אני אתחיל
לפני שאציג את הרשימה שלי, הרשו לי רק לכתוב הערה קטנה: המוזיקה שאני הכי אוהב בעולם שייכת לרדיוהד, וכל אלבום שלהם, מלבד הראשון, Pablo Honey, מתעלה לדעתי על כל אלבום אחר ששמעתי. אז גם אם הרשימה לא תורכב רק מאלבומים של רדיוהד, דעו שאני עדיין אוהב אותם יותר (ואגב, אין פה שום ניסיון לפסוק שרדיוהד היא הלהקה הטובה ביותר בכל הזמנים. אמנם כך אני חושב, אבל לא יצא לי לשמוע את כל המוזיקה עלי אדמות כך שבלתי אפשרי לצאת בכזאת הצהרה). אז:
1. Radiohead - OK Computer האלבום השלישי של רדיוהד, שיצא ב-1997. עזבו שהוא אחד מהאלבומים הכי מוערכים בהיסטוריה ונחשב בעיני רבים גם לטוב ביותר בכל הזמנים, בשורה התחתונה זה פשוט אלבום יוצא מן הכלל, שאני באופן אישי ממליץ לכל חובב מוזיקה באשר הוא לשמוע מתחילתו ועד סופו, גם אם הוא לא יאהב. לא רק שהאלבום הזה חשף אותי ללהקה שאני הכי אוהב, הוא גם לימד אותי הרבה על רוק בפרט, ועל מוזיקה בכלל. החל מהשימוש בכלי הנגינה והנגינה עצמה, דרך השירה ועד להפקה שפעם ייחסתי לה הרבה פחות חשיבות. אגב, אחד השירים הכי מפורסמים של רדיוהד, Karma Police, נמצא באלבום הזה. שירים מומלצים (במיוחד, כי זה אלבום שפשוט כל השירים בו טובים): Paranoid Android, Exit Music (For A Film), Let Down, Climbing Up The Walls
2. Radiohead - Hail To The Thief הרדיוהד האחרון ברשימה שלי, מבטיח. זהו האלבום השישי של הלהקה, יצא ב-2003. יותר מכל האלבום הזה מסמל עבורי בגרות מוזיקלית שלא יצא לי לשמוע כמותה. אחרי המופתיות של OK Computer רדיוהד עברו לקו יותר אקספרימנטלי וניסו לבחון עד כמה אפשר לשלב את הרוק יחד עם האלקטרוניקה. באלבום הזה אני חושב שהם השיגו את השילוב המושלם ביניהם. באלבום 14 שירים, מספר לא קטן, וכולם שונים מאוד אחד מן השני, אבל בהאזנה כוללת לאלבום הכל מתחבר בצורה כל כך יפה ושלמה שאי אפשר לתאר. שירים מומלצים: 5=2+2, There There, Sail to the Moon, A Wolf At The Door
3. Within Temptation - Mother Earth טוב, מה אפשר כבר להגיד על האלבום הזה... אני מניח שיהיה מיותר להרחיב עליו בפורום הזה, במיוחד לאור העובדה שהוא נחשב לאהוב ביותר בקרב רוב מעריצי הלהקה. אני רק אומר שמבחינתי האלבום הזה נמצא כמה וכמה רמות מעל כל האלבומים האחרים של הלהקה ושכשאני מאזין לו אני נזכר למה אני כל כך אוהב את ווית'ין (לא שאני לא אוהב מאוד את האלבומים האחרים, אבל אני בספק אם הלהקה אי פעם תצליח ליצור אלבום שישתווה ליצירת המופת הזאת). נוותר על כתיבת שירים מומלצים כי כולכם מכירים...
4. Opeth - Damnation מצחיק שדווקא האלבום הכי רך של אופת' הוא גם הטוב ביותר שלהם. אופת' משלבת מטאל כבד ופרוגרסיב יחד עם גראולים ושירה נקייה, וזהו האלבום היחיד שחף לגמרי מגראולים ונדיר יהיה למצוא בו דיסטורשנים. מה שכן אפשר למצוא בו שדומה לשאר החומרים של אופת' הוא הקול הצלול והיפה של מיקאיל, סולן וגיטריסט הלהקה, ועבודת הגיטרות היוצאת מן הכלל. באלבום הזה אופת' מוכיחים שהם יודעים איך לקחת סאונד נקי, בלי יותר מדי דרמטיות וניואנסים, וליצור ממנו יצירה כל כך מעניינת ומגוונת. רוב השירים מורכבים מהרכב בסיסי של גיטרות (כאמור, בד"כ לא על דיסטורשן), בס, תופים ושירה נקייה, כשמדי פעם מבליחים פסנתר וכינורות. משהו במינימליות של המבנה וההפקה של השירים (שנעשתה, אגב, על ידי סטיבן ווילסון המוכשר בטירוף, ראש להקת Porcupine Tree, שגם כתב את המילים לאחד השירים שבאלבום) יוצר אווירה חנוקה וקלסטרופובית, כזאת שגורמת לך להרגיש מועקה של ממש אחרי האזנה לאלבום במלואו, ועם זאת כל כך קסומה ומרעננת... אלבום מדהים. שירים מומלצים: Windowpane, Death Whispered A Lullaby, To Rid The Disease, Weakness
5. Porcupine Tree - In Absentia להקת רוק בריטית בראשותו של סטיבן ווילסון, אחד המוזיקאים היותר מוכשרים שיצא לי להכיר, שגם חבר עם אביב גפן ב-Blackfield. אם הייתי רוצה לסווג את האלבום הייתי קודם כל בוחר ברוק, כי זה הקו הכללי שלו. אבל, וזה אבל גדול, כל היופי שלו הוא שהוא נוגע בסאונד השקט ביותר של פסנתר וכינורות אבל מנגד לא מפחד לחדור למחוזות של מטאל נטו, עם דיסטורשנים כבדים ועבודת גיטרות יוצאת דופן. הכל מלווה בשירה מדהימה של ווילסון, שגם כמובן הפיק את האלבום. ההפקה של ווילסון היא אחד הדברים המיוחדים ששמעתי. אם זה בפורקיופיין טרי, אופת' או בלקפילד, והוא מעניק לאלבום הזה סאונד כל כך נקי ומיוחד, יחד עם הרמוניות ייחודיות שהוא מוסיף לשירה שלו, שהופכות את ההאזנה לחוויה לא נורמלית. ומשהו אחרון יפה ונכון שקראתי פעם על האלבום הזה, זה שהוא מתפקד כיצירה אחת באורך כ-68 דקות שמחולקת ל-12 קטעים, שגם ההפסקות ביניהם קצרות במיוחד. שירים מומלצים: Blackest Eyes, Trains, Gravity Eyelids, The Creator Has A Mastertape (עוד שלושה אלבומים שנורא התלבטתי אם להכניס לרשימה: | Epica - The Phantom Agony || Simon & Garfunkel - Sounds of Silence
Evanescence - The Open Door)
), ויהיה נחמד אם גם תכתבו קצת על האלבומים שבחרתם (כמובן שאין צורך להרחיב אם מדובר באלבום של ווית'ין וכדו'
). בנוסף, כדי להפוך את האלבומים שתבחרו ליותר נגישים עבור כולם, יהיה נחמד אם תכתבו שמות של שלושה-ארבעה שירים מומלצים במיוחד מתוכם. לילה טוב
