אחד ממאה

[נתנאל כלפו ברנדל]

אחד ממאה

תל אביב, תחילת הקיץ של 1999. פאב של מלון תל אביבי שינה את שמו ל"פאב מדרש" והיוה מקום מפגש ליצירת קשר בין דתיים לחילונים. ערב הפתיחה התפרסם בערך בכל מדיה אפשרית קיימת היה אפילו אתר אינטרנט! (שהכיל דף אחד עם הזמנה לארוע הפתיחה). ניכנסתי לפאב, כמה פרצופים מוכרים, כמה אומנים. היו שם "בין השמשות", עדי רן, "רבע לשבע" ומאיר אריאל. הוא נראה עייף עם עיניים גדולות טיפה סגורות. לחצתי לו את היד "נתי מצפת, מה נשמע?" הוא לחץ את ידי ונראה שהוא מנסה להזכר במשהו. "צפת, אח צפת..." נאנח. לא היו הרבה אנשים. מסתבר שיחסי הציבור לא היו משהו ובכל זאת היה מי שנשאר להופעות. מאיר בגיטרה, בלי ליווי מנגן מטר ממני. אם יש משהו שאני זוכר יותר מהכל אלו אצבעות עבות ושעירות פורטות על גיטרה את "נשל הנחש" ועיניים מצועפות. לא היו הרבה אנשים, אולי מאה ובכל זאת היה נדמה שהוא רואה את כולם. חבל על דאבדין ולא משתכחין

 

[משמרותי]

מאה=המון

תודה נתי!

 

[דופק על דלתי מרום]

רגע שנצרב בזיכרון

זה וודאי רגע שלא תשכח אף פעם. מכיר לא מעט אנשים שלא זכו לזה בכלל.

 

[דקל נור]

זה מאיר אריאל

וזה היה היחוד שלו לדעתי לשיר לך כאילו אתם אחד על אחד מכל ההופעות שהייתי, הופעות הסולו עם גיטרה היו הכי טובות לדעתי אח החזרת אותי 15 שנה לאחור בשורות טובות