אז ערערנו....

אז ערערנו....

כלומר ערערתי....
הגדולים שלי שאלו בתמהון: "מה, x לא עברה את המחוננים?" וזו טעות מבחינתם כי הילדה שמעה.
היא יודעת ששני אחיה עברו וזה אתגר אותה יותר וכן זה הקו המנחה של חייה.
מה שהם עושים- היא עושה.
ספרי עבי כרס- גם לה יש.
במחשב- לומדת במהירות דברים. רואה סדרות שהם רואים וסה"כ המודל לחיקוי בבית חיובי.
תעודה- מצטיינת על. מתקמת מאוד באנגלית וחשבון הרבה מעבר לגילה.
היא לא ממש התאכזבה שלא עברה אבל לנו זה נראה פספוס גדול מדי (יותר נכון לי).

אתמול קפצתי למורה שלה להודות לה על השנה ולבקש שתמשיך שנה הבאה וקצת קשקשנו על הנושא.
המורה אמרה בגילוי לב שחשבה שהילדה תעבור בלי בעיות וגם לא האמינה שלא עברה.

אתמול שלחתי פקס לוועדת ערר : כתבתי מאוד פשוט ולא יומרני שאנו מבקשים בחינה חוזרת עקב תחושת פספוס שלנו והילדה שמעוניינת לעשות מבחן חוזר (לא אכפת לה).
חזר אלי המפקח של הרפרנטית המחוזית: אדם ממש נחמד ואמר לי מה לעשות. צריך המלצה של המנהלת וכן המחנכת. אמרתי לו שללא כל בעיה אשיג והוא ביקש יחד עם בקשתינו שהוגשה להעביר לו קובץ מהם.
אמרתי לו שאשלח ובע"ה שנה הבאה הילדה שוב תיבחן.

הבנתי מדבריו וגם ידעתי מראש שלא כל בקשה לערר מתקבלת אלא אם כן הילד ממש קרוב להישג גבוה והיה בעל סטית תקן קטנה ביותר מן המתקבלים.

מקווה שאת שלי עשיתי! חייתי קצת בתחושת החמצה אבל אני יודעת שאת הטוב ביותר עבור ילדתי- תמיד אעשה.

עד כאן פסיכולוגיה בשתי לירות להיום. ...

קיץ בריא וקל לכולנו!!!


ל ח ש
 

רוני810

New member
שיהיה בהצלחה. ודוקא טוב שהילדה שמעה את האחים

מתפלאים לדעתי. הרי היא יודעת שלא עברה, וזה שהם מתפלאים דוקא מחזק אותה שלדעתם היא חכמה כמוהם.
אצלנו הגדול במחוננים והאמצעי התקבל למצטיינים. הגדול אמר לי לא מזמן שהאמצעי יותר חכם ויודע יותר מאשר הוא (הגדול) היה בגילו, אז ביקשתי ממנו שיגיד את זה לאמצעי. ההכרה שלנו בחוכמה של הילד שלא התקבל מחזקת אותו.
 
למעלה