אחוזות קבר

[דובושכ]

אחוזות קבר

יש בארץ מספר "אחוזות קבר" פרטיות, כלומר לא בתוך בית קברות מוכר. אני מדבר על המאה ה-20. לדוגמה קבר יהושע ואולגה חנקין, (מעין חרוד). קבר יהושע מרגולין, (חצוב בסלע במדרונות יער אלכסנדר ליד שער העמקים וסמינר אורנים). קבר אוסישקין, (במערת ניקנור בהר הצופים באונ' העברית). קבר דוד ופולה בן גוריון, (שדה בוקר). קבר ויצמן, (ברחובות-יד ויצמן), אחוזת קבר משפחתית של משפ' בנטוויץ, (בהר הצופים). לילי שרון, (חוות שיקמים ליד דורות-הוג'). יש בודאי עוד אחוזות קבר נוספות. בבקשה עזרתכם.

 

[מיסטר ביל]

קבר אפריים ציזיק בחולדה

סיפור המקרה. בהמשך למאורעות תרפ"ט התקיפו פורעים ערבים את בית הרצל ( ע"ש הרצל ) אפרים צ'יזיק נהרג בזמן נסיגת "הכוח היהודי" מהחצר לתוך המבנה. בחסות הבריטים אפשרו הערבים ליהודים לסגת ללא גופת ההרוג. למחרת או כעבור יומיים חזרו שניים מהמגינים למקום . חפרו ממש בציפורנים תעלה בעומק 30-40 ס"מ וקברו אותו במקום. מאוחר יותר יצקו בטון על קברו. ב - 1937 הקימה בתיה גור אנדרטה מיוחדת על יד קברו. בשונה לקבר טרומפלדור ( האריה ) אין עוד קברים ביער חולדה. מה מסמלת האנדרטה ומי הם שלושת הדמויות , יסופר אם תהייה דרישה.

 

[דובושכ]

הקשר לתל חי

תודה , בקרתי בבית הרצל בחולדה, ראיתי ועכשיו הזכרת לי את הקבר הבודד של אפרים ציזיק. אחוזות הקבר שהזכרתי כולל זו של הרוטשילדים (ותודה לכל אלה שהזכירו, והוסיפו לרשימה) ברמת הנדיב, נבחרו בקפידה, לפעמים על פי צוואה מפורשת ולוו ברב המקרים בטקס קבורה מלא ומתוקשר. לגבי השלישיה בפסל אנדרטת-"עבודה והגנה" של בתיה לישנסקי בחולדה: לפי גרסה אחת- לוחם אלמוני, אפרים צ'יזיק ואחותו שרה צ'יזיק. לפי גרסה אחרת (מקובלת עלי) השלישי הוא בנימין מונטר. מה נכון?

 

[מיסטר ביל]

מה נכון ? אין לדעת. הסבר

שתי אנדרטאות מונומנטליות הראשונות בארץ נבנו בתל חי ע"י הפסל אברהם מלניקוב והשניה בחולדה ע"י הפסלת בתיה לישנסקי. הקרב בתל חי נערך בתר"פ .8 שנים טרם הקרב בחולדה ( תרפ"ט ) בשני המקרים עמדו מעטים מול רבים ,מראה החצר והמבנה הראשי - דומים. בשתי הנקודות נוצרו מיתוסים של גיבורים לאומיים אמיצים- טרומפלדור ואפריים ציזיק. הסיפור המענין הוא שבתל חי נהרגה שרה ציזיק אחותו של אפריים ציזיק שמונה שנים קודם, בקרב דומה ובמקום דומה. לצערנו כי רב, לא נותרו כתבים ועדויות הסבר אודות הדמויות. ניתן לשחזר ע"פ נאום שנשא הנשיא בן צבי כי מדובר באידאל העבודה החקלאית בארץ, האנדרטה מייצגת את העבודה וההגנה. ובאמת ע"פ חזות האנדרטה ניתן לקבל דעה זו. אבל,,,דברים אלו של הנשיא נאמרו בטקס הנחת אבן פינה. חמש שנים אח"כ, בגילוי המצבה נאמה הגב' רחל ינאית בן צבי והתייסה לדמות החייל האלמוני . בשנים אלו היה מקובל באירופה לבנות מצבות לחייל האלמוני - דמות השומר העיברי האלמוני ביחד עם הרעיון הציוני , עבודה והגנה,ביחד השילוב הוא פנטסטי ולא קרה דבר אם לא לזה התכוון " המשורר " ! אבל, יש גירסה שקרובה גם לליבי. אברהם הרצפלד הגיע לתל חי בתום הקרב וסיפר את שראה. לדעתו במשך כל הקרב הגן בינימין מונטר בגופו על שרה ציזיק. מונטר ספג את רוב רסיסי הרימון שהושלך לעברם וגופתו הושחתה ואילו שרה שנהרגה גם היא, נמצאה שלמה - יחסית. לדעת רבים , סיפור זה היה ידוע לבתיה לישנסקי משום שחברו לקרב של אפריים ציזיק- אריה גרשט, היה הוא שדאג להקמת המצבה ואין להניח כי מנע מבתיה את הסיפור המרגש. וזו הסיבה " שדמות האלמוני" אוחז בשרה ציזיק. זו הגירסה החביבה עלי .

 

[יענקיק]

הפסלת היא בתיה לישנסקיו לא בתיה גור

מםטר ביל שלום 1.טעות בכתבה שלך,קבר אפרים ציזיק בחולדה.שם הפסלת "בתיה לישנםקי"היא יצרה את האנדרטה לזכרו של אפרים ציזיק וחבריו,מגיני חולדה.בציון האבןנאמר:"פה נפל אפרים ציזיק בהגינו על חולדה.זכר עולם למגיני המולדת. תל-חי התר"פ -חולדה התרפ"ט.בסיפרו של ד"ר צבי אילן,חוקר ארץ ישראל. 78 טיולים ברחבי ישראל,עם עובד-תרבות וחינוך.בעמוד מספר206 תאור הקרב ביום29 .8 .26 בחולדה.ביום זה נהרג אפרים ציזיק בחצר נלקח לבית הרצל.ובלילה הופיע קצין בריטי בראש מתלקת חיילים ועמם אוטובוסים ומשאיות,והכריח את הנצורים לסגת.הוא אף מנע מהם לקחת את גופת מפקדם המת,ציזיק.ולכן נקבר במקום.הפסלת בתיה לישנסקי הנציחה את האחות שרה שנפלה בתל-חי בשנת 1920 והאח אפרים שנפל כמפקד חולדה בשנת 1929 .הלוחם השלישי אומרים שזה הלוחם שנהרג עם שרה בתל -חי ויש אומרים דמות לוחם עברי .וזה הקשר תל-חי חולדה.פסלים של הפסלת בתיה לישנסקי מוצגים בבית"השומר"בקיבוץ "כפר-גלעדי".ופסלו של אלפרד מונד(אחר כך הלורד מלצט) בישוב תל-מונד ,ליד המוזאון המקומי. יענקיק

 

[מיסטר ביל]

צודק ! טעות קולמוס. לישנסקי במקור ל

לישנסקיה!!! בתיה לישנסקי היא אחותה של אשת הנשיא בן צבי, רחל ינאית . בכל אופן אתה חייב לסלוח לי משום שאינני מקצועי. אני בסך הכל חובב היסטוריה וטיולים. כל שרשמתי , נישלף מהזיכרון.

 

[עמית מהשרון]

רמת הנדיב (אני וודאי לא מחדש לך...)

 

[מיסטר ביל]

גני הברון בזכרון יעקב .

בכניסה הדרומית לזכרון, מכוון בנימינה- גני הברון. בתוך מערת קבורה , בלב הגינה, נחים בשלווה הברון והברונית לבית רוטשילד.

 

[שמר2]

ברוך גולדשטיין והבאבא סאלי

לכל אחד, מסיבות ונסיבות שונות, אחוזת קבר.

 

[דובושכ]

נכון, אבל

לגבי הבבא סלי, מדובר במבנה (אחוזה, אם נרצה) אבל בתוך שטח בית קברות קיים- בית הקברות של נתיבות. ולא לזאת הייתה הכוונה אף כי אין ספק שמבנה הקבר בולט למרחוק.

 

[שמר2]

טוב אז קבל פיצוי הולם

הגברת שרה, מייסדת המלון הותיק שהיום ידוע ככנען ספא (צפון מזרחית לצפת) קבורה בגן וחורשה מיוחדים ליד ובשטח המלון. צריך עוד?

 

[מיסטר ביל]

צריך עוד ? מה השאלה? שפוך!

 

[שמר2]

עוד מקרה קצת מחוץ להגדרה

חייל צה"ל שנהרג בפיגוע באמצע שנות ה-90, נקבר בטכס רשמי בחווה שבה התגורר אביו בערבה - למיטב זכרוני אותו אב הופיע גם באיזו סידרה שעשה האדמו"ר נתן זהבי אודות חוזרים בתשובה ונפטר לאחר מכן. זו לא אחוזת קבר, אבל זה מקרה נדיר של יהודי שנקבר מחוץ לבית קברות.

 

[מיסטר ביל]

אם אינני טועה שם דומה לדוברובין ??

 

[שמר2]

לא זוכר אבל לא נראה לי

שם כמו דוברובין הייתי זוכר, או שלפחות הייתי זוכר שיש לה שם דומה למשפחה ידועה. אולי יכנס לכאן אמנון גופר במקרה והוא בטוח זוכר.

 

[שמר2]

נפל לי האסימון...

התכוונת לחייל ולא לגברת שרה... גם את שמו אני לא מכיר אבל אם אני לא טועה הוא נהרג בפיגוע בתחנה המרכזית בחדרה ביום הזיכרון ב 1994 או 1995 - אני זוכר את עצמי תקוע בפקק בדרך להר הרצל וממתין לצפירה ברדיו, ומעט לפניה הודיעו על הפיגוע.

 

[דובושכ]

עיר אובות-שמחה פרלמוטר

החייל שנהרג בפיגוע האוטובוס ב 1994 בחדרה הוא ארי פרלמוטר בנו של שמחה פרלמוטר. הוא אכן קבור בעיר אובות .(יש לברר אם זו "אחוזת" קבר או בית קברות של הישוב, הקצת מיוחד הזה, הנמצא בערבה ליד חצבה.) הנה מה שכתבה שירי לב ארי ב"הארץ": עיר אובות רק השם, עיר אובות, מעורר חלחלה. מי שייקלע למקום המשונה הזה בערבה, בצהרי יום, עשוי להיתקל בחבורת ילדים זהובי שיער, כחולי עיניים ובעלי מבטא גרמני, שאינם נראים כלל כאנשי מדבר. אבל הם גרים שם יחד עם הוריהם ומבקשים להשתלב במקום. מדוע? הסיפור מתחיל ב-1967, כשיהודי דתי ממיאמי, שמחה פרלמוטר שמו, שלמד משפטים בבוסטון, הגיע למסקנה כי ישו הוא המשיח וכי עליו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בערבה. יחד אתו עלו כמה משפחות יהודיות מאמריקה והתיישבו יחד במרחק כמה קילומטרים מעין יהב. הם מכרו את רכושם, החזירו את דרכוניהם וניסו להקים יישוב משלהם - עיר אובות. לפרלמוטר הצטרפו שתי נשותיו - יהודית, שאתה התחתן כדת וכדין, ורחל הנוצרייה - וכן הוריו ושלושת ילדיו מיהודית. עם השנים באו למקום חוזרים בתשובה ונוצרים שביקשו להתגייר. פרלמוטר עסק בגיור ונהפך לרב הרשמי של המקום. לאחר שהסתכסך עם הסוכנות היהודית, שתמכה בו בראשית דרכו, פנה לחסידות סאטמר במאה שערים בבקשה לסיוע כלכלי. הוא נענה, ועם הזמן הכריז על עצמו כאנטי-ציוני. בשנות השבעים נחשבה עיר אובות לקיבוץ חרדי, שהיו בו "חדר" ובית כנסת, חדר אוכל ואסיפות חברים. ב-1982 פרץ סכסוך בין פרלמוטר לעדה החרדית בירושלים. יהודית וילדיה עזבו, ופרלמוטר נשאר שם עם אשתו השנייה רחל וילדיהם המשותפים (אחד מהם, ארי, נהרג ב- 13.4.1994 בפיגוע בתחנה המרכזית של חדרה). לפני כשלוש שנים מת פרלמוטר, ואלמנתו רחל ממשיכה להתגורר שם. אירועים רבים התרחשו בעיר אובות בעשור האחרון. לפני עשר שנים החלו חפירות ארכיאולוגיות במקום (שנקרא כעת מצד חצבה). באתר נמצאה עיר עתיקה מתקופת שלמה המלך ובה ממצאים מחרס ובית שנבנה בסגנון בנייה ייחודי לתקופה. "מייחסים את המקום הזה לתמר המקראית שנזכרה בספר יחזקאל, בתיאור הגבול הדרומי של מדינת יהודה", אומר אשר סופר, מנהל אתר החפירות. "יש בו שש שכבות ארכיאולוגיות, מהתקופה המקראית, הנבטית, האדומית והרומאית".

 

[האלטרואיסט]

הכוונה היא ודאי לאחוזת דוברובין

ביסוד המעלה, אבל זה לא אחוזת קבר.

 

[רואה43]

רק שהוא לא יהודי זה מעיר אובות אלא

משיחי ולכן לא הייתה יותר מידי התנגדות מבעלי הזכיון למוות היהודים לקבורתו זו.

 

[דובושכ]

שרה לוי

בשנות ה30' הגיעה מסינגפור גב' שרה לוי והחלה את פיתוח המלונאות בהר כנען על שמה (כנראה) השכונה- "קרית שרה" בה נמצא המלון {שנקרא בעבר מלון כנען (או גם מלון שרה לוי)}. היא קבורה בחורשה של המלון שנקרא כיום: "כנען ספא".