אחים מפונקים
עצבים.
פשוט כי אני לא יודעת איך להתחיל אחרת את מה שאני עומדת לכתוב.
יש לי 2 אחים (אח ואחות),שניהם בגיל הצבא,כאשר הוא מגיע לבית בסופ"ש והיא כל יום בבית.
אני גרה עם בן זוגי באותה העיר ובאים מידי פעם לבקר את ההורים והאחים.
לפני כמה ימים ההורים ש/לי טסו לחו"ל וביקשו שאציץ מה קורה בבית כשהם לא שם. במהלך החג נכנסתי לבית, (שני האחים היו בחג בבית) והזדעזעתי.
חוץ מהבלאגן המטורף שהולך שם (אף אחד לא טורח להוציא את הכלב, המון כלים בכיור, האסלה נראת כמו... תסלחו לי). אני מקבלת מהם כבר כמה ימים טלפונים שאין מה לאכול בבית, אז הכנתי משהו קטן בסופ"ש והבאתי להם. פתחתי את המקרר והמקרר מלא אוכל, מלא. אוכל. מוכן! שההורים השאירו לפני שנסעו והאחים לא נגעו באוכל כבר כשבוע! בטענה שלא טעים להם!!! כלום (!) ממה שיש שם לא טעים להם.
וכששאלתי מה הם רוצים לאכול,התשובה היתה משהו מהיר וזמין ו.. חם! (הכי עצבן אותי שכל כך קשה להכניס אוכל מוכן שיש במקרר למיקרו ולחמם, ואלו ילדים בני 20!!!)
כל יום קיטורים ומריבות שלאחד לא בא להישאר עם השני כי השני לא מנקה ולא עושה כלום (בעוד שראשון גם כמובן לא עושה כלום).
בקיצור, ההורים חוזרים עוד כמה ימים, גידלו להם ילדים מפונקים, אני כל כך כועסת על האחים שלא בא לי בכלל להיכנס לבית.
ועוד יותר כואב לי על ההורים, כי אני יודעת שזאת ההתמודדות היומיומית שלהם!
כבר ניסתי לדבר עם האחים ברוגע, להסביר שהם ילדים גדולים, שזה לא כל כך קשה להכין אוכל מ-0 (אף אחד לא ביקש מנת גורמה, טוסט וחביתה גם בסדר) ושזה אפשרי לחלוטין לחמם משהו במיקרו. אבל אחרי כל ההנהונים שלהם אין שום שינוי. אז אמרתי להם שיש אוכל במקרר ושיהנו להם. (כמובן שאחרי זה קיבלתי שלל "לא אכפת לך ממני" וחבריו- שלי זה פחות מזיז, אבל על ההורים עובד מצויין).
אשמח לדעת אם יש לכם הצעה כלשהי, כי למרות שאני האחות הגדולה, על החינוך שלהם עכשיו אני לא יודעת עד כמה אני אחראית ואם בכלל אפשר לשנות משהו. (מצידי, "שירעבו". אני לא מתכוונת לשתף פעולה על הפינוקים האלו בעוד כמה ימים עד שההורים חוזרים). אשמח אני מאוד אם יש לכם רעיונות כלשהם בשביל ההורים, כי זה משהו שאני מתכוונת להעלות לפניהם.
תודה
עצבים.
פשוט כי אני לא יודעת איך להתחיל אחרת את מה שאני עומדת לכתוב.
יש לי 2 אחים (אח ואחות),שניהם בגיל הצבא,כאשר הוא מגיע לבית בסופ"ש והיא כל יום בבית.
אני גרה עם בן זוגי באותה העיר ובאים מידי פעם לבקר את ההורים והאחים.
לפני כמה ימים ההורים ש/לי טסו לחו"ל וביקשו שאציץ מה קורה בבית כשהם לא שם. במהלך החג נכנסתי לבית, (שני האחים היו בחג בבית) והזדעזעתי.
חוץ מהבלאגן המטורף שהולך שם (אף אחד לא טורח להוציא את הכלב, המון כלים בכיור, האסלה נראת כמו... תסלחו לי). אני מקבלת מהם כבר כמה ימים טלפונים שאין מה לאכול בבית, אז הכנתי משהו קטן בסופ"ש והבאתי להם. פתחתי את המקרר והמקרר מלא אוכל, מלא. אוכל. מוכן! שההורים השאירו לפני שנסעו והאחים לא נגעו באוכל כבר כשבוע! בטענה שלא טעים להם!!! כלום (!) ממה שיש שם לא טעים להם.
וכששאלתי מה הם רוצים לאכול,התשובה היתה משהו מהיר וזמין ו.. חם! (הכי עצבן אותי שכל כך קשה להכניס אוכל מוכן שיש במקרר למיקרו ולחמם, ואלו ילדים בני 20!!!)
כל יום קיטורים ומריבות שלאחד לא בא להישאר עם השני כי השני לא מנקה ולא עושה כלום (בעוד שראשון גם כמובן לא עושה כלום).
בקיצור, ההורים חוזרים עוד כמה ימים, גידלו להם ילדים מפונקים, אני כל כך כועסת על האחים שלא בא לי בכלל להיכנס לבית.
ועוד יותר כואב לי על ההורים, כי אני יודעת שזאת ההתמודדות היומיומית שלהם!
כבר ניסתי לדבר עם האחים ברוגע, להסביר שהם ילדים גדולים, שזה לא כל כך קשה להכין אוכל מ-0 (אף אחד לא ביקש מנת גורמה, טוסט וחביתה גם בסדר) ושזה אפשרי לחלוטין לחמם משהו במיקרו. אבל אחרי כל ההנהונים שלהם אין שום שינוי. אז אמרתי להם שיש אוכל במקרר ושיהנו להם. (כמובן שאחרי זה קיבלתי שלל "לא אכפת לך ממני" וחבריו- שלי זה פחות מזיז, אבל על ההורים עובד מצויין).
אשמח לדעת אם יש לכם הצעה כלשהי, כי למרות שאני האחות הגדולה, על החינוך שלהם עכשיו אני לא יודעת עד כמה אני אחראית ואם בכלל אפשר לשנות משהו. (מצידי, "שירעבו". אני לא מתכוונת לשתף פעולה על הפינוקים האלו בעוד כמה ימים עד שההורים חוזרים). אשמח אני מאוד אם יש לכם רעיונות כלשהם בשביל ההורים, כי זה משהו שאני מתכוונת להעלות לפניהם.
תודה
