אחים לתאומים זהים

[lexigali]

אחים לתאומים זהים

שלום, שמי גלי, בת 34, ואני אחות צעירה לתאומות זהות. אני מאד סקרנית לשמוע חוויות של אחים לתאומים זהים, אם יש כאן כאלה - איך היה לגדול עם צמד כזה. האם אתם קרובים? האם חוויתם קשיים? מעבר לכך, אני מנסה ליצור מעין מאגר מצולם של תאומים זהים ישראלים, ומזמינה מי מכם שהוא תאום זהה או מכיר כאלה להשתתף בפרוייקט התאומים הזהים.

 

[נסיכת אהבה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

נשמח מאוד לשמוע ממך איך זה להיות אחות לזוג תאומות- איך הרגשת עם זה

האם התייחסות ההורים אלייך הייתה שונה מההתייחסות אליהם

 

[lexigali]

ובכן:

אני מניחה שיש לקחת בחשבון מספר גורמים: הפרש גילים, מיקום (מעל או מתחת בגיל), ואם יש או אין אחים נוספים. אצלנו אני צעירה ב-8 שנים, וללא אחים נוספים. אני יודעת לומר שהיה (ועדיין!) מאד לא קל. הן אחיות אכפתיות ומקסימות, אבל היו תמיד כגוף אחד, ותמיד תמיד יחד. זאת חזית שאין סיכוי "לפרוץ" וקשה מאד להתמודד עם גוף כפול שכזה. כמו כן, תמיד קינאתי בקשר המיוחד והחזק שלהן, ששום דבר לא מאיים עליו (גם היום כששתיהן עם משפחות, וגם בזמן שאחת חייתה כ-5 שנים בחו"ל). מבחינת ההורים - אני הייתי הקטנה והמפונקת, ואולי אפילו המועדפת מבחינות מסוימות, אבל זה לא שינה את הקושי מולן. מצחיק - עד היום בז'רגון המשפחתי (בין ההורים וביני לבין ההורים ובמשפחה היותר מורחבת) הן נקראות "הבנות" (אני לא כלולה במונח הזה, למותר לציין

). עוד מעניין: למרות הדמיון הרב ביניהן, כל השנים עם אחת הסתדרתי יותר ועם אחת פחות. זהו פחות או יותר

 

[נסיכת אהבה]

וואי, ממש נשמע מעניין ../images/Emo13.gif

הן יודעות על ההרגשה שלך שזה לא קל? הן מנסות לפעמים להפריד כוחות ולא להוות חזית אחת מולך

 

[lexigali]

בגדול הן יודעות,

אם כי הקשר לא מספיק פתוח ולא ממש מדברים על זה. גם אם ירצו, כשהן יחד הן לא מסוגלות להפרדת כוחות. עם כל אחת לחוד יותר קל.