אז תסבירי לי מדוע

[חניתה דרלינג]

את נהדרת ולא הרגשתי שיפוטיות

אלה שאלות שגם אני, בעבר, התחבטתי בהן, אבל כנראה שבסוף הייתי הדוניסטית מכדי לוותר על התשוקות שלי

ואני שלמה עם זה.
אם כבר בשוויון מגדרי עסקינן - באותה מידה לא נמנעתי ללבוש בגד ים וללכת לשחות רק כי מישהו חושב שבחורות מלאות צריכות להיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, ובאותה מידה לא אמנע ביום חם מללכת עם מכנס קצר רק כי לא הספקתי להסיר כל שערה "מיותרת"... אני עושה מה שטוב לי, כל עוד איש לא נפגע, וזה מהותי בפמיניזם מבחינתי.
&nbsp
לגבי הנטיות האלה - ניתן לממש אותן גם מבלי לפגוע בשוויון בתוך מערכת היחסים, בהמון דרכים. ניתן, למשל, לתחום אותם רק לפעילויות המיניות, לבחון אותן, לראות איך זה עובד מבלי לפגוע באף צד או באמונותיו, כל זוג ומה שמתאים לו. הקונפליקט הפנימי ברור לי, ואני מאמינה שהוא מוכר להרבה מאנשי הבדס"מ, כי אני חושבת שכולם (או כמעט כולם) עברו אותו בצורה זו או אחרת בשלב כלשהו.
כמו שנשלטת לא רוצה להיפגע ותוהה למה היא מרגישה את הצורך שהיא מרגישה - שולט לא רוצה לפגוע ותוהה מנין מגיע הצורך שלו.
&nbsp
ועניתי גם על שאלתך למעלה. אם תרצי לשאול עוד שאלות באופן אישי - תיבת המסרים פתוחה.

 

[האישה מבאת]

המון תודה

מכל התשובות המעניינות והמחכימות שקיבלתי, התגובות שלך לאורך השרשור הן המשמעותיות ביותר בשבילי. את ללא ספק מצטיירת כמי שבחרה בדרך שלה מתוך מודעות מלאה, וחשוב מזה, כמי שהיחסים הללו לא גרמו לה שום נזק נפשי או ערעור ערכי. חשובה גם מאוד עדותך שהקונפליקט הפנימי קיים לא רק בצד הנשלט, אלא גם בצד השולט. זה עולה במובלע גם מדבריו של אלון, מהאופן הכמו-אפולוגטי שבו הוא שומר על "לשון נקייה".

אני עדיין חושבת שהשאלה הראשונית ששאלתי - זו שפתחה את כל הדיון, זו שבאופן אישי מטרידה אותי יותר מכל - לא ממש נענתה. הקושי הבסיסי מבחינתי הוא לא עצם יחסי השליטה, אלא העובדה שהם נשענים על מבנה הכוח שאני מתנגדת לו. המאמר שקישרת אליו יוצא נגד התפיסה של נשות הבדסמ כבעלות "תודעה כוזבת". בהקשר שמובא שם "תודעה כוזבת" היא תודעתה של אישה שלא באמת יודעת מה היא רוצה, כאילו הדחף להיות נשלטת נובע מאיזו שטיפת מוח פטריארכלית ולא מתשוקה פנימית. אני יודעת היטב (וגם מהיכרות עם עצמי) שזה לא המצב. אני לא רוצה להחשף כאן יותר מדי, אבל הפנטזיות הס"מ שלי התחילו בגיל מאוד צעיר, והן היו תחילה לגמרי לא ממוגדרות. הן גם לא היו סדיסטיות או מזוכיסטיות במובהק. כלומר, העונג הופק ממחשבה על סיטואציה, ללא הזדהות ברורה עם אחד הצדדים. הפנטזיות האלה נעשו ממוגדרות כשהלכתי והתבגרתי, עם התפתחות המיניות ההטרו' וכו'. ואני חושבת שהאופי המגדרי שהן קיבלו קשור ישירות ל"תרבות האונס" שממבה הזכירה קודם, שקיימת למרבה הצער גם באינספור ייצוגים תרבותיים שאינם נחשבים פורנוגרפיים כלל וכלל. וזו הסיבה שהדחף הזה מרתיע אותי ודוחה אותי, כי הצורה הספציפית שהוא קיבל היא ללא שמץ של ספק סוג של "תודעה כוזבת", תודעה מושתלת.

באופן אישי, אני חושבת שהמבנה הנפשי שלי לא היה מאפשר לי לעמוד ביחסים כאלה, גם אם היו מוגבלים לפעילות מינית. אולי כי אצלי הפנטזיה (לא רק זו, כמובן, פנטזיות ככלל) היא חלק מאוד מרכזי מחיי הנפש, וממילא אני חווה קשה יותר מאחרים את הפער בין האני המדומיין לאני הממשי. למזלי, אני יכולה ליהנות גם ממין "ונילי", אז ההפסד הוא לא כבד מנשוא (אבל כן, זה ויתור).
הלבטים האישיים שלי הם לצערי (?) כרגע תיאורטיים בלבד. אבל אם יום אחד הם ייעשו מעשיים יותר, אולי עוד אנצל את ההזמנה לשאול גם באופן אישי. אז שוב - תודה!

 

[האישה מבאת]

טוב, רק עכשיו ראיתי את התגובה האחרונה של אלון

עם הלינק לדיון בפורום בדסמ - ושם יש התייחסות מפורטת לתחושות שהעליתי כאן.

 

[Berethor]

זה בסדר, את לא מפסידה שום דבר בכך שאת לא לוקחת חלק בBDSM

במלא אלימות, יחסי מרות והשפלה אלו לא דברים נורמטיביים בלשון המעטה, ואנשים "שנהנים" מזה זה משום שיש להם נטיות בעייתיות ולא משום שזה דבר טוב, זה כמעט על אותו עיקרון כמו שאנשים נהנים לקחת סמים, זה עדיין לא הופך סמים לדבר טוב.