אחד הדברים שאני מצטער
עליהם הוא שלא אמרתי לאשתי כמה אהבתי אותה. ואהבתי אותה. מאד. אלא שבכל פעם שרציתי, משהו כאילו חתם את שפתי ואטם את ליבי ומנע ממני להגיד את אותן ארבע מילים : ``אני אוהב אותך .....`` והיא, המתוקה, ניסתה להקל עלי ולמצוא לי כל מני קיצורים. אבל זה לא הלך. תתקשרו אל אהוביכם, בני/ות זוגכם, ככה בלי סיבה (או שאולי זו סיבה מספיק טובה לא?), תפתיעו אותם ותאמרו להם כמה שאתם אוהבים אותם. אל תחכו לתשובה, אל תצפו לתשובה. תתנו מעצמכם בלי לבקש תמורה. זו בעיני האהבה הטהורה ביותר. אם רק ידעתי את כל זה אז... אוהב אתכם. רונן
עליהם הוא שלא אמרתי לאשתי כמה אהבתי אותה. ואהבתי אותה. מאד. אלא שבכל פעם שרציתי, משהו כאילו חתם את שפתי ואטם את ליבי ומנע ממני להגיד את אותן ארבע מילים : ``אני אוהב אותך .....`` והיא, המתוקה, ניסתה להקל עלי ולמצוא לי כל מני קיצורים. אבל זה לא הלך. תתקשרו אל אהוביכם, בני/ות זוגכם, ככה בלי סיבה (או שאולי זו סיבה מספיק טובה לא?), תפתיעו אותם ותאמרו להם כמה שאתם אוהבים אותם. אל תחכו לתשובה, אל תצפו לתשובה. תתנו מעצמכם בלי לבקש תמורה. זו בעיני האהבה הטהורה ביותר. אם רק ידעתי את כל זה אז... אוהב אתכם. רונן