אחותי אחות - הכיצד?
- פותח הנושא עץ האבטיח
- פורסם בתאריך
כיצד ייתכן שבשפה העברית יש מילה שנכתבת, מנוקדת ונהגית באופן זהה אך יש לך שתי משמעויות שונות לחלוטין? איך זה קרה? אשמח לקצה חוט! 
רק בעברית? ../images/Emo13.gif
פוליסמיות (מילה אחת עם כמה משמעויות) והומונימיות (מילים שונות שנכתבות זהה) הן ממש לא תופעות נדירות וודאי שאינן נחלתה של העברית בלבד. אני בספק אם יש שפות בהן זה לא קיים. פוליסמיה היא לרוב תוצאה של מעתקי משמעות (הנפוץ ביותר: מטאפורה). קורה לא פעם שברבות השנים המטאפורה נעלמת (כי העולם השתנה בינתיים) ולדוברים כבר לא ברור מה הקשר בין המשמעויות השונות של המילה, אבל זה לא אומר שאין קשר (או לכל הפחות, שלא היה כזה). הומונימיה היא לרוב תוצאה של מעתקי הגיים* או שאילה ממקורות שונים. המילה "אָח" היא גם פוליסמית וגם הומונימית, וכך זה מופיע במילון ספיר: אָח1 [ש"ע; ז'; אֲחִי-, אַחים, אֲחֵי, אָחִיו; נ': אָחות, אֲחות-, אֲחָיות, אַחיות - , אֲחותו] <אחי> 1. [תנ] אָדם בּיַחס לִשאָר בּנֵי אביו או אִמו; 2. [יב] דומֶה, בַּבּיטוּי: אֵין לו אָח וָרֵעַ; 3. [עח] מי שמִקצועו לסייעַ בּטיפּוּל בּחולים, חובש, סָניטָר; 4. [יב] תואר לנָזיר נוצרי; 5. [תנ] קָרוב, בּן לאותהּ מִשפָּחה או לאותו עַם; 6. [תנ] כּינוּי חיבּה לקָרוב, ליָדיד; 7. [עח] כּינוּי לחָבֵר בַּאגוּדות מסוּימות אָח חורֵג בּן של בַּעַל האֵם מֵאישה אחֶרֶת, או הבּן של אֵשת האב מִבַּעַל אחֵר; אָח לַנֶשֶק לוחם יַחַד; אָח לצָרה מי שנתוּן בּאותהּ צָרה, שוּתף לסֵבֶל וּלצַעַר אָח2 [תנ] [ש"ע; נ'; אַח-, אָחים, אָחֵי-, אָחו] מִבנֶה קבוּעַ בַּקיר להבעָרת אֵש לחימוּם החֶדר; תַנוּר, קָמין אָח3 [תנ] [מ"ק] אוי, וַי ניתן לראות כי פוליסמיה מופיעה כמספור פנימי של המשמעויות באותו ערך (במקרה של "אח" בערך הראשון יש 7 אפשרויות, רובן מטאפורות מובנות למדי) והומונימיה מופיעה כערכים נפרדים (וממוספרים). עוד ניתן לראות שהמשמעות של "אח" כמי שמטפל בחולים הוא מהעברית החדשה (עח) אז הוא חדש למדי. אפשר להניח שההקשר הוא של הושטת יד, מתן עזרה (אחרים עוזרים אחד לשני ומטפלים בבני משפחה) אבל זו רק השערה. --------------------------- * למשל, בשפה הפרוטושמית היו שני עיצורים של חי"ת – אחת לועית (גרונית) והשנייה כמו כ רפה (ענבלית או מכתשים, אאל"ט). הערבית שימרה את שניהם (ح, خ) אבל בעברית הם התאחדו לעיצור הראשון, הלועי (למרבה האירוניה כיום אנחנו הוגים אותו דווקא כמו השני...). בערבית המילה أَخ (אח1, בן לאותם הורים) היא עם החי"ת השנייה (מכונה גם חי"ת "מלוכלכת"). "אח2" במשמעות קמין היא כבר מילה שונה לחלוטין בערבית; לפי המילון האטימולוגי של ארנסט קליין, המילה נשאלה ממצרית (ומצרית עתיקה אינה שפה שמית). "אח3" היא כנראה סוג של אונומטופיאה (אנחה).
פוליסמיות (מילה אחת עם כמה משמעויות) והומונימיות (מילים שונות שנכתבות זהה) הן ממש לא תופעות נדירות וודאי שאינן נחלתה של העברית בלבד. אני בספק אם יש שפות בהן זה לא קיים. פוליסמיה היא לרוב תוצאה של מעתקי משמעות (הנפוץ ביותר: מטאפורה). קורה לא פעם שברבות השנים המטאפורה נעלמת (כי העולם השתנה בינתיים) ולדוברים כבר לא ברור מה הקשר בין המשמעויות השונות של המילה, אבל זה לא אומר שאין קשר (או לכל הפחות, שלא היה כזה). הומונימיה היא לרוב תוצאה של מעתקי הגיים* או שאילה ממקורות שונים. המילה "אָח" היא גם פוליסמית וגם הומונימית, וכך זה מופיע במילון ספיר: אָח1 [ש"ע; ז'; אֲחִי-, אַחים, אֲחֵי, אָחִיו; נ': אָחות, אֲחות-, אֲחָיות, אַחיות - , אֲחותו] <אחי> 1. [תנ] אָדם בּיַחס לִשאָר בּנֵי אביו או אִמו; 2. [יב] דומֶה, בַּבּיטוּי: אֵין לו אָח וָרֵעַ; 3. [עח] מי שמִקצועו לסייעַ בּטיפּוּל בּחולים, חובש, סָניטָר; 4. [יב] תואר לנָזיר נוצרי; 5. [תנ] קָרוב, בּן לאותהּ מִשפָּחה או לאותו עַם; 6. [תנ] כּינוּי חיבּה לקָרוב, ליָדיד; 7. [עח] כּינוּי לחָבֵר בַּאגוּדות מסוּימות אָח חורֵג בּן של בַּעַל האֵם מֵאישה אחֶרֶת, או הבּן של אֵשת האב מִבַּעַל אחֵר; אָח לַנֶשֶק לוחם יַחַד; אָח לצָרה מי שנתוּן בּאותהּ צָרה, שוּתף לסֵבֶל וּלצַעַר אָח2 [תנ] [ש"ע; נ'; אַח-, אָחים, אָחֵי-, אָחו] מִבנֶה קבוּעַ בַּקיר להבעָרת אֵש לחימוּם החֶדר; תַנוּר, קָמין אָח3 [תנ] [מ"ק] אוי, וַי ניתן לראות כי פוליסמיה מופיעה כמספור פנימי של המשמעויות באותו ערך (במקרה של "אח" בערך הראשון יש 7 אפשרויות, רובן מטאפורות מובנות למדי) והומונימיה מופיעה כערכים נפרדים (וממוספרים). עוד ניתן לראות שהמשמעות של "אח" כמי שמטפל בחולים הוא מהעברית החדשה (עח) אז הוא חדש למדי. אפשר להניח שההקשר הוא של הושטת יד, מתן עזרה (אחרים עוזרים אחד לשני ומטפלים בבני משפחה) אבל זו רק השערה. --------------------------- * למשל, בשפה הפרוטושמית היו שני עיצורים של חי"ת – אחת לועית (גרונית) והשנייה כמו כ רפה (ענבלית או מכתשים, אאל"ט). הערבית שימרה את שניהם (ح, خ) אבל בעברית הם התאחדו לעיצור הראשון, הלועי (למרבה האירוניה כיום אנחנו הוגים אותו דווקא כמו השני...). בערבית המילה أَخ (אח1, בן לאותם הורים) היא עם החי"ת השנייה (מכונה גם חי"ת "מלוכלכת"). "אח2" במשמעות קמין היא כבר מילה שונה לחלוטין בערבית; לפי המילון האטימולוגי של ארנסט קליין, המילה נשאלה ממצרית (ומצרית עתיקה אינה שפה שמית). "אח3" היא כנראה סוג של אונומטופיאה (אנחה).
אנילי מילי
New member
אני משערת שהמילה אחות
במשמעותה כאחות רחמנייה באה מלעז, כנראה מגרמנית (אבל אולי גם משפות נוספות), שבה אחות רחמנייה היא "שווסטר" (Schwester), והמילה תורגמה לעברית (כמו שKindergarten תורגם לגן ילדים). אני משערת שבגרמנית המילה "שווסטר" במשמעותה כאחות רחמנייה באה מהמילה "נזירה" (או אחות במסדר נזורה), כי הנזירות הן אלו שטיפלו בחולים.
במשמעותה כאחות רחמנייה באה מלעז, כנראה מגרמנית (אבל אולי גם משפות נוספות), שבה אחות רחמנייה היא "שווסטר" (Schwester), והמילה תורגמה לעברית (כמו שKindergarten תורגם לגן ילדים). אני משערת שבגרמנית המילה "שווסטר" במשמעותה כאחות רחמנייה באה מהמילה "נזירה" (או אחות במסדר נזורה), כי הנזירות הן אלו שטיפלו בחולים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.