אחותי

[Madam and Violin]

אחותי

מה עושים כשיש הפרעת אכילה שלא רואים על הגוף? איך אפשרי להביא אדם כזה שבהכחשה לטפל בעצמו?אני חושבת שמיותר להכנס לפרטים אבל בגדול יש אנשים ובינהם אחותי שלמרות הקיצוניות לא יורדים או בקושי ולאט ובגלל שהמשקל תקין אי אפשר לבוא בטענות. יש לציין שזו פעם שנייה של רילפס פעם ראשונה היתה לפני גיל 18 ועכשיו להורים שלי כבר נמאס (הן עברו בעיות עם כל אחד מהאחים ודיי נגמר להם הכוח)אז פשוט לשתוק ולצפות, אין ברירה?

 

[קולדון]

לבוא בטענות?

אולי קצת בעיה של גישה?
&nbsp
אם יש לאחותך הפרעות אכילה שחוזרות ואת רוצה לעזור לה.. תנסי לדבר
אותיה ולרכוש את אמונה. היא זו שצריכה לרצות לעזור לעצמה... את יכולה לעזור לה בתמיכה מסויימת
וכמובן לשמור על עצמך ועל הגבול שלך.

 

[Madam and Violin]

כמובן שאני עושה את זה

אז בעצם את אומרת שאם לא תרצה לעזור לעצמה אין מה לעשות עם הרגלי האכילה שלה?

 

[קולדון]

ברמה העקרונית, כן.

מעל גיל 18 אי אפשר להכריח אף אחד ללכת לטיפול.
במקרים קיצוניים יש אפשרות של אישפוז בכוח, אני לא יודעת על זה מספיק, אבל מניחה שאם המצב הוא לא חיים ומוות
אז זו לא ממש אופציה.
&nbsp
הדבר היחיד לדעתי שאת יכולה לעשות, הוא לדבר איתה, ולשכנע אותה לעזור לעצמה.
מה היא אומרת? כמה היא משתפת אותך?

 

[levshavur]

עד כמה שאני יודעת...

למדאם ולקולדון שלום,
למיטב ידיעתי אי אפשר לאשפז מבוגרים מעל גיל 18, בכפייה, אלא אם הם מסכנים את החיים שלהם, וגם אז צריך צו של בית משפט בשביל לעשות את זה...לפחות ככה זה עם בעיות נפשיות, ואני נוטה להאמין שעם הפרעות אכילה זה אותו העיקרון...
לבשה.