אחותי..
דיברתי איתך עכשיו... ונקרע לי הלב.. יש לי את ההתמודדיות שלי בחיים.. ומאוד לא פשוט לי..אני רק רוצה לישון.. ואני לא מסוגלת כי כואב לי הלב. ובא לי לבכות.. אני אוהבת אותך.. מניה או לא מניה.. לא אכפת לי..תמיד היית האחות שהכי אהבתי.. את כבר לא אותו בנאדם.. איכשהו כשהמחלה הארורה הזאת התפרצה אצלך הפכתי אני להיות האחות הגדולה..וזה לא פייר.. אני רוצה שזה יהיה כמו פעם.. שאני יבכה לך.. כי ככה זה צריך להיות כי את אחותי הגדולה! אני הקטנה! את צריכה להיות שם בשבילי! איך פתאום קרה שאני יותר לא נשענת עלייך?!.. חצופה אני ..אני יודעת.. וגם את.. רוצה את אמא.. אבל גם אמא שלנו היא לא כמו כל אמא.. ואת לא יכולה להישען עליה.. למרות שאת נורא צריכה..ואפילו אם את לא צריכה את נורא רוצה.. מה לעשות שמשפחה לא בוחרים למשפחה נולדים. אני רוצה לבכות.. את אומרת שכל אחד דואג לתחת של עצמו..ואת צודקת.. כי גם אנחנו צריכים לחיות. אם אמא לא תדאג לאמא.. מה ישאר ממנה.. ואם אני לא ידאג לי מה ישאר ממני.. ולעזאזל..אם את אחותי לא תדאגי לך.. מה ישאר ממך.. רציתי לישון אני לא מסוגלת.. את אומרת לי שאני כבר לא באה אלייך.. אני לא יכולה.. אין לי כוח..כל כך קשה לי..אני נאבקת בעצמי כדי לחיות חיים נורמלים.. מה שיוצא זה שכל מה שאני עושה זה לישון ולעבוד.. אין לי חיים.. וזאת ההתמודדות שלי. וזה שאני לא באה אלייך לא אומר שאני לא אוהבת אותך! אבל את בשלך.. ולמרות שעכשיו אני כאילו הגדולה ואת כאילו הקטנה אני תמיד ישאר בעינייך האחות הקטנה שלא באמת מבינה.. ואיך אני מהמקום הזה יכולה לבוא ולתת לך עצות.. אבל אף אחד לא יכול להציל אותך..רק את..רק את.. אז בבקשה תעשי משהו.. אין לי עם מי לדבר.. המשפחה מטורפת.. אבל זאת המשפחה שלנו..לטוב ולרע..כן כן..גם לרע.. כי איך קל לנו לשכוח את הדברים הטובים נכון? אבל הם קיימים..וכל כך הרבה מהם.. אחותי הגדולה.. אם הייתי יכולה להציל אותך הייתי עושה את זה.. גם אם הייתי גרה לבד והיית באה אלי שבת זה לא היה מציל אותך. זאת היתה הקלה רגעית לא הצלה.. אם הייתי יכולה לגרום לזה שלא תרגישי לבד.. הייתי.. אחותי..הייתי.. אבל את לא מאמינה לי.. ולא אכפת לי.. אל תאמיני. אני בשלי..יאהב אותך..לא אכפת לי מה תגידי.. אני קיימת .. ואני פה.. אולי לא תמיד לשירותך..ואולי לא "עד חצי המלכות ותינתן לך" אבל אני קיימת.. וזה מספיק.. הלוואי שהייתי יכולה לתת לך יותר.. אבל אני בקושי מצליחה לתת לעצמי.. אחותי. תדעי. אני מנסה. אני אוהבת אותך..
דיברתי איתך עכשיו... ונקרע לי הלב.. יש לי את ההתמודדיות שלי בחיים.. ומאוד לא פשוט לי..אני רק רוצה לישון.. ואני לא מסוגלת כי כואב לי הלב. ובא לי לבכות.. אני אוהבת אותך.. מניה או לא מניה.. לא אכפת לי..תמיד היית האחות שהכי אהבתי.. את כבר לא אותו בנאדם.. איכשהו כשהמחלה הארורה הזאת התפרצה אצלך הפכתי אני להיות האחות הגדולה..וזה לא פייר.. אני רוצה שזה יהיה כמו פעם.. שאני יבכה לך.. כי ככה זה צריך להיות כי את אחותי הגדולה! אני הקטנה! את צריכה להיות שם בשבילי! איך פתאום קרה שאני יותר לא נשענת עלייך?!.. חצופה אני ..אני יודעת.. וגם את.. רוצה את אמא.. אבל גם אמא שלנו היא לא כמו כל אמא.. ואת לא יכולה להישען עליה.. למרות שאת נורא צריכה..ואפילו אם את לא צריכה את נורא רוצה.. מה לעשות שמשפחה לא בוחרים למשפחה נולדים. אני רוצה לבכות.. את אומרת שכל אחד דואג לתחת של עצמו..ואת צודקת.. כי גם אנחנו צריכים לחיות. אם אמא לא תדאג לאמא.. מה ישאר ממנה.. ואם אני לא ידאג לי מה ישאר ממני.. ולעזאזל..אם את אחותי לא תדאגי לך.. מה ישאר ממך.. רציתי לישון אני לא מסוגלת.. את אומרת לי שאני כבר לא באה אלייך.. אני לא יכולה.. אין לי כוח..כל כך קשה לי..אני נאבקת בעצמי כדי לחיות חיים נורמלים.. מה שיוצא זה שכל מה שאני עושה זה לישון ולעבוד.. אין לי חיים.. וזאת ההתמודדות שלי. וזה שאני לא באה אלייך לא אומר שאני לא אוהבת אותך! אבל את בשלך.. ולמרות שעכשיו אני כאילו הגדולה ואת כאילו הקטנה אני תמיד ישאר בעינייך האחות הקטנה שלא באמת מבינה.. ואיך אני מהמקום הזה יכולה לבוא ולתת לך עצות.. אבל אף אחד לא יכול להציל אותך..רק את..רק את.. אז בבקשה תעשי משהו.. אין לי עם מי לדבר.. המשפחה מטורפת.. אבל זאת המשפחה שלנו..לטוב ולרע..כן כן..גם לרע.. כי איך קל לנו לשכוח את הדברים הטובים נכון? אבל הם קיימים..וכל כך הרבה מהם.. אחותי הגדולה.. אם הייתי יכולה להציל אותך הייתי עושה את זה.. גם אם הייתי גרה לבד והיית באה אלי שבת זה לא היה מציל אותך. זאת היתה הקלה רגעית לא הצלה.. אם הייתי יכולה לגרום לזה שלא תרגישי לבד.. הייתי.. אחותי..הייתי.. אבל את לא מאמינה לי.. ולא אכפת לי.. אל תאמיני. אני בשלי..יאהב אותך..לא אכפת לי מה תגידי.. אני קיימת .. ואני פה.. אולי לא תמיד לשירותך..ואולי לא "עד חצי המלכות ותינתן לך" אבל אני קיימת.. וזה מספיק.. הלוואי שהייתי יכולה לתת לך יותר.. אבל אני בקושי מצליחה לתת לעצמי.. אחותי. תדעי. אני מנסה. אני אוהבת אותך..
