אחד התחביבים שלי...

[T r i v i n]

אחד התחביבים שלי...

...הוא כתיבת סיפורי מדע בדיוני... עלילתו של הסיפור הבא שאני עומד לכתוב מתרחשת בכוכב-לכת בו רמות הקרינה הטבעית גבוהות מאוד יחסית לכדור הארץ... כתוצאה מכך (לפי דעתי) מתרחשות יותר מוטציות אקראיות מה שגורם להאצה משמעותית בקצב האבולוציה... האם ההשערות שלי לגבי המוטציות והאבולוציה נכונות? איך לפי דעתכם יראו החיים על הכוכב הזה? אני חושב שמשום שבעלי החיים משתנים מהר כל כך המערכת האקולוגית בכוכב הלכת הזה תהיה מאוד לא יציבה לפעמים הטורפים יהיו יותר מידי קטלניים ומספרם יגדל באופן דרסטי ולפעמים אוכלי העשב יהיו חזקים מדי והטורפים לא יוכלו לצוד אותם... אשמח לתשובות רציניות...

 

[פגע רע סדרתי]

לדעתי:

מה שתקבל זה פשוט מנגנוני תיקון DNA חזקים יותר וסלקציה מייצבת חזקה יותר. קצב המוטציות הוא רק אחד הגורמים המשפיעים על קצב האבולוציה- ואפילו לא החשוב בהם. במשך תקופות ארוכות של "סטזיס" לא היו מוטציות לדעתך? בוודאי שהיו, אבל סלקציה מייצבת פשוט פעלה לשימור הסטטוס- קוו עד שהיה שינוי סביבתי גדול מספיק לשנות אותו.

 

[פגע רע סדרתי]

מה שאני מציע זה

שבמקום מנגנון ליצירה מהירה יותר של שונות תבחר מנגנון לסלקציה מהירה יותר. בין הרעיונות עליהם אני יכול לחשוב: פעילות טקטונית רבה, פלנטה עם מסלול אקסצנטרי כמו זה של מרס, כוכב לכת הנמצא סביב כוכב כפול, תכיפות גדולה של פגיעת מטאוריטים, או כוכב לכת בעל תאום כאשר שניהם נעולי תדר והמרחק ביניהם מאפשר שיתוף של האטמוספירה בין שניהם. כמו כן כדאי להיוועץ בספרים שכתבו סופרי מדע בדיוני "קשה" כנמו למשל ניבן, רשימה חלקית: ספרי החלל המוכר, תוכל להוסיף את סדרת מלחמות אדם- קזין. עצי האינטגרלים הסיפור Flare Time מתוך הקובץ N- Space, שם ניבן מרשה לדמיון שלו להשתולל ועולם מחוץ לזמן.

 

[T r i v i n]

תודה...

...על הרעיונות וההמלצות...

 

[dan154]

אני מסכים, ומלבד זאת

גם אם קצב האבולוציה עקב הקרינה מואץ, זה לא בהכרח אומר שתהיה אקולוגיה שונה או מוזרה, רק קצב התפתחות מהיר יותר, זה הכל. כמו כאן בכדור הארץ, רק בפחות שנים, למשל.

 

[פגע רע סדרתי]

ראה תגובתי השניה והוסף הצעות.

 

[T r i v i n]

שאני אבין...

לא מתרחשים שינויים משמעותיים בבעלי החיים אלה אם כן יש שינויים בתנאי הסביבה?

 

[פגע רע סדרתי]

לא.

רקורד המאובנים מראה בבירור: שינוי בסביבה מביא להתפרצות של שינויים גדולים, שמסתיים במצב של קיפאון יחסי- עד השינוי הגדול הבא.לדוגמא, בסוף הקרטיקון היתה הכחדת ענק (שינוי גם בסביבה הביוטית בשל הכחדת מינים רבים וגם בסביבה הא- ביוטית בשל שינויי אקלים גדולים) שאחריה היה מה שנקרא "רדיאציה אדאפטיבית"- התפתחות מהירה מאד בכל מיני כיוונים. עד סוף האיאוקן, כ-26 מליון שנים אחר כך, הופיעו רוב סדרות היונקים המוכרות לנו היום- כאשר לפני כן היונקים הנ"ל היו אוכלי חרקים ליליים דמויי חדף. מינים יכולים להתקיים מליוני או עשרות מליוני שנים בלי שינוי מורפולוגי משמעותי.

 

[T r i v i n]

זאת אומרת...

...שקצב האבולוציה תלוי ביציבות הסביבה... זאת אומרת אם הסביבה משתנה כל הזמן+קרינה טבעית גבוהה אז האבולוציה תהיה מהירה יותר...

 

[פגע רע סדרתי]

כן ולא.

קרינה טבעית גבוהה יותר לא תגדיל לדעתי את קצב האבולוציה. היא תפעל בשלב מוקדם מאד באבולוציה להגדלת היעילות של מנגנוני תיקון ה-DNA, מפני שרוב המוטציות הן מזיקות- ורובן בכלל סומטיות, כולל סרטן. קרינה היא גם רק אחת מהגורמים למוטציות בתאי ה-Germ Line מהם נוצרים תאי המין. הגורם כנראה העיקרי הוא אי דיוק בחלוקה מיוטית. וכמובן- ידועים מקומות על כדור הארץ בהם ישנה קרינה רדיואקטיבית גבוהה במיוחד. למשל מעיינות חמים, שקעים עמוקים כמו ים המלח, אזורים געשיים ומעשנות ברכסים מרכז אוקיאניים. לא ידוע על אבולציה מהירה יותר במקומות האלה, למרות שבאוכלוסיות אנושיות ידוע על שכיחות גבוהה יותר של סרטן.

 

[פגע רע סדרתי]

ושכחתי משהו:

רוצה להגדיל את קצב המוטציות? לפחות בתיאוריה, בעולם שהתנאים בו משתנים לעיתים תכופות הסלקציה תפעל להחלשת מנגנוני תיקון ה-DNA ולכן לקצב מוטציות גדול יותר.

 

[T r i v i n]

למה...

...הסלקציה תחליש את מנגנוני תיקון ה-DNA?

 

[פגע רע סדרתי]

מפני שבתנאים המשתנים במהירות

יווצר יתרון סלקטיבי למי שיכול להשתנות מהר- וזאת אומרת יותר מוטציות, כדי לספק יותר שונות. במקרה כזה יהיה יתרון דווקא למי שיש לו מנגנוני תיקון DNA דפוקים יחסית. אני יכול לתת לך דוגמא נגדית, את הצמח בעל מנגנון תיקון ה-DNA הכמעט מושלם. שמו של הצמח ארבידופסיס, והוא חביב על הגנטיקאים מפני שה-DNA שלו קטן במיוחד, רק פי 10 מזה של ה- E. coli, הכולל כמעט רק גנים פעילים ללא Junk DNA למיניו. מנגנון תיקון ה-DNA שלו יחודי לשני מינים בלבד בסוג: כנראה שהצמח שומר עותק של ה-גנים שלו בתור צורה יציבה של mRNA, ומשתמש בו לשחזור ה-DNA גם אחרי ההפריה. זה מסביר גם את הגודל הזעיר של הגנום, מפי שב-mRNA נשמר רק אותו חלק מהגנום המקודד חלבונים בפועל. אם כל כך טוב, למה רק שני מיני ארבידופסיס משתמשים במנגנון זה? לדעתי ההסבר פשוט. הצמח הזה המיר את היכולת שלו להסתגל לשינוי בתנאים ביציבות גנטית. שינוי קיצוני בתנאים והוא יכחד.

 

[T r i v i n]

אוקיי הבנתי...

תודה רבה על הרעיונות וההסברים...

 

[talme1]

זה היה המצב על כדור הארץ הקדום

אתה לא מתאר משהו בדיוני. הרי ההגנה מפני קרינה היא על ידי אוזון ואטמוספירה חמצנית, שנוצרה על ידי יצורים נושמים ומבצעים פוטוסינטיזה. כלומר כל תחילת החיים עלי אדמות קרתה בתנאים של קרינה גבוהה. דרך אגב יצור חושב אם היה קיים אז בכדור הארץ בטח היה ממציא סיפור אימים על קיום בתנאי חימצון קיצוניים וכל המנגנונים הנדרשים להגנה מפני החמצן הפעיל וההרסני.

 

[C H 4]

אם הסביבה לא תהיה יציבה

אז יוכלו בכלל להשאר חיים? נראה לי שזה מתכון בטוח להעלמות של הרוב אם לא כולם אלא אם כן קצב השינוי הפנימי יצליח להדביק את קצב השינוי הסביבתי. ואם הוא מהיר מידי זה עדיין יכול לקרות? לא יהיה זמן לקבל מינים יציבים..

 

[פגע רע סדרתי]

חיים קיימים גם בסביבות לא יציבות

באופן קיצוני- ומינים יכולים להיות "יציבים" גם אם הם מתקיימים מליון שנים במקום 10 מליון כמו על כדור הארץ. כדי לקבל מין חדש דרושות כמה עשרות אלפי שנים- וגם זו הערכה מופרזת לדעתי. השינויים האבולוציוניים הגדולים ביותר נגרמו על ידי הכחדות- שלוו בתקופות של תנאים בלתי יציבים אחריהן. רוצים מגון גדול של מיניים ואדאפטציות- יש להרבות בהכחדות (ראה למשל מה עשו היונקים ב-65 מליון שנים אחרי החכדת K-T, כאשר אותן 65 מליון שנה כוללות גם את הכחדת סוף האיאוקן: שתי סדרות מעופפות, לפחות 3 סדרות מימיות, סדרה אחת של מטפסי עצים, ועוד די הרבה סדרות "רגילות" של צמחונים, טורפים ואוכלי כל יבשתיים).