אחריות מיופה כוח.

[prizman]

אחריות מיופה כוח.

הסיפור קצת ארוך.
ברשותי דירה בישראל שהיא מושכרת.
עלה צורך להחליף את המזגן, בסופו של דבר הותקנו שניים בתצורה שונה, מה שחייב עבודה נוספת.
בוצעה הזמנה מבעל מקצוע ע"ס 12,500 ש"ח לא כולל מע"מ.
הסה"כ ששולם ע"פ חשבונית היה 17,600 כולל מע"מ, ברור שזה מעל הסכום הראשוני שלא כלל מע"מ,
המתקין טען שלא ידע שתהיינה עלויות נוספות, כבר לא מקצועי מצידו. עכשיו הוא טוען שמגיע לו סכום נוסף
בתואנה ששוב שגה בחישובים, להערכתי זה בגלל שניצבת מולו אשה.

אותה אשה היא ידידה ישראלית והיא מיופת הכוח שלי. היא מטפלת לי בדברים ללא קבלת שכר ופועלת אך
ורק לפי הוראותי ללא שום החלטה עצמאית.
אותו "בעל מקצוע" מאיים לתבוע אותה, אני טוען שאין לה שום אחריות ובאותה מידה הוא יכול לתבוע את
המחשב האישי שלי דרכו שלחתי את ההוראות. אם יש לו בעיה שיתבע אותי. גם כך אין סיכוי שיזכה.

דעתכם?

 

[עופר בן אברהם]

אחריות שלוח

עיין בחוק השליחות ושים לב לסעיף 3(ב) לחוק:
"נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה".

 

[prizman]

עופר, תודה על הקישור אבל זה לא עונה על השאלה שלי.

מבחינתי מיופת הכוח כשירה, גם לנותן השרות לא הייתה איתה שום בעיה.
השאלה ייא אם הוא יוכל לתבוע אותה על כספים שמגיעים לו לדעתו כאשר
הדירה שלי, הכסך שלי, והיא פועלת ע"פ הוראותי בלבד.

 

[עופר בן אברהם]

זו בדיוק הנקודה

האם המתקין הכיר בשליחותה (קרי: בהיותה מיופת כוח) מלכתחילה.
אם כן, יחול סעיף 2 לחוק השליחות:
"שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח";
אם לא, יחול סעיף 3(ב), שציטטתי קודם, יחד עם סעיף 7 לחוק השליחות:
"לא ידע הצד השלישי [המתקין בענייננו, עב"א] בשעת הפעולה על קיומה של השליחות, או לא ידע את זהותו של השולח [אתה, עב"א], תחייב פעולת השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח בלבד; אולם יכול השולח לאמץ לעצמו זכויות השלוח כלפי הצד השלישי, זולת אם הדבר נוגד את הזכות לפי מהותה, תנאיה, או נסיבות העניין".
ולעצם טענת הטעות, ראה סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי) ושים לב גם לסעיף 39 לחוק, המחייב את הצדדים לנהוג בתום לב.

 

[אמירמל]

הבדל בין שני מצבים

מצב ראשון הוא מצב שבו אדם פונה אליי, מציג את עצמו כשלוחו של פלוני ומבקש לעשות בשמו פעולה. במצב הזה אני רשאי להשיב לו שאיני מכיר בשליחות ודורש ייפוי כוח בכתב ואני רשאי לקבל את מעמדו של השלוח ולאפשר את הפעולה. זה סעיף 3(ב) שעוסק בעצם בהוכחת השליחות. אם קיבלתי אותו כשלוח (ובהנחה שהוא אכן שלוח הפועל בתחומי ההרשאה), הקשר המשפטי שלי הוא עם השולח ולא עם השלוח.
מצב שני הוא שאדם פונה אליי ואינו מציג את עצמו כשלוח (או אומר שהוא בא כשלוח אבל לא מספר מטעם מי), במצב דברים זה, אני לא צריך לחפש את השולח (שאולי לא קיים) אלא יכול לפנות גם לשלוח. השליחות הנסתרת היא כלל מהותי, שקובע זכויות וחובות.
לכן במצב שתואר בשאלה המקורית, אין תחולה לסעיף 3(ב). אם השלוחה אמרה למתקין שהיא פועלת בשליחותו של פריזמן והוא הסכים להתקשר בהסכם, אין לו אפשרות לתבוע אותה. אם לא, יש לו - בהתאם לסעיף 7.
&nbsp
&nbsp

 

[עופר בן אברהם]

מהשאלה המקורית לא ברור לי

אם המתקין הכיר בשליחות.
לכן הפניתי לחוק השליחות כולו, ובמיוחד לסעיף 3(ב).

 

[prizman]

כתבתי מיופת כוח,

הכוונה הייתה שהיא בעלת ייפוי כוח נוטריוני בכתב.
שם כמובן יש את כל הפרטים שלי.

עכשיו קיבלתי תשובה מלאה לשאלתי, תודה לשניכם.