אחרי העלמות...חזרה...

[רחל 17]

קורלי יקרה,

ידעתי וקיויתי שאת תהייה זו שתענה ראשונה, את תמיד מחזקת אותי הרבה תודה!
ברור גם לי שמצבה היא הקמת גולל ואולי סגירת מעגל בכל הקשור רק לגישמיות! ומאקט זה אני ממש חוששת...
לא לא חשבתי מה לכתוב כפי שאמרתי אני במנוסה מתמדת מנגיעה בפסוק זה, מה שבטוח זה שעל המצבה אניח אחד מפסליו המדהימים שחצב מאבן, פסלון שמראה את נגיעת ידיו באבן עם כשרונו האדיר שהלך אף הוא מאיתנו...
כן תקווה אני שאי מתי אקבל את פרידתנו עלי אדמות... שמתי שהו אחיה לצד האבל ולא בתוכו, אבל כפי שנראה לי כרגע ארוכה ארוכה הדרך...

תודה לך קורלי, הרגשתי מחובקת ולך חיבוק עצום עם הרבה תודה

 

[רחל 17]

אחרי העלמות...חזרה...

שלום לכם חברות חברם יקרים,
לא לא נפרדתי מכם, קראתי את כל כתיבתכם, אך עם כל העליות והירידות שחוויתי בזמן זה לא מצאתי את הכח לכתוב...תמיד חשבתי שמה שהייתי כותבת לא היה משקף את תחושותי (על פי רוב שאלתי את עצמי "איך יכולה את לעזור לאחרים כאשר אין את יכולה לעזור לעצמך את")
כן המשכתי בעבודת ההדחקה, לא החסרתי יום בעבודה, אבל בערבים נפלתי לחוסר עניין ובתחמקות מהזמנות...
הגיע הזמן ועלי להתקין מצבה על קברו של אישי ז"ל לפני בוא החורף( מחמת השלגים יש להקדים) כל כך פחדתי מרגע זה (שבעיני מסמל את סתימת הגולל) שמצאתי מדי פעם סיבה טובה שלא לגעת בנושא ביני לביני, אבל אין מנוס וביום שני (וכבטחון שאכן אעשה זאת קניתי כבר את כרטיס הטיסה) נוסעת אני למקום מגורי שבו הובא בעלי למנוחות, לבחור ולהזמין מצבה...
ואני עם המחשבה על כך מקבלת דפיקות לב מהירות ושוב מנסה לנוס לאיזו מחשבה או תרוץ אחר... האם מוכר לכם?
חיבוק חזק עבור כל הזמן שלא הייתי אתכם
רחל

 

[yamkachol]

היי רחל,

את תתמודדי עם הקושי, משום שאת יכולה.
את תעשי זאת, על אף שזה קשה וכואב וקורע.
את תמשיכי ותתגברי על החשש מהכאב, מהאמת.
את תמשיכי משום שאת רוצה להתקדם, מהמקום בו את נמצאת.
מחבקים אותך.
חגי

 

[נסיכת הכוכב]

שלום לך רחלי המתוקה

המצבה היא רק כסוי לקבר , שידעו שפה נטמן אדם אהוב
זה עוד תהליך בפרידה מהאיש האהוב שלך וזכרו תמיד ישאר בלבך
הוא לא פה איתנו אבל הוא חי בלב ואת ממשיכה קדימה גם עבורו יקירה
ונשמתו שומרת עליך מהשמים ,
שולחת לך כמו תמיד יש של אהבה וים של כוחות שתעשי ותצליחי
מפה מחבקת אותך בים של אהבה

 

[רחל 17]

נסיכה יקרה

המזוודה בדלת, תכף יבואו לקחת אותי לשדה, אני עם פיק ברכיים...
כן אני תקווה שאוכל לעבור תהליך פרידה זו עם צניחה קלה,
הכניסה הביתה מפחידה אותי ממש ואני כולי חרדות (לא ממש מתאים לי אבל מסתבר שאף אדם לא מכיר את עצמו ממש...)

הרבה תודה על ים האהבה שאת מרעיפה עלי! תודה על החיזוק
מחבקת חזק
רחל

 

[נסיכת הכוכב]

מלווה אותך מפה

ומתפללת לבורא הכל יכול שישלח את את הכוחות שאת צריכה בדרך
שתעשי את המעשה שצריך לעשות ותדאגי לכסות את קברו של אהובך
ואחר כך שתחזרי הביתה תדעי שעשית את הכי טוב עבורו
אני מלווה אותך עם גלים של אהבה מהים של האהבה הגדול שעוטפת אותך תמיד