אחות עם הפרעות

chenox

New member
אחות עם הפרעות

יש לי בעיה קשה ביותר עם אחותי הגדולה. בגלל שהיא עושה את המוות לכל בני המשפחה (צרחות, קללות, האשמות ואפילו איומים וניסיון התאבדות) אני פשוט לא מסוגלת לסבול אותה. כשהיא באה הביתה מייד נלחצת, סותמת את הפה ולא מסוגלת לתפקד. כולם בבית לא מסוגלים להעיר לה על ההתנהגות הדוחה שלה, מרוב פחד ומפני שהתגובה שלה בלתי צפוייה. היא עצבנית כל הזמן, כל מילה שנגיד לה עשויה להתפרש אצלה כדבר שלילי והיא תמיד מחפשת מה לא טוב ואיך להתעצבן ולהרוס לנו את החיים. חשוב לציין שהיא נשואה ואם לבן בגיל 3. בעלה הוא אב לילדה נוספת מחוץ לנישואים בת 4. בכל שבת, הילדה מגיעה ותשומת הלב שהיא מקבלת מהאב (והבעל) משגעת את אחותי. היא פשוט רבה איתה על תשומת הלב במקום להבין את המצב. כמו כן, גם לאב לא חסרות בעיות מנטליות משלו, ובמקום "לדעת עם מי יש לו עסק" (בנישואים הכושלים שלו) הוא משגע אותה עוד יותר. בכל יום הם רבים, ואת כל מה שיושב עליה- אנחנו סופגים. הבעיה היא, בנוסף, שהיא גרה בבית מולנו. אחותי ובעלה לא לוקחים אחריות על בנם (שיש לציין שהוא נבון ביותר לגילו ומבין הכל!) וכל פעם שאין להם כוח להתעסק איתו הם באים אלינו לבית בתירוצים ושאלות כמו- מי שיחק איתו בחוץ...? או- רק נכנסו לשתות מים... ואז הם שואלים את הילד- אתה רוצה לאכול משהו? אתה רעב? כדי להשאיר אותו בבית שלנו שיאכל משהו בזמן שהם מתעסקים בדברים לא רלוונטיים. בגלל השנאה הרבה שלי לאחותי (שדי קשה לי לקרוא לה ככה, אחרי שהיא איימה עליי בנושאים מגוונים... והקנאה שלה כלפיי) אני גם לא מסוגלת לתפקד כשהיא מגיעה וסובלת מאוד מלחץ (שגורם גם לי לשנאה עצמית) וגם איני יכולה כבר לסבול שאחיין שלי מגיע אלינו לבית..... אני פשוט שונאת כשהם פה. מה אני יכולה לעשות? מה אפשר לעשות עם תופעה שכזו? בבקשה אני כבר לא מסוגלת להתמודד עם זה, זה נגרר אצלי כבר מעל לשנתיים, גורם לי ללחצים ומביא אותי למצבים לא נעימים.
 

שירשולי

New member
../images/Emo4.gifאיין תשובה ישירה

מה עם ההורים קיימים בשטח ?איין להם מה לומר בנושא?????? אם קשה לך ואני לא יודעת בת כמה את תצאי מהביית ומהר זה יכל לפתור הרבה בעיות בקשר לאחותך איין לך מה לעשות בנידון היא נשואה ויש לה בעל ואלו החיים שהיא בחרה לעצמה למה את חושבת שדווקא את צריכה לעשות משהוא בנידון?????? בקיצור אם יש באפשרותך לכנס מפגש"ישיבה"משפחתית תגרמי להם לשבת ולדבר על הנושא רק כך פותרים בעיות לא?????? ואת לא כדיי לך להילחץ החיים שלך לא שווים את זה . מקווה להמשך נעים
 

EdisonGirl

New member
זה מסוכן לבריאות שלך.

אם את נערה, עברי לפנימייה או משהו. אם את בוגרת, עזבי את הבית. אם את לא ציינת את ההורים שלך בכל הסיפור הזה, כנראה שהם באמת לא משפיעים באיזושהי צורה לטובתך, ולא בהכרח באשמתם. זה לא קל לעמוד כנגד הילד שלך, ואני מניחה שלהם עצמם מספיק קשה גם ככה. תוכלי להיפגש איתם הרבה, מחוץ לבית- בבית שלך, במסעדה, אצל קרובי משפחה אחרים אם יש.. את לא יכולה לשנות את אחותך בעצמך, ואם היא לא לוקחת את עצמה למישהו מוסמך שיעזור לה, לפחות את- תצילי את עצמך. את תרגישי ייסורי מצפון בקשר לזה או אחריות כלפיה. אם קיימת מצידך אפשרות לעזור, היא תוכל להיות רק אחרי שתהיי פחות מעורבת = שתתרחקי מכל הסיטואציות המדכאות האלו. והסתייגות קטנה- אני כתבתי את הדברים על סמך מה שאת כתבת. אם זה לא מדבר אלייך, אשמח אם תבהירי את עצמך
ולא, אני לא אשת מקצוע או משהו, אז את לא חייבת לסמוך על דבריי. בהצלחה לך, יקירה.
 

chenox

New member
דבר ראשון

תודה על התגובה. אני כבר המון זמן אומרת להורים שלי שאני חושבת שכדאי שאני יעזוב את הבית, ואבוא בכל פעם שנוח לי, לארוחות ערב, סתם לשבת איתם וכו'... וכל זה בדיוק מאותה הסיבה. אך מפני שאני הופכת להיות אדם נוראי (בסביבת הבית, חשוב לציין שאני מסתדרת דיי טוב בעבודה ועם אחרים) אז אמא שלי אומרת שזה לא יעזור אם אני אעבור כי תמיד תיהיה לי בעיה עם עצמי שאני צריכה כבר עכשיו, בבית, "במקום הבטוח" לעבוד עליה. אני חושבת שנכון, יש לי בעיה, אבל- ב"סביבה הבטוחה" רק מקשים עלי ואני לא יכולה לעבוד על עצמי ולטפל בזה. יש לי בעיה שאין לי מקום מפלט לברוח אליו ברגעים הקשים, ולכן אני עוד יותר אוכלת את עצמי מבפנים. מה שמנחם אותי מצד אחד זה שבקרוב אני עוברת לעיר רחוקה לצורך לימודים לפני הצבא, ושם אני מקווה שכמעט הכל ישתנה. אני לא אהיה בבית בכלל, אולי רק בסופי שבוע. אני לא אצטרך לראות אותה מהחלון אני לא אצטרך לחיות בפחד ובלחץ של מתי היא תגיע וכו'.. אך מצד שני, אני פוחדת שכמו שאמא שלי אומרת- אם אני לא אטפל במצב עכשיו אני לא אסתדר גם בחוץ.
 

אופירA

New member
מנהל
מעניין שכל הילדים של אמא שלך

הם אדם נוראי ובלתי נסבל. לא מוזר? אולי זה דווקא קשור לאמא? מן הסתם שלהתרחק ממחיצתה מורידת הביטחון יהיה בכל מקרה עדיף, למרות הקשיים והכישלונות. איך אמא מציעה לך שתעבדי על הבעיה שלך בבית, "במקום הבטוח" שהיא יצרה עבורך?... אולי היא מציעה לך מימון לטיפול נפשי, כמו שאמא ראויה היתה מציעה? מן הסתם שלא עולה על דעתה שאת זקוקה לעזרה, והיא חושבת שאת צריכה "לקחת את עצמך בידיים", לא כן? אם הרושם שלי נכון - תצאי מהבית בכל דרך אפשרית. אם תצליחי לשכנע את אמא מעכשיו - מה טוב. ואם לא - אז כשיגיע הזמן לצאת ללימדים הקדם צבאיים. מבטיחה לך, שגם אם תהיי אדם נוראי, וגם אם לא תסתדרי כל כך טוב בחוץ - עדיין תסתדרי הרבה יותר טוב מאשר כאשר את תחת ההשפעה ה"מקסימה" של הבית שאמא יצרה עבור הצאצאים שלה...
 

chenox

New member
ואוו

אני חושבת שקצת הגזמת באיך שהבנת ותיארת את אמא שלי. היא אולי נושאת באחריות של מספר דברים שגורמים לי להרגיש כפי שנאי מרגישה, אבל, היא כן הציעה לי מימון לטיפול נפשי ואני יודעת שמאוד קשה לה עם המצב ואם איך שאני מתמודדת עם זה, אבל חוץ מזה, בתור אמא לארבע בנות יש לה דברים נוספים להתמודד עימם, בנוסף אלי, למרות שאני כן אבוא אליה בביקורת בעניין הזה, בנוגע לדרך שהיא מעבירה את הדאגה שלה אלי.
 
אני מבינה שאחותך לא גרה עימכם בבית

שזה כבר טוב. במצבים כאלה שהיא מתנהגת לא לעניין, אני במקומך הייתי פשוט קמה ויוצאת מהבית, יוצאת לבלות, יוצאת לחברים. וכל הזמן להזכיר לעצמך שהבעיה היא בה ולא בך.
 
להחזיק מעמד

ציינת שבקרוב את יוצאת מהבית, אז תחזיקי מעמד עד שזה יקרה. כאשר אחותך מגיעה - אם את יכולה לצאת מהבית, ללכת לטייל, לבקר חברה וכו' - תעשי זאת. או שתסתגרי בחדר אחר. תשתדלי לא לשים לב להתנהגות אחותך, תנסי להתעלם. את לא אחראית על התנהגות אחותך ועל היחסים בינה לבין בעלה ובינה לבין ילדתו. חבל על הבריאות שלך. את עסוקה יותר מדי בבעיות שלהם במקום בבעיות שלך. תתרכזי בעצמך ובדרכים לפתור את הבעיות שלך. אם תרצי - תתיעצי איתנו בפורום על הבעיות שלך ולא של אחותך. תחזיקי מעמד - בקרוב את עוזבת.
 
למעלה