לי יש שני אחים
ולו השאלה היתה נשאלת לפני חצי שנה התשובה היתה אחרת לגמרי. אמי אללה ירחמה נפטרה לפני חצי שנה ומאז חלה התקרבות גדולה בין שלושתינו. אני האמצעי [היינו ארבעה, אלא שאחי השני בסדר נהרג באחת ממלחמות ישראל]. מערכות היחסים שלנו לא קלות בגלל שאמי כנראה היתה עסוקה בהפרדה בין שלושתינו בדרכים מתוחכמות מאוד, שרק עכשיו אנחנו מצליחים לעלות עליהן, חוץ מהאופי של שלושתינו שאיננו בדיוק "אופי קל", וחשבונאות מהסוג הדוחה במיוחד. הוריי הביאו אותו בהפרש של שנתיים וחצי עד שלוש זה מזה, כך שאין ממש הפרשים גדולים ורציניים. אנחנו נשואים, יש לשלושתינו ילדים. אין בינינו "משפחתיות" מהסוג הנחשב כמקובל ב"עדות המזרח" [אם כי אנחנו חצי-חצי]. כל אחד נשוי לאשה ממוצא עדתי אחר, ותפיסות העולם שלנו שונות מאוד זו מזו. אבל כשאנחנו נפגשים זו חגיגה, זה כיף ענק. אנחנו משלימים לדעתי חוסרים של ילדות לא קלה עם אם נוירוטית, אב תוקפני ונסיונות בלתי פוסקים ל"הישאר" עוד יום "שפויים" [אני מקצין מאוד, אבל זה הכיוון]. לפעמים מות הורה, כנראה, זו המתנה הכי גדולה לצאצאיו- לא כלכלית אלא רגשית.