אחד ודי

[טלי12345]

אחד ודי../images/Emo3.gif

אתמול היינו במסיבת חנוכה. בן השנתיים וחצי אכל סופגנייה והסכמנו שיאכל מטבע שוקולד בגן ואחד בבבית. סיכמנו שאת שאר המטבעות נשמור וכל יום נאכל אחד ודי. אז היום אכן קם בבוקר בשמחה ואכל "אחד ודי". ואז ביקש מאבא(אחרי שהלכתי) עוד "אחד ודי" ורצה לקחת "אחד ודי" לגן. אבא הסביר לו שכבר אכל את האחד. ואני מתלבטת. האם אני קשוחה מדי? האם לתת לו כבר לאכול הכל וזהו? האם הוא בכלל לא מבין מה זה "אחד ודי?"

 

[קֶרֶן יער]

כן וכן וגם כן

כן- הוא מבין מה זה "אחד ודי" (בת השנתיים ושבע שלי מבינה כבר שנה שלמה מה זה "אחד ודי" בלינוק... ומה זה "עד חמש" ומה זה "עד עשר". אז הוא מבין מה זה אחד ודי. בטוח. הוא גם מבין יפה ש"אחד ודי" עם אמא לא נוגד "אחד ודי" עם אבא...). כן- אני הייתי נותנת לו לאכול הכל וזהו... כלומר הייתי אומרת "אני לא קונה עוד שוקולד עד_____ ואתה תבחר אם לאכול אחד כל יום או לאכול חמישה כל שלושה ימים או לאכול הכל עכשיו וזהו". הם גדולים. הם מבינים. והם בטוח מבינים אחרי חמש פעמים כאלה. עקביות. קשוחה מדי? אני חושבת ש"קשוחה" בלי תועלת אמיתית... אם החלטת שלכל השבוע או לכל השבועיים זו כמות השוקולד שסבירה לך לצריכה שלו, מה אכפת לך איך מתחלק הנטל? ובכלל- אני רואה אצלי ואצל "בני דורי" איך הגבלה של ממתקים בילדות הפכה אותנו למחפשי ממתקים בלתי נלאים... לעומת זאת... בבתים בהם היה שפע של ממתקים נגיש לילדים, רוב אלו שאני מכירה לא הפכו לצרכני ממתקים אובססיביים אלא להפך... אני בעד לתת כמעט בלי הגבלה (ואצלי זה מוכיח עצמו כשומר על גבולות סבירים... אני רחוקה מלהאמין ב"שוקולד רק אחרי שתסיימי את האוכל").

 

[טלי12345]

רק הבהרה../images/Emo3.gif

לרב אין אצלינו שוקולד בבית, הוא פשוט קיבל את זה מהגן....... אגב את בעלי לא הגבילו בילדות והוא מכור עד עצם היום הזה. אותי הגבילו ואני לא. נראה לי שזה תלוי בעוד ברבה גורמים(אגב אין שוקולד בבית אבל יש עוגה שאני מכינה וכולי) אני נגד להתנות משהו ב"אם תסיים את האוכל" פעם אחת עשיתי כך (מתוך הרגל ילדות!) וראיתי שהוא מזדרז לאכול ולא לועס כמו שצריך, אז הפסקתי עם זה. אם הוא אוכל ובדיוק יוצאת עוגה מהתנור והוא מבקש חתיכה הוא מקבל על הצלחת עם שאר הארוחה.

 

[irisgh]

אצלינו זה לא 'אם תסיים את האוכל'

אלא כשמגיע זמן הקינוח. אחרי שכולם סיימו את האוכל! (והוא יותר גדול, בן 4, אז הוא מסוגל להבין ולחכות). מכיוון שממילא תמיד הוא מסיים הרבה לפנינו, עוד יוצא לו לרדת מהשולחן ולעבור לסלון, ולחזור רק לקינוח. יוצא דופן: כשיש אורחים ילדים, וכולם אוכלים ביחד. אז כשכל הילדים מסיימים את האוכל, הם יכולים לקבל קינוח, גם אם המבוגרים לא סיימו. (ואז המבוגרים יכולים לשתות קפה בשקט כשהילדים כבר משחקים

)

 

[tonti]

בטח שהוא מבין

וקשוחה זה עניין של החלטה שלך. גם אני מגדירה את עצמי קשוחה (אפפם לא השתמשתי במילה הזאת אבל אנחנו מתכוונות לאותו דבר) בענייני ממתקים. אבל מראש אני דואגת שלא יהיו נקודות חיכוך בעניין הזה. במקרה כמו שתארת שהוא חוזר מהגן עם שקית שוקולדים (ואני הייתי מסגולת לירות בגננת בגלל זה) לא הייתי מתווכחת איתו. למרות שמנסיון אצלינו הוא מאוד מתאפק עם ממתקים. רק דוגמא שתביני כמה חננה הוא בעניין הזה (כי הוא יודע שזה חשוב לי): היינו בשבת אצל חברים. להם 2 ילדים. הקטן כמו הפשפש. רצו שוקולד-קיבלו. כל אחד אחד. בעודו לועס בתאווה, הודיע לי הפשפש "עוד עט אני יגמור את זה ואז אני אוכל עוד אחד". אז אמרתי לו שאנחנו אוכלים רק אחד. גמרו כל אחד את האחד שלו, והילד השני ביקש עוד. אחרי שאני אמרתי שאוכלים רק אחד, חברה שלי אמרה אותו דבר לילדיה. מה שגרר בכי היסטרי ועצבים מצידם (שלא רגילים להיות מוגבלים בממתקים). אמרתי לה שאם היא רוצה לתת שתתין, שלא תתחשב בנו. היא נתנה. אני הייתי בחדר אחר והיא באה לספר לי שהפשפש הסתכל בעיניים כלות והיה לה כ"כ לא נעים שהיא אמרה לו "גם אתה רוצה? תבקש מאמא". מה ענה הגמד שלי "אמא לא מרשה עוד אחד" והתפנה לעיסוקיו. ולמרות שאני מכירה אותו הייתי בשוק. איך הוא עמד בזה? בסוף הוא לא. כי הם פשוט אכלו אחד אחרי השני מהקופסא. גם הוא לקח אחד, הכניס אותו לפה ובא להראות לי שלקח עוד. ברור שלא כעסתי עליו. ממש לא ציפיתי שיעמוד ויסתכל איך הם אוכלים. כשהוא לבד ויש לו נניח 2 ופלים אני אומרת לו "תאכל אחד ותשמור את השני למחר". הוא תמיד שומר. מצד שני, כשאני לא מגבילה אותו, הוא לא יטחן ממתקים עד תום. יפסיק אחרי 2-3.

 

[טלי12345]

ועוד תהית מזון-גן

בעלי סיפר לי שאחד הילדים הגיע לגן הבוקר עם סוכריות

והוא מחלק לילדים. האם לדעתכם אני יכולה לבקש מהגננת לבקש מההורים לא להביא סוכריות?(בגלל חשש מחנק?) או שזה מוגזם?

 

[טאשקה]

לגבי השאלה השניה. אצלנו בגן נהוג

שכל ילד שנכנס לגן עם אוכל מהבית (גם ממתקים), לא מסתובב עם זה בגן, אלא מניח אתזה במגירה שלו ולוקח הביתה בסוף היום. קרה שהילדים הביאו לגן עוגיות שאפו יחד עם אמא ורצו להשוויץ, אז העוגיות חולקו לכל הילדים אחרי ארוחת הבוקר. את בהחלט יכולה לבקש מהגננת שזה יהיה הנוהל.

 

[קֶרֶן יער]

את יכולה לבקש מהגננת. והיא יכולה

לבקש מההורים. ומנסיון- למרות זאת יביאו... (ככה כשכותבים על שלט ענק "בבקשה לא להביא אחים למסיבת חנוכה" ומתחת מפרטים את הסיבות... את חושבת שלא באו אחים?)

 

[כרמית מ.]

אופטופיק בקשר למסיבת חנוכה

אצלנו, אמרו לא להביא אחים (בגלל צפיפות) - אז צחקנו ואמרנו שלילדה אסור להביא את הילד, ולילד אסור להביא את הילדה (הם באותו גן). הם אמרו את זה למטפלות (הם הבינו שזה בצחוק, רק שיתפו את המטפלות בצחוק), ואלו אמרו שגם לאח הקטן מותר לבוא (לא שיש לנו ברירה אחרת. לא סביר בעיני להשאיר אותו לראשונה בחייו עם בייביסיטר דווקא במסיבה, וכשיש שני ילדים, עוד יותר חשוב מבד"כ שיהיו שני הורים), ושההנחיה התכוונה בעיקר לאחים גדולים - למרות שזה לא צוין. אבל גם בקשר לממתקים - זה לא יעזור להגיד. אולי לכוון לסוג הממתקים (לא במבה, לא סוכריות קשות) המותר.

 

[סוס של נייר]

אנחנו הודענו שלמסיבה של היום

יגיע גם האח התינוק, על אף ההנחייה, כי הוא יונק ואנחנו לא מתכוונים "לשלח" אותו לבייביסיטר אחרי יום עבודה של שנינו. הגננת אמרה שזה בסדר גמור, ושכוונתם היתה לא לאחים גדולים שירצו להצטרף לפעילות ואולי יכבידו על האפשרות של ילדי הגן לבטא את עצמם, ולא לקטנים זוחלים/הולכים, שימשכו בפני עצמם את תשומת הלב וידרשו השגחה יתירה כי יש פעילות עם נרות ושעווה. מקובל עלי.

 

[מ א י ה ועוד3]

בהחלט כן.

בויצ"ו למשל יש חוקים לגבי סוכריות, אז אין מה לדאוג. אם זה גן פרטי, הייתי מתעקשת ובגדול (למרות שכמו שכתבו לך, זה לא תמיד עוזר, אבל כדאי לנסות).

 

[עמית@]

אצלנו בגן אסור להביא ממתקים.

יש רק ילד אחד שמביא שוקו, כי הוא לא אוכל שומדבר חוצמזה. מותר להביא דגנים, או סנדביץ מהבית (אבל לרוב לא מרשים לאכול את זה ליד שולחן ארוחת הבוקר), מי שמביא ממתקים הממתקים נשלחים הביתה עם ההורה, נראה לי הגיוני.

 

[עמית@]

מבין וחצי (ודי)

תמר בעצמה אומרת "אחרון ודי" כשאני נותנת לה סוכריה או שוקולד, אבל זה לא מפריע לה לבקש "עוד אחרון ודי" - אבל מצד שני היא גם לא מתמרמרת יותר מדי כשהיאלא מקבלת (היא מנסה, מה יש, אולי יצליח

) למה שיאכל הכל ודי? לא ישאר לו וחבל

 

[אפרתש]

אצלנו יש הרבה "עוד אחרון אחד"

 

[שִירָה]

נראה לי שהוא מבין מה זה "אחד ודי"

אבל אם תיתנו לו כל פעם עוד "אחד ודי", הוא יתבלבל... אני חושבת שאת נוהגת נכון, ואני אפילו קפדנית יותר בענייני ג'אנק פוד.

 

[עדי יותם]

תלוי בילד, לדעתי

אצלנו הבת (7.5) יודעת את הכלל של "אחד ביום" ולא קשה לה עם זה. לבן (4) הרבה יותר קשה. אם הייתי מתעקשת ועומדת בבכי כמה פעמים, כנראה הוא היה מפנים. אני מעדיפה לא להיכנס לזה - מודה ומסייגת שהרבה יותר קשה לי לסרב לו מאשר לה, אבל זה גם מפני שהוא "ילד נוח" ובד"כ קל להתרצות. אתמול קיבלו במסיבה גן שקית ממתקים, שהוא חיסל את כולה במקום; אח"כ היא חזרה מביה"ס עם שתי שקיות, אחת בשבילו ואחת בשבילה (אגב - היה נחמד מצדה: ביקשו תרומה של 10 שקלים לבי"ס לילדים מוגבלים, שמארגן את שקיות הממתקים האלה; היא מימנה מדמי הכיס שלה 3 (!) חבילות כאלה, בשבילה, בשבילו ובשביל בת הדוד). היא אכלה ממתק אחד והניחה את השאר בארון; הוא אכל כמה, כיבד גם אותי במטבע שוקולד

והשאר הלך לארון ללא התנגדות. מבחינת השיניים - עדיף בהרבה שיחסל את כל השוקולד בפעם אחת, ואחרי שהטעם עובר, לצחצח היטב, מאשר שיאכל אחד בכל פעם

לגבי הסוכריות - בהחלט הייתי מבקשת מהגננת שתנחה את ההורים לא להביא. אצלנו ביקשו לשלוח לילדים רק בקבוקי מים; ילד אחד היה מביא מיץ, ואפילו בכוס אטומה זה "הוציא לילדים את העיניים". ביקשתי מהגננת שתשוחח עם ההורים, והמנהג נפסק.