אחרי החג

[קורלי 176]

והעיקר לא לפחד מהלבד

לבתי אבות, ממה שאני רואה בחיפה, נכנסים אנשים רק אחרי גיל 80. לדעתי, יש לך עוד זמן. בשבתות הראשונות אולי תרגישי ביתר שאת את הלבד. חשוב שלא תיבהלי מהמצב. כולן עוברות מצב זה ולומדות בשלב מסויים, אפילו להנות מהלבד. תמיד יש מחשב, טלביזיה, חברות, ספרים ועיתונים. ויש לך נכס מיוחד במינו שאסור לך לאבד והוא..............את עצמך , אישיותך............... את עכשיו ראש משפחה, ממך יקחו אחרים דוגמא.
כל הסידורים, בעקבות ההתאלמנות יגיעו לקיצם. קחי לעצמך זמן.
מחזיקה לך ידיים אחותי.

 

[הים רגוע]

יקירתי .

הלבד הוא בחירה, יכולים להיות בים אנשים ולהרגיש בודדים.
ואני יכולה להיות ימים שלמים לבד ומלאה בעשיה ובהרגשה טובה.
אכן כשהתאלמנתי דבר ראשון פניתי למלוי הזמן, שלא יהיה לי זמן לשקוע לחשוב לשאול שאלות...נכון שכשחזרתי הביתה ריחו נישא באויר, ריח הקפה שלו הבית היה מלא בנוכחותו. ואין את מי לשתף ולחלוק חוויות, למדתי לחיות עם זה.
בחודשים הראשונים עסקתי בפעילות התנדבותית הצטרפתי לקבוצת חד הוריות, השתתפתי בניהולה ובניתי בעזרת חברות בנק זמן..
את הלבד צריך למלא בתוכן בכדאי לא להיות בודדה .
בהצלחה לך . ושתפי אותנו בחזרה הביתה.

 

[קורלי 176]

אחרי החג

זהו אחרי החג. אפשר לחזור לשיגרה. יום כיפור יום שקט. אין לכן מושג כמה עזר לי הפורום לעבור את החג בשלום מבחינה נפשית. אז נחזור לשיגרה, נאהב את עצמינו ונבין שמה שניכפה עלינו יגרום לנו ללכת בראש מורם. ולהמשיך הלאה................למענם.
והעיקר גמר חתימה טובה.