הנדלניסט מהבקעה
New member
אחמד יוסף מוסא אל מסרי מגדולי הזייפנים במזרח ירושלים.
כפי שבוודאי הנכם יודעים, כתבתי כאן בעבר ובהווה לא מעט על עסקאות מכר מקרקעין בשכונות השונות של ירושלים שנושקות לשכונות העיר שסופחו לירושלים או בקרבתם. [פסגת זאב, נווה יעקוב, ארמון הנציב, הגבעה הצרפתית, רמות, הר חומה, ועוד...]
בחלק גדול משכונות אלה לא הסתיים או טרם בוצע הסדר קרקעות סופי כך שכל טוען לבעלות אינו בהכרח הבעלים, מה שמקשה לעיתים על רוכש תמים לעכל לעיתים ששם תואם אינו בהכרח הבעלים וכך הוא שם את כספו על קרן הצבי.
בחלק גדול מהמקרים טענות הבעלות מתבססות על מוריש מהתקופה העות'מאנית/מנדטורית/ירדנית שכבר מזמן אינם בחיים, ברישומי מס רכוש מופיע השם האחרון שנרשם כמחוייב בתשלום מס ללא זיהוי נוסף.
העברות בעלות מתבצעות ע"י יפוי כוח בלתי חוזר ,לעולם לא באמצעות רישום בטאבו, וכך מתאפשרת בקלות יתירה זיוף של הבעלים לכאורה, יורשיהם, שרשראות רוכשים וכו', לזייפנים אין כל בושה למכור יפויי כוח מזוייפים ב"משקל" לכל מי שמוכן לשלם מקדמה, ומשאירים את הקונה התמים לגורלו.
הקלות היתירה שבה נופלים קורבן רוכשים תמימים נמצאת בעליה מתמדת כשכנופיות הזייפנים מחפשים רוכשים תמימים מהמרכז או מהצפון שעדיין לא מכירים את רזי המכירה של קרקעות לא מוסדרות באיזור ירושלים, במקומות בהם רישום הבעלות אינו סופי [אדמה בהליך הסדר], גם עו"ד לא מעטים מהמרכז נפלו קורבן לחוסר ההבנה של ההליכים המורכבים הנדרשים להוכיח בעלות אמיתית בקרקעות כולל שרשרת צווי ירושה הקבילים בבית המשפט, וזיהוי מוחלט וספוי של הבעלים.
לאחר ההקדמה, הנה "סיפור" אחד מיני רבים של זיוף מתחילת שנות ה-2000 שהגיע לאחרונה לסופו בביהמ"ש המחוזי ירושלים...ראו הוזהרתם !!!
בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כב' השופט אהרון פרקש, נשיא (בפועל) ת.א. 59882-05-12 - מזרחי ואח' נ' שמרי ואח' .
פסק דין חלקי
לפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו התובעים הם בעלי הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 30615 חלקה 118 בשכונת בית חנינא שבירושלים (להלן: "המקרקעין"). כפועל יוצא מכך, להורות על פינוים של הנתבעים מהמקרקעין וחיובם בדמי שימוש.
רקע עובדתי
המקרקעין רשומים אצל פקיד ההסדר על שם אליעזר מזרחי, משה מזרחי וחיים להב ז"ל (להלן: "המנוחים"), כמי שרכשו את המקרקעין ממוחמד רשיד מחמוד אבו חמדה, על פי שטר מכר מיום 19.6.1974.
התובעים 3-1 הם יורשי המנוח אליעזר מזרחי, על פי צו ירושה מבית הדין הרבני מיום 30.4.1987; התובעת 4 היא אשת המנוח משה מזרחי ויורשת על פי צו ירושה מבית הדין הרבני מיום 30.4.1987; התובעת 5 היא אשת המנוח חיים להב, ויורשת על פי צו ירושה מבית הדין הרבני מיום 4.1.1989. בנה, רונן להב, הגיש תצהיר מטעמה בהליך זה (להלן: "להב").
החל משנת 2000 החלו הנתבעים לבנות על המקרקעין בתי מגורים ללא היתר, והוצאו נגדם צווי הריסה וצו איסור שימוש, שהינם תלויים ועומדים ואשר תוקפם מוארך מעת לעת על ידי בית המשפט.
ביום 17.12.09 הגישו התובעים נגד הנתבעים תביעה בבית משפט השלום בירושלים לסילוק יד מהמקרקעין ולסעד כספי, אשר בהמלצת השופט ע' שחם נמחקה, והוגשה מחדש בבית משפט זה (ת"א 12600/09, דיון מיום 10.10.2010).
בשנת 2000 התנהל הליך של המרצת פתיחה בבית משפט זה בנוגע למקרקעין, כאשר התובע בשם ג'מאל נאג'י בדר טען לבעלות במקרקעין (ה"פ 356/00, השופט צ' סגל). המרצת הפתיחה הוגשה נגד חלק מהתובעים דנן, פקיד ההסדר, וכן נגד אחמד יוסף מסרי (להלן: "מסרי") וסאלח דפראווי (להלן: "דפראווי"). בהליך ההוא התברר, שהמסמכים המעידים לכאורה על מכירת המקרקעין מהמנוחים לצדדים שלישיים ומהם לצדדים אחרים – מזויפים. בעקבות זאת הוגש כתב אישום כנגד מסרי, הוא הורשע בעבירות הזיוף, במסגרת הסדר טיעון ואף נגזר עליו בשל כך 30 חודשים של מאסר בפועל (ת"פ 1239/01, השופטת ח' בן-עמי, נספח כ"ב לתצהיר להב).
אין מחלוקת, כי המנוחים דיווחו על העסקה במקרקעין לרשויות המס וכי שולמו מיסים בגין המקרקעין על ידם ועל ידי היורשים. כן אין חולק, כי הנתבעים לא שילמו מיסים בגין המקרקעין.
פסה"ד בשלמותו בקובץ המצורף
לאחר ההקדמה, הנה "סיפור" אחד מיני רבים של זיוף מתחילת שנות ה-2000 שהגיע לאחרונה לסופו בביהמ"ש המחוזי ירושלים...ראו הוזהרתם !!!
בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כב' השופט אהרון פרקש, נשיא (בפועל) ת.א. 59882-05-12 - מזרחי ואח' נ' שמרי ואח' .
פסק דין חלקי
לפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו התובעים הם בעלי הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 30615 חלקה 118 בשכונת בית חנינא שבירושלים (להלן: "המקרקעין"). כפועל יוצא מכך, להורות על פינוים של הנתבעים מהמקרקעין וחיובם בדמי שימוש.
רקע עובדתי
המקרקעין רשומים אצל פקיד ההסדר על שם אליעזר מזרחי, משה מזרחי וחיים להב ז"ל (להלן: "המנוחים"), כמי שרכשו את המקרקעין ממוחמד רשיד מחמוד אבו חמדה, על פי שטר מכר מיום 19.6.1974.
התובעים 3-1 הם יורשי המנוח אליעזר מזרחי, על פי צו ירושה מבית הדין הרבני מיום 30.4.1987; התובעת 4 היא אשת המנוח משה מזרחי ויורשת על פי צו ירושה מבית הדין הרבני מיום 30.4.1987; התובעת 5 היא אשת המנוח חיים להב, ויורשת על פי צו ירושה מבית הדין הרבני מיום 4.1.1989. בנה, רונן להב, הגיש תצהיר מטעמה בהליך זה (להלן: "להב").
החל משנת 2000 החלו הנתבעים לבנות על המקרקעין בתי מגורים ללא היתר, והוצאו נגדם צווי הריסה וצו איסור שימוש, שהינם תלויים ועומדים ואשר תוקפם מוארך מעת לעת על ידי בית המשפט.
ביום 17.12.09 הגישו התובעים נגד הנתבעים תביעה בבית משפט השלום בירושלים לסילוק יד מהמקרקעין ולסעד כספי, אשר בהמלצת השופט ע' שחם נמחקה, והוגשה מחדש בבית משפט זה (ת"א 12600/09, דיון מיום 10.10.2010).
בשנת 2000 התנהל הליך של המרצת פתיחה בבית משפט זה בנוגע למקרקעין, כאשר התובע בשם ג'מאל נאג'י בדר טען לבעלות במקרקעין (ה"פ 356/00, השופט צ' סגל). המרצת הפתיחה הוגשה נגד חלק מהתובעים דנן, פקיד ההסדר, וכן נגד אחמד יוסף מסרי (להלן: "מסרי") וסאלח דפראווי (להלן: "דפראווי"). בהליך ההוא התברר, שהמסמכים המעידים לכאורה על מכירת המקרקעין מהמנוחים לצדדים שלישיים ומהם לצדדים אחרים – מזויפים. בעקבות זאת הוגש כתב אישום כנגד מסרי, הוא הורשע בעבירות הזיוף, במסגרת הסדר טיעון ואף נגזר עליו בשל כך 30 חודשים של מאסר בפועל (ת"פ 1239/01, השופטת ח' בן-עמי, נספח כ"ב לתצהיר להב).
אין מחלוקת, כי המנוחים דיווחו על העסקה במקרקעין לרשויות המס וכי שולמו מיסים בגין המקרקעין על ידם ועל ידי היורשים. כן אין חולק, כי הנתבעים לא שילמו מיסים בגין המקרקעין.
פסה"ד בשלמותו בקובץ המצורף
