אחרי אישפוז../images/Emo10.gif
בנות נעלמתי לכן, כי ביום חמישי שעבר תקפו אותי כאבי בטן תחתונה וגב תחתון ולא יכולתי ללכת.....
הגעתי למיון. בהתחלה חשבו שאין זרימות דם בשחלה, והורו לי להיכנס לצום.ובמקביל קראו לרופא בכיר שפשוט סבר שאלו כאבי אנדו כתוצאה מסוף הדיכוי, ושאני עומדת לקבל ווסת. קיבלתי זריקת פטידין....האמת שהיא אוששה אותי...... ואז הכאבים חזרו, כל מה שדחפו לי לא ככ עזר, כדור טראמדקס, 3 פעמים ביום נרות וולטרן..אופטלגין בנוזל... עד שהגיע יעוץ ממרפאת כאב והוחלט להעלות את הטראמדקס ל2 כדורים ביום, להמשיך עם הנרות של הוולטרן ובין לבין אם יהיו כאבים אז אוקסיקוד (שזו תרופה ממשפחת האופיאטים) והאמת בגדול דבר לא עזר לגמרי לכאבי התופת, הרגשתי שמנסרים לי את הגב התחתון, עוד ועוד וזה כאב שחותך ונדמה שהוא הופך עמוק יותר ויותר....והבטן התחתונה נקרעה לי .....והלחץ והדקירות ברקטום הוציאו ומוצאים אותי מדעתי(עוד לדחוף לשם נר....). אופציה ניתוחית מבחינת סוריאנו לא קיימת כרגע בגלל כל בעיות הרקע, אחרת במצב אחר הוא היה מנתח.... צפיופות העצם, ירידה במשקל לתת משקל, חוסר בויטמין D, וסידן הצריכו יעוץ אנדוקרינולוג על מנת לקבל אישור לעוד זריקת לוקרין. אז הייעוץ הגיע, והתחילו לי טיפול, וקיבלתי אישור לעוד זריקה וסוריאנו הבטיח שכשההשפעה שלה תסתיים הוא ימצא דרך למנוע את מה שקרה עכשיו.....
בקיצור: השתחררתי אתמול אחרי שאמרתי לסוריאנו שאם תופסים את הכאב איך שהוא מתחיל ולוקחים את האוקסיקוד אז יש שליטה בכאב. יש לי אנדומטריומה, נוזל באגן ועוד ממצאים באגן (מוקדים).....ומאתמול אחרי שנבדקתי יש לי כאבי תופת באיזור הרקטום אני משתגעת!!!!!!! לא יודעת איך לאכול את הכאב......אני חושבת שאני מצלצלת לסוריאנו כי נגמר לי הכוח.... הגעתי לשלב שאני רוצה ניתוח.....שמצידי שיוציאו את הכל שם..... אני חייבת להודות: לד"ר סוריאנו היקר, שלמרות שאני עושה לו חיים לא פשוטים הוא לא מרים ידיים......אני הבטחתי להיות ילדה טובה וליישם את כל מה שהוא ביקש ממני...... אני מודה לך על הכל.........
לגלים וזק המדהימות- אם לא אתן, זה היה נראה כנראה אחרת...אז תודה על הדאגה,העזרה, ועל מי שאתן.....גלוש אין לי איך להודות על כל השעות שנשארת איתי במיון, על הליווי הצמוד עד לחדר......וכמובן על ......
זואילי יקירתי- הפגת לי את השעמום בשעות הכי קשות, אני אוהבת אותך.......ואגב אני עדיין מחכה לכפכפי האצבע......
אני מנסה היום להשיג לוקרין מפחדת פחד מוות שהיא תעשה את הפיק שלה, אני לא אעמוד בזה......הגעתי לשלב שאחרי 6 וחצי חודשים אני רוצה ווסת!!!! כי אם כואב לי ככ לפני הווסת מה יהיה כשהיא תגיע?????? אני במצב שאם הדבר היה אפשרי הייתי לוקחת מחט ומפוצצת את הבלון שבי, כי ככה אני מרגישה- בלון שעומד להתפוצץ......
מקווה שההודעה שלי תעזור לנו להבין שמה שמאחד אותנו והופך אותנו למי שאנחנו זה המחלה הארורה הזו, זה האמפתיה והרצון לעזור לסבל של השני, וזה המהות, ובזה צריך וחובה להתרכז.....זה איך אנחנו מקדמות את המחלה הזו להיות עם עוד יותר מודעות ממה שהיא, כי האמת, עברתי אישית הרבה בחיי, כאבי תופת ברגליים ועוד דברים קשים אחרים. מעולם!!!!!! אני לא זוכרת שהגעתי למצב שכזה, להזדקק לככ הרבה משכחי כאבים על מנת לעמוד על הרגליים, החוסר אונים שהיה לי ביומיים האחרונים היה ככ גדול.....והכל בגלל האנדו..... זו מחלה ארורה...אם לא הבנות כאן, אני בטוחה שהסבל היה מר יותר......הכוחות שניתן לקבל כאן עצומים!!!!!! וזה העיקר............ אוהבת את כולכן........
בנות נעלמתי לכן, כי ביום חמישי שעבר תקפו אותי כאבי בטן תחתונה וגב תחתון ולא יכולתי ללכת.....
