אחחח! כואב! כואב! כואב!

[ofribecker]

אחחח! כואב! כואב! כואב!

כרגע סיימתי לצפות דרך האינטרנט במשחק בין מישיגן לאילינוי. 38 - 13 לטובת אילינוי. כואב! אם חשבנו שלהפסיד לפן סטייט 35 - 10 זה מעצבן, אז כמו שאומרים: זה מעצבן? להפסיד לקבוצה שהיתה 1 - 6 ושהמאמן שלה זה רון זוק 38 - 13, זה מעצבן!!! זה מתחיל להזכיר נשכחות את העונה שעברה... יללה שבוע הבא יש את פארדו בבית. אי אפשר יותר להפסיד. בכל זאת GO BLUE

 

[Yo-man]

במקרה ראיתי את פלורידה אמש בפוקס

והיה עדכון של מישיגן-אילינוי. מרחוק, בשעה 1 בלילה, חשתי את הצער שלך...

 

[tragula]

אל תגזים

להפסיד שנתיים ברציפות לסטיט זה אסון. לפני סוף השבוע הבדיחה במישיגן היתה מישיגן מפסידה לסנטרל מישיגן במוטור סיטי בול. עכשיו מישיגן חייבת לנצח בפרדו כדי לזכות אפילו לזה (אפילו האוהדים האופטיצים ביותר לא חוזים ההצלחה Camp Randallף לא לדבר על OSU). מיץ "פעם היתי מאמן אבל העדפתי כסף על אליפות" רודריגז נתן מסיבת עיתונאים ואמר: "it's just a game" וגם בילבל את המוח שההפסדים הם בגלל שהקבוצה צעירה. אתה יכול לנחש את התגובות בעיר. בעצם אתה לא מגזים

 

[ofribecker]

הלו!!! ניסיתי לאתר אותך לפני כחודשיים

הייתי באן ארבור למשחק מול נוטר דם, אבל אין לי שום קצה חוט איך ליצור איתך קשר. בשנה הבאה אהיה בעיר שוב כנראה באיזור אמצע ספטמבר. שלח לי במסר אישי מספר טלפון. ריץ' רודריגז מנסה לבנות משהו, שנראה לי על-פניו חיובי, רק שהביצוע מקרטע. אין ספק שטייט פורסיה הוא האדם הנכון לבצע את שיטת המשחק של ה spread offense והוא מבין אותה מצוין, אבל לא כך כל יתר השחקנים. דנארד רובינסון לא ממריא, בלשון המעטה, מרטאביוס אודומס וג'וניור המינגוויי שנראו לי כהבטחות גדולות, בינתיים לא מספקים סחורה נוצצת. ההגנה נראית איך נאמר, זוועה. מה אתה אומר, אם מישיגן לא מגיעה ל 7 נצחונות העונה, ריץ' רוד ימשיך? כמובן שאם ננצח את אוהיו סטייט ישכחו לו חלק גדול מהבושות. יתר על כן אם בסוף מישיגן תגיע לאיזשהו בול סביר (ולא, לא המוטור סיטי בול) כנראה שיראו בכך שיפור מספק לעומת העונה שעברה והוא בוודאי ימשיך לקבל את הצ'אנס. לי הסבלנות מתחילה להיגמר, אבל אני אוהב לשמור על אופטימיות, במיוחד במה שקשור למישיגן. המסורת, אין מה לעשות. היא חזקה מכל דבר אחר. מישיגן עוד תחזור ובגדול.

 

[tragula]

ריץ רוד.....

אני לא נמצא בעדת המאמינים של ריץ רוד. אבל לפי התקשורת המקומית 6 נצחונות יספיקו לו לעוד עונה (ולמשחק בול) וסיכוי סביר שהוא ישאר גם עם 5 נצחונות. הקבוצה מושקעת בהרפתקאה הזו חזק מדי, פיטורים שלו אחרי העונה הזו יפגעו קשות במוניטין של הקבוצה וביכולת גיוס השחקנים. גם ההרחבות החדשות של הביג האוס צפויות להסתיים בקיץ ושיקולי המכירות יהיו חשובים לפני חרב הפיטורים. הנעלם היחיד במשואה הוא שלמישיגן אין athletic director. יתכן שהמנהל החדש יביא איתו שינוי בתפיסה.אבל הצפי כרגע הוא לעונה שלישית ורביעית (שנה הבאה הלו"ז יהיה יותר קל) לגבי הפוטבול של ריץ רוד, הרבה אוהדים לא יכולים לחשוב משהו רע על הקבוצה ומאמינים בריץ רוד באופן עיוור. אבל מה שאני (ואחרים) רואים על המגרש זה: 1) בעיה חמורה ביסודות של כל השחקנים. אם זה תיקול, נשיאת כדור (את הפאמבלים של רובינסון היה ניתן לחזות כבר מתחילת העונה), אגרסיביות של הליין משני צדי המשחק, עבירות מיותרות, בעיות בסנאפ. 2) איטנסיביות על המגרש (שנעלמה אחרי ההפסד לאיוה) 3) חוסר הבנה של ה- DB מה הם עושים על המשחק במיוחד כשצריך לעזור לריצה. 4) העדר הגנה ומשחק ריצה בין התאקלים. ורחוק מהמגרש: 1) החקירה של ה- NCAA לגבי החריגה מזמני האימונים המותרים. 2) יחסים בין רית רוד לשחקנים 3) הגישה לתקשורת (משקר אחרי ההפסד לאיווה) מקשקש אחרי ההפסד לאילינוי. בגדול נראה שריץ רוד לא מבין שהוא נמצא במישגן. אני מאוד מקווה שהוא יקבל שריקות בוז בפתיחת המשחק מול פרדו (סיכוי קלוש כמובן).

 

[ofribecker]

ריץ' רוד - המשך שלי

לא ראיתי מימיי מאמן ראשי במישיגן שהאמון בו כלכך חלש בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד. ל"הישגים" יש בוודאי חלק גדול בכך. לא היה עולה על הדעת בימיו של בו שמבקלר להתיחס אליו כפי שמתיחסים היום לרודריגז. אבל זה לא כי האוהדים השתנו, אלא כי שמבקלר פשוט היה עילוי. גם לויד קאר זכה לפעמים לקצת חוסר אמון, אבל ממש לא בקנה מידה של ריץ' רוד. לויד קאר, בואו לא נשכח, תמיד סיים עם מאזן חיובי וניצח כמה פעמים גם את אוהיו סטייט, ואף הביא אליפות. מתחיל להיראות לי שמישיגן צריכה עוד זעזוע, ויכול להיות שבמקרה שלא ננצח אף משחק יותר עד סוף העונה, או אפילו אם ננצח את פארדו, יש מקום להחליף מאמן שוב. יבוא מאמן חדש שיודע מה היה עם קודמו וילמד מהלקחים של רודריגז. מישהו דוגמת לס מיילס, שעליו דיברו לפני שנה וחצי, או מישהו בעל אותו שיעור קומה, יכול עדיין להמריא את הוולברינס, כי לדעתי, הכשרון קיים, רק כנראה לא מנוצל היטב, וזה מתחיל מבעיות האישיות של ריץ' רוד, שכנראה מקרינות על השחקנים, אם בזמן האימונים, או בתקשורת, או בכל מקום בו הוא מתבלט. אישית אני מאוד מתגעגע לימים של שמבקלר ואפילו לויד קאר. כשהמאמן היה נחשב כמעט אלוהים והיית סומך עליו בליינד. ה"בעיה" תהיה אם יבוא נצחון בודד, על אוהיו סטייט. אז פתאום רודריגז יהיה מלך, ובעונה הבאה שוב נאכל את אותו הקש. אין גם שחקן כיום במישיגן, דוגמת מייק הארט, שאפילו בלי מאמן יכול לסחוף את הקבוצה להתלהבות והצלחה. מה אני אגיד, מקווה שננצח גם את פארדו, גם את ויסקונסין וגם את אוהיו סטייט, ושאצטרך לבלוע את הכובע הכחול צהוב שלי ושריץ' רודריגז יביא אליפות בעונה הבאה... יש לי תחושה שהכובע יישאר על הראש.