אחות חדשה

[קושקוש30]

אחות חדשה

שלום, אני חדשה כאן בפורום ואשמח מאוד להמלצותיכן... יש לי ילדה בת שנתיים וחצי ולפני כשבוע נולדה לי בת נוספת. בתי הבכורה מגיבה לאחותה החדשה ממש "לפי הספר"- חזרה לעשות פיפי במכנסיים (בכוונה- היא פשוט עושה וצוחקת לי בפנים), מנסה להציק לה וכו' וגם אני מנסה לפעול לפי הספר ולהיות "רק שלה" כשהיא חוזרת מהגן, להגיד לה כל הזמן כמה אני אוהבת אותה ומנסה להמשיך בשיגרה. הבעיה העיקרית שלי היא שהיא נהפכה לעקשנית ברמות בלתי נסבלות- היא לא מוכנה להתלבש בבוקר לגן, כל אמבטיה היא סיוט ואני לא יודעת איך להגיב. ניסיתי "בטוב" וניסיתי להיות אסרטיבית וכלום לא עוזר ולצערי זה בסוף מגיע לשלב שאני צריכה להכריח אותה... יש לכן עצות איך מצד אחד להיות רגישה לשינוי ומצד שני להציב גבולות מבלי "להכריח"? תודה......

 

[beherayon2]

אח בדרך

מ ק פ י צ ה אני אמנם עדיין בהריון ועוברת בדיוק את אותו "סרט". סביר להניח שאח/ות חדש/ה היא הסיבה העיקרית לכל זה,אבל אולי זה חלק מ"trouble two" שבכל מקרה היינו חוות בלי קשר לתינוק החדש?!!!! הייתי שמחה לקבל מהמנוסות שבכן קצת טיפים להתמודדות .

 

[אמאשלרננה]

לנשום עמוק../images/Emo178.gif

קודם כל צרת רבים -חצי נחמה? מה שתיארת תואם התנהגויות של בני 2-3 בלי שום קשרל אח/ות חדשים, הבעיה שפה זה מתעצם... ממליצה למצוא זמן איכות רק לך ולילדה, להשתדל להיות נטולת רגשות אשמה על זה שיש יצור קטן שלוקח תשומת לב וזמן שהיו בעבר לגדולה, לנסות לשלב אותה בפעולות יומיומיות שעוזרות עם התינוק וכמו שאמרתי, לנשום עמוק כי מתישהו זה יעבור (אני נאחזת בתקווה הזו).

 

[orly p]

לי מאוד עוזר למלא את סדר יומה אחה"צ

בפעילויות ומפגשים. ילדתי ת הבן שני לפני חודש והגדולה בת 3 וארבעה חודשים. ואני שמה לב כשאנחנו בבית אחה"צ לבד יש הרבה תקריות. לכן אני דואגת לכך שמלבד הימים שיש חוגים ,אנחנו מארחים חברים או שהולכים לחברים ופעם בשבוע יש לנו אחה"צ שבו אנחנו הולכות לשעתיים,רק אני והיא.וזה קצת עוזר

 

[פעמונית2]

דעתי המאוד לא מקצועית

היא שאין מה לעשות ישירות. את יכולה לנסות לדבר איתה מראש על הציפיות שלה בנקודות שאת כבר יודעת שיהיו בעיה. למשל לדבר איתה בערב על איך את רוצה שיהיו ההכנות לגן למחרת בבוקר. ככה להזכיר את זה כמה ערבים ברציפות ולקוות לטוב. אבל באמת, אני חושבת שאת צריכה להכין את עצמך ואת בן זוגך לכך שעוברת עליה תקופה מאוד קשה וזה כנראה לא יגמר מחר... לא רק בגלל האחות אלא גם (ואולי בעיקר) גילוי העצמאות שאופייני לגיל הזה. לא צריך לרחם עליה אבל כן להבין את זה ולנסות לעזור אם אפשר. למשל - לבלות איתה כמה שעות בשבוע לבד - רק אמא ובת כמו שהיא התרגלה מינקות. אצלינו זה עזר מיידית. אפשר אולי לתת לה לבחור יום שבו לא תתקלח. או שתבחר מראש את הבגדים שלה.

 

[אילתית 2]

היי

אצלי ההפרש שנה ו11 חודשים בין הגדולה לקטן אומנם לא היתה בעיה כי היא קיבלה אותו בצורה מדהימה ממש אמא קטנה..אבל אני חושבת שמה שתרם לזה

שדיברנו הסברנו שיש תינוק קטן בבית אח קטן לה וילד שלנו ושניהם אותו דבר את שניהם אוהבים וחושבים על שניהם הכל אותו דבר שווה בשווה

נתתי לה לעזור לי עם הבייבי במה שרצתה כמובן

הראתי לה את האלבומים שלה כשהיא היתה כזו פיצית..איך היתה גם ככה קטנה, תינוקת, ינקה, היתה על הידיים וכו...כך שראתה שמה שעושים איתו עשינו גם איתה

לא הייתי "רק שלה" אלא עם שניהם היא היתה חוזרת מהגן בשעה 16 ותמיד כששיחקתי איתה בחדר משחקים הקטנציק תמיד היה לידנו איתנו בחדר עליי/טרמפולינה/אוניברסיטה/על שמיכה וככה הוא לידנו ואנחנו משחקות/מציירות וכו...

כמובן שהייתי דואגת לזמן איכות שלי ושלה לבד כשבעלי או אמא שלי היו בבית היו שומרים עליו והייתי יוצאת איתה לאיזה שעה שתרגיש שעדין יש לה זמן אישי איתי בלעדיו כמו שהיה לפני שנולד

כשמגיעים אורחים..מתייחסים ומשחקים קודם איתה ואז יחד נגשים לקטנציק תמיד דאגתי גם בזמן שהקטן אכל או שהייתי מניקה אותו בחדר משחקים ככה שאני גם איתה וגם איתו או שהייתי בסלון ומשאירה לה את הצד הפנוי עם איזה משחק שקט/ספר ושוב ככה הייתי עם שניהם בו זמנית לדאוג לסדר יום ולשיגרה המוכרת שלה וכמובן לא לוותר על הגבולות זה ישתפר עם הזמן סה"כ הכל חדש גם לה וממש טרי סה"כ שבוע תני לה קצת זמן וזה יסתדר שיהיה לכם המון מזל טוב

והתאקלמות קלה ומהירה לשינויים

 

[ניקולי]

אילתית כל מילה סלע ../images/Emo45.gif

 

[אילתית 2]

../images/Emo140.gif

 

[beherayon2]

הנה מצאת אותי...ניקולי

אני מצלצלת. תודה לכולכן,אני וקושקוש נשמח לעוד תגובות . תודה

 

[ר ע נ נ ה]

העצות שלי

אני ילדתי כשביתי היתה בת 2 ו-4 חודשים לגביי הפיספוסים יש גישה שאומרת להתעלם,להחליף לה בלי לאמר מילה רעה שזה לא יהפוך לנשק. אני עשיתי את זה (התעלמתי) אבל האמת שזה עבר לה מהר - אם היא היתה ממשיכה, אני חשובת שהייתי נוקטת סנקציות כפי שצריך לדעתי על התנהגות רעה - הייתי מזהירה אותה שאם היא תעשה את זה שוב, אני אשלול ממנה זכות לצפות בתוכנית טלויזיה אהובה או לשחק במשחק אהוב. אומרת את זה בקול שקול ולא בכעס שתדע שיש תוצאה לא נעימה להתנהגות כזו וכמובן עומדת בדיברתי. לגביי ההתלבשות בבוקר, גם קרה אצלנו. אני עשיתי לה משהו בסגנון "סופר נני" הושבתי אותה על כיסא בפינה עד שהיא היתה מוכנה (במקרה שלנו היתה בעיה של סירוב לגרוב גרביים...) וכל פעם שהיא קמה הושבתי אותה שוב עד שבסוף היא רצה אליי וחיבקה אותי והסכימה כמובן לגרוב גרביים, היא ניסתה אותי עוד פעם אחת וחזרתי על אותו עניין עם הכיסא ומאז כבר מעל חודשיים שיש שקט בגיזרת הגרביים... בעקרון אני בדעה שלא צריך "להתעסק" יותר מידיי בהתנהגות השלילית שלהם כי זה מה שהם רוצים (תשומת לב בדרך שלילית) לכן צריך לנטרל את זה על ידי כך שנוקטים בצעדים שמבהירים להם שזה לא משתלם.

 

[נורקס]

קודם כל מזל טוב../images/Emo39.gif

וגם לך ליאת (בהריון 2

...בשעה טובה). לנו נולד אח קטן כשנועה היתה בת שנה ועשרה חודשים. חלק גדול מהדברים שאת מתארת מוכרים לי: היא היתה כבר גמולה והתחילה לפספס, ניסתה "להחטיף" לו מידי פעם והתחילה להתנהג בצורה קצת בלתי נסבלת שגרמה לי לאבד את עשתונותיי והגעתי פעמיים למצב של ממש צרחות עליה,לצערי (מודה ומתוודה). עד שקראתי ספר "ילדים האתגר" של גישה לחינוך ילדים ברוח אדלריינית. וזה שינה ה-כ-ל. הבנתי שהיא פשוט שולטת בתגובות שלי. היא הבינה מה היא יכולה לעשות כדי לקבל תשומת לב מיידית ממני (שזה כולל גם כעס) והשתמשה בזה. ברגע שהבנתי את זה , פשוט שיניתי גישה. אני מנסה לא להגיב אינטואיטיבית, אלא להגיב בצורה מודעת. זה הוריד מיידית את הצעקות והכעס שלי ובאופן אוטומטי ומיידי, גם ההתנהגות שלה השתנתה. אם היא לא רוצה להתלבש לגן, אני אומרת לה שאני הולכת למטבח להכין ארוחת בוקר וכשתרצה עזרה בהתלבשות שתקרא לי ואני הולכת למטבח. אחרי שתי שניות היא קוראת לי שנתלבש. אמבטיה-אני הייתי מסבירה לה שהיא תשאר מלוכלכת ושואלת אותה אם זה יהיה לה נעים. לא עושה עניין בכלל ואם לא רוצה אמבטיה-לא צריך. הכל, רק לא לעשות סצינה סביב העניין, כי זו בדיוק המטרה שלהם. אפשר גם לתץת לה אפשרויות בחירה, למשל: את רוצה לעשות אמבטיה לפני או אחרי ארוחת ערב? את רוצה לצחצח שיניים עם אבא או עם אמא? וכדומה.... וכמו שכתבת, גם לתת לה המון המון אהבה, פרגון ועידוד. סה"כ זו תקופה לא קלה עבורה.