אחות חרמניה
השעה הייתה 02:30
שוב התחילה לי תחושת אי נוחות בבטני,
לפני עשרה ימים היגעתי לכאן, בית החולים,
ניתוח קטן ופשוט, או כמו שאמר הרופא, יום אחד אשפוז ואתה בבית.
אבל מאז דברים הסתבכו, מאז סיומו של הניתוח ליוותה אותי תחושת אי נוחות,
הרופא לא רצה לשחרר אותי לביתי, וכך נשארתי יום ועוד יום, מנסה להבין מה בעצם עושה בחור בריא בבית חולים.
בלילות הייתה עוטפת אותי תחושת בחילה ואי נוחות, לעיתים כאבים בבטן, בימים הכל היה בסדר.
מידי לילה הייתי לוחץ, קורא לאחות, מקבל משכך כאבים ומנסה איכשהו לישון.
גם הלילה כך, אני לוחץ ואחרי דקה מגיעה האחות,
היא נכנסה לחדרי במהירות, תמיד הן ממהרות חשבתי לעצמי.
התפלאתי שבתוך הכאב עוד יכולתי לחשוב על מישהי אחרת, אבל התמקדות קצרה במבטה,
גילתה לי את הסיבה.
היא הייתה יפה, פשוט יפה.
פניה הלבנות התמזגו בלובן בגדיה, ועיניה השחורות הביטו בי ספק ברחמים ספק באותו לחץ עבודה תמידי בו הייתה נתונה,
וכך תוך שאני מביט בה, אני שומע אותה שואלת,
כן?? קראת לאחות??
כן, עניתי, חלושות, אבל נראה לי שזה כבר בסדר.
ובכל זאת, התעקשה היא והתקרבה אליי צעד אחד נוסף, למה קראת לי?
הכאב כבר חלף לגמרי עכשיו הייתי אני שכוב על הגב מבטי ממוקד חלקית בפניה וחלקית בשדיה הלחוצים בתוך חולצתה הלבנה,
היא הביטה בי ישר בעיניים מבט ארוך ומלא משמעות, מבט האומר קלטתי אותך בחור,
ואם בכל זה לא היה די,
משהו שם התחיל להתעורר, אחרי עשרה ימים שלא נגעתי בו, נזקר שהוא קיים והתחיל לבקש יחס.
ואני שוכב על הגב,
הסדין המכסה את גופי לא מצליח להסתיר את כלימתי.
היא מביטה בי ושותקת
אני מביט בה ושותק, כולי מסמיק,
היא התקרבה צעד נוסף לכיווני ואני מרגיש שנשימתי נעתקת,
ניגשה עד אליי, העבירה יד על פני, על עיני ומלמלה ספק לעצמה ספק לי,
מצבך נראה קשה יותר משחשבתי.
היה רגע של שקט ואז אמרתי בקול צרוד
אה,
אני מצטער
באמת,
לא התכוונתי
ששש
היסתה אותי תוך שהיא מעבירה אצבע על שפתי,
אם מישהו ישמע אותנו אני עפה מכאן,
ודווקא זו מחלקה טובה, עם חולים חתיכים, לאטה היא לכיווני,
ידיה התחילו לסרוט את גופי מעל לסדין המכסה אותי,
היא מעבירה את ידיה לאורך כל גופי, לאט לאט,
יש לה זמן הרבה זמן, אני נושם בכבדות, שותק ומביט בתוך עיניה המביטות בעיני בשתיקה.
הושטתי את ידי לכיוונה,
היא הסיטה אותה בעדינות ולחשה לי,
לא נוגעים באחיות,
תשכב בשקט,
עצמתי את עיני מתמכר לתחושה,
באחת היא הסירה ממני את הסדין מניחה אותו על הכסא לצד המיטה,
רגלה דילגה על גופי והיא רכנה אליי לנשיקה ארוכה
ידה חדרה אל התחתונים שלי מלטפת בעדינות את איברי שכבר עוד רגע היה פורק מטען של עשרה ימים,
היא העבירה עליו את ציפורניה לאט ובעדינות ששגעה אותי
אני נושם בכבדות והיא מהסה אותי ומעבירה אצבע על שפתיי
ואז היא נעלמת, יורדת לה
ובבת אחת יונקת את איברי יניקה ארוכה,
אני מניח יד על שערה מעביר מאחורי אוזניה,
היא לא מסיטה אותי הפעם
היא כולה שם,
מוצצת יונקת מלקקת,
ידי מלטפות את קצה הזין שלי מה שלא מצליח להכנס לפיה,
היא מעזה לשלוח יד לאזור המצא ליד החור האחורי ספק מלטפת ספק מחדירה קצה אצבע.
כבר ל יכולתי יותר,
לחצתי את ראשה אליי ליניקה קצת יותר חזקה
ולחשתי לה,
אני גומר מותק.
היא לא הגיבה, לרגע עברה לי מחשבה בראש, אלי לא שמעה אותי,
אבל אז היא נתנה עוד יניקה אחת וברגע שלאחריו,
היא הוציאה את איברי מהפה שלה,
מחזיקה אותו קרוב קרוב לפה שלה מסתכלת ומלטפת אותו מלמטה למעלה
עוד שניה אחת ופרקתי מטען של עשרה ימים לתוך הפה הפתוח שלה, היא מסתכלת על הזרע יוצא והפה שלה פתוח
אני שוכב וכולי רועד,
היא בלעה את הכל בבת אחת
ישר את בגדיה ואת שיערה.
ניגשת אליי נותנת לי נשיקה על המצח,
ולוחשת אם תצטרך משהו, אל תהסס ללחוץ בכפתור האדום,
לילה טוב
השעה הייתה 02:30
שוב התחילה לי תחושת אי נוחות בבטני,
לפני עשרה ימים היגעתי לכאן, בית החולים,
ניתוח קטן ופשוט, או כמו שאמר הרופא, יום אחד אשפוז ואתה בבית.
אבל מאז דברים הסתבכו, מאז סיומו של הניתוח ליוותה אותי תחושת אי נוחות,
הרופא לא רצה לשחרר אותי לביתי, וכך נשארתי יום ועוד יום, מנסה להבין מה בעצם עושה בחור בריא בבית חולים.
בלילות הייתה עוטפת אותי תחושת בחילה ואי נוחות, לעיתים כאבים בבטן, בימים הכל היה בסדר.
מידי לילה הייתי לוחץ, קורא לאחות, מקבל משכך כאבים ומנסה איכשהו לישון.
גם הלילה כך, אני לוחץ ואחרי דקה מגיעה האחות,
היא נכנסה לחדרי במהירות, תמיד הן ממהרות חשבתי לעצמי.
התפלאתי שבתוך הכאב עוד יכולתי לחשוב על מישהי אחרת, אבל התמקדות קצרה במבטה,
גילתה לי את הסיבה.
היא הייתה יפה, פשוט יפה.
פניה הלבנות התמזגו בלובן בגדיה, ועיניה השחורות הביטו בי ספק ברחמים ספק באותו לחץ עבודה תמידי בו הייתה נתונה,
וכך תוך שאני מביט בה, אני שומע אותה שואלת,
כן?? קראת לאחות??
כן, עניתי, חלושות, אבל נראה לי שזה כבר בסדר.
ובכל זאת, התעקשה היא והתקרבה אליי צעד אחד נוסף, למה קראת לי?
הכאב כבר חלף לגמרי עכשיו הייתי אני שכוב על הגב מבטי ממוקד חלקית בפניה וחלקית בשדיה הלחוצים בתוך חולצתה הלבנה,
היא הביטה בי ישר בעיניים מבט ארוך ומלא משמעות, מבט האומר קלטתי אותך בחור,
ואם בכל זה לא היה די,
משהו שם התחיל להתעורר, אחרי עשרה ימים שלא נגעתי בו, נזקר שהוא קיים והתחיל לבקש יחס.
ואני שוכב על הגב,
הסדין המכסה את גופי לא מצליח להסתיר את כלימתי.
היא מביטה בי ושותקת
אני מביט בה ושותק, כולי מסמיק,
היא התקרבה צעד נוסף לכיווני ואני מרגיש שנשימתי נעתקת,
ניגשה עד אליי, העבירה יד על פני, על עיני ומלמלה ספק לעצמה ספק לי,
מצבך נראה קשה יותר משחשבתי.
היה רגע של שקט ואז אמרתי בקול צרוד
אה,
אני מצטער
באמת,
לא התכוונתי
ששש
היסתה אותי תוך שהיא מעבירה אצבע על שפתי,
אם מישהו ישמע אותנו אני עפה מכאן,
ודווקא זו מחלקה טובה, עם חולים חתיכים, לאטה היא לכיווני,
ידיה התחילו לסרוט את גופי מעל לסדין המכסה אותי,
היא מעבירה את ידיה לאורך כל גופי, לאט לאט,
יש לה זמן הרבה זמן, אני נושם בכבדות, שותק ומביט בתוך עיניה המביטות בעיני בשתיקה.
הושטתי את ידי לכיוונה,
היא הסיטה אותה בעדינות ולחשה לי,
לא נוגעים באחיות,
תשכב בשקט,
עצמתי את עיני מתמכר לתחושה,
באחת היא הסירה ממני את הסדין מניחה אותו על הכסא לצד המיטה,
רגלה דילגה על גופי והיא רכנה אליי לנשיקה ארוכה
ידה חדרה אל התחתונים שלי מלטפת בעדינות את איברי שכבר עוד רגע היה פורק מטען של עשרה ימים,
היא העבירה עליו את ציפורניה לאט ובעדינות ששגעה אותי
אני נושם בכבדות והיא מהסה אותי ומעבירה אצבע על שפתיי
ואז היא נעלמת, יורדת לה
ובבת אחת יונקת את איברי יניקה ארוכה,
אני מניח יד על שערה מעביר מאחורי אוזניה,
היא לא מסיטה אותי הפעם
היא כולה שם,
מוצצת יונקת מלקקת,
ידי מלטפות את קצה הזין שלי מה שלא מצליח להכנס לפיה,
היא מעזה לשלוח יד לאזור המצא ליד החור האחורי ספק מלטפת ספק מחדירה קצה אצבע.
כבר ל יכולתי יותר,
לחצתי את ראשה אליי ליניקה קצת יותר חזקה
ולחשתי לה,
אני גומר מותק.
היא לא הגיבה, לרגע עברה לי מחשבה בראש, אלי לא שמעה אותי,
אבל אז היא נתנה עוד יניקה אחת וברגע שלאחריו,
היא הוציאה את איברי מהפה שלה,
מחזיקה אותו קרוב קרוב לפה שלה מסתכלת ומלטפת אותו מלמטה למעלה
עוד שניה אחת ופרקתי מטען של עשרה ימים לתוך הפה הפתוח שלה, היא מסתכלת על הזרע יוצא והפה שלה פתוח
אני שוכב וכולי רועד,
היא בלעה את הכל בבת אחת
ישר את בגדיה ואת שיערה.
ניגשת אליי נותנת לי נשיקה על המצח,
ולוחשת אם תצטרך משהו, אל תהסס ללחוץ בכפתור האדום,
לילה טוב
