אחווה לאביב גפן
שיר על סבתא שלי, שאני כתבתי: זכרון אני זוכרת. אני זוכרת לא יותר מדי, לא מעט מדי, פשוט, זוכרת. אני זוכרת איך נראתה, כיצד הייתה שמחה לראות אותי. אני זוכרת כיצד הלכה עם צליעה קלה בגלל איזו בעיה ברגלה. אני זוכרת איך אהבתי אותה, והיא אותי. זוכרת את ההתלהבות וההתרגשות בכל פעם שראיתיה. זוכרת כיצד לימדה אותי דברים רבים, כיצד סיפרה לי סיפורים. סיפרה לי על עברה בשפה זרה, שלאט לאט למדתי להכיר ולהבין. אני זוכרת כאשר ביקרה אצלי בבית, פעם התרגשתי, אך אט אט דעכה לה ההתרגשות, היא, הייתה מבקרת אותי מתוך רצון לראות אותי. אני, הייתי מבקרת אותה מתוך חובה, לא תמיד, אך לפעמים. רק לפעמים. אני זוכרת כיצד הפסקתי לראות אותה, אני זוכרת כיצד ביקשה שאבוא, אני זוכרת שהייתי אדישה, אני זוכרת שכאשר סיפרו לי שהיא חולה, פחדתי. אני זוכרת כיצד פחדתי לבקר אצלה, אני זוכרת שפחדתי לראות אותה סובלת. אני זוכרת שסיפרו לי שהיא מתה… אני זוכרת שבכיתי, בכיתי המון. בכיתי על זה שיותר לא אראה אותה, בכיתי על זה שלא ראיתיה בימיה האחרונים, בכיתי על זה שדווקא ברגע זה רציתי לראות אותה יותר מתמיד, אבל רק בכיתי ובכיתי. כל זה הוא זכרון בלבד. לעולם לא אראה אותה שוב, כל מה שיש לי ממנה הוא זיכרון. זיכרון טוב ממנה. זכרון שהיא הייתה בריאה, ולא לקחה תרופות. זכרון שנראתה טוב, לפני שחלתה. זיכרון מהימים הטובים שחלפו ולא יחזרו. זכרון. זכרון, ממנה. לסבתא באהבה, זוכרת אותך ומתגעגעת
שיר על סבתא שלי, שאני כתבתי: זכרון אני זוכרת. אני זוכרת לא יותר מדי, לא מעט מדי, פשוט, זוכרת. אני זוכרת איך נראתה, כיצד הייתה שמחה לראות אותי. אני זוכרת כיצד הלכה עם צליעה קלה בגלל איזו בעיה ברגלה. אני זוכרת איך אהבתי אותה, והיא אותי. זוכרת את ההתלהבות וההתרגשות בכל פעם שראיתיה. זוכרת כיצד לימדה אותי דברים רבים, כיצד סיפרה לי סיפורים. סיפרה לי על עברה בשפה זרה, שלאט לאט למדתי להכיר ולהבין. אני זוכרת כאשר ביקרה אצלי בבית, פעם התרגשתי, אך אט אט דעכה לה ההתרגשות, היא, הייתה מבקרת אותי מתוך רצון לראות אותי. אני, הייתי מבקרת אותה מתוך חובה, לא תמיד, אך לפעמים. רק לפעמים. אני זוכרת כיצד הפסקתי לראות אותה, אני זוכרת כיצד ביקשה שאבוא, אני זוכרת שהייתי אדישה, אני זוכרת שכאשר סיפרו לי שהיא חולה, פחדתי. אני זוכרת כיצד פחדתי לבקר אצלה, אני זוכרת שפחדתי לראות אותה סובלת. אני זוכרת שסיפרו לי שהיא מתה… אני זוכרת שבכיתי, בכיתי המון. בכיתי על זה שיותר לא אראה אותה, בכיתי על זה שלא ראיתיה בימיה האחרונים, בכיתי על זה שדווקא ברגע זה רציתי לראות אותה יותר מתמיד, אבל רק בכיתי ובכיתי. כל זה הוא זכרון בלבד. לעולם לא אראה אותה שוב, כל מה שיש לי ממנה הוא זיכרון. זיכרון טוב ממנה. זכרון שהיא הייתה בריאה, ולא לקחה תרופות. זכרון שנראתה טוב, לפני שחלתה. זיכרון מהימים הטובים שחלפו ולא יחזרו. זכרון. זכרון, ממנה. לסבתא באהבה, זוכרת אותך ומתגעגעת
