אחותי הקטנה

אחותי הקטנה

שלום לכולם אחותי הקטנה התגייסה לא מזמן, היא קצת הרבה מפונקת והיה לה מאוד קשה בטירונות להסתגל לסביבה חדשה, בכתה לי ולהוריי כל הזמן בטלפון, אחר כך עברה קורס שם אפילו נהנתה, הכירה חברות. ועכשיו שוב חזרנו לבכי , סיימה את הקורס והציבו אותה רחוק מהבית , ומהרגע שהיא נכנסה לבסיס היא לא מפסיקה לבכות , כמעט שבוע עבר והיא לא נרגעה , טוענת שהיא לבד רוב הזמן ולא רוצה להיות שם. אשמח לקבל חוות דעת מהורים או אחים שהיו בסרט הזה. אנחנו לא יודעים מה לעשות , לתת לזמן לעבור או להרים טלפון לגורמים המתאימים. תודה אחות דואגת
 
אחות דואגת חביבה, שלום

האם בררתם עם החיילת למה לא טוב לה ? אולי ניתן יהיה לעזור לה ולעודד מבלי להתקשר ולערב גורמים אחרים בבסיס.
 
יכול להיות שזה קשיי הסתגלות

היא אומרת שהיא מרגישה לבד וקשה לה להתרגל למקום ולמפקד הישיר וגם היא לא מרוצה מהתפקיד שלה , סוג של פקידה.
 

סמדר בנ

New member
שלום אחות גדולה

זה נשמע קצת מוקדם בשביל להתערב, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת שדורשת התערבות. לא כתבת באיזה תפקיד שובצה אחותך. אני חושבת שזה יעזור לנו לענות לך. את אמרת בעצמך שאחותך מפונקת - זה טבעי שבשבוע הראשון במקום זר יהיה קשה, גם לכאלו שאינם מפונקים במיוחד. יש אנשים שמסתגלים לאט יותר. דוקא השירות הצבאי יכול להוות הזדמנות מצוינת לאחותך לצאת מהפינוק בבית ולעמוד בזכות עצמה. צריך לתת לזמן קצת לעבור ולראות אם המצב משתפר או לא, ובכל מקרה להיות כל הזמן עם יד על הדופק.
 
היי סמדר

תודה על התגובה היא בתפקיד של פקידה באפסנאות וממש לא מרוצה מהעניין. ייתכן שצריך לתת לה זמן ובהחלט עם יד על הדופק. תודה
 

י רדן

New member
לאחות הדואגת, כל התחלה היא

קשה ולכל מצב חדש צריך להסתגל.. לדעתי יש לתת קצת זמן לעודד אותה להיות איתה להקשיב לה.. עד שתכיר יותר, תדע בדיוק מה העבודה, תשהה קצת במקום.. ובמידה ולאחר תקופה של כמה חודשים עדיין היא מרגישה חוסר שביעות רצון אולי אז יש על מה לדבר אך לתת לזה את הזמן זו דעתי.. מאחלת לה הצלחה, ולך כוח להיות לצידה..
 
למעלה