אז עברה חצי שנה

Bavmorda

New member
כמה חבל שכך הם פני הדברים

כמה חבל שהוא לא מעריך את האוצר שיש לו. ילד זה עולם חדש, מישהו שאתה יכול להיות לו לאיש שאותו יעריץ, שאותו תוכל ללמד את המאכלים היותר טעימים שיש ואת הועלם היפה יותר שקיים שם בחוץ... והוא ויתר ומוותר עוד יום ועוד יום על הזכות הזאת להיות הורה, ואילו במעט האפשרי. פחות משהוא מפסיד אותה היא מפסידה אותו, והוא יאבד עם הזמן את ערכו בעיניה (למרות שיסמין כרגע קטנה מלהבין)... זה משהו שבבגרותה היא תדע להסתכל על זה אחרת מאשר גילה כיום. אין לי משהו אחר לאמר, מאשר : פשוט חבל.
BAV.
 

mamba2

New member
אבל אולי מישהו יכול להסביר לי איך א

אבא בוחר לא להיות בקשר עם הבת רק בגלל שהוא לא עם האמא אולי מישהו מהגברים כאן יכול להסביר אם להם זה קורה איך יש התרחקות. אנחנו האמהות לא מבינות את זה כי אנחנו עם הילדים כל הזמן אבל מה עובר לגברים האלה בראש?
 
אני חושבת שאת מבזבזת אנרגיות

מיותרות.. בלנסות להבין ראשית.. לצערי שמעתי על כמה מקרים שגם האמהות התרחקו מילדיהן. אני אישית לא מסוגלת להבין - איך לעזעזאל אמא יכולה לנטוש את הילדים שלה. לגבי רוב הגברים.. אני נוטה להאמין שהם בנויים אחרת, הם הרבה פחות רגישים מאיתנו, הם סומכים עלינו יותר מאשר על עצמם (לא שזה רע..), הם מתנערים מאחריות בקלות יותר ועוד הרבה דברים אחרים שאני לא יהיה מסוגלת להבין אף פעם
 

m i c h a l i

New member
להגיד לך משהו BAV? היא כבר יודעת

היא אמנם קטנה בגיל אבל גדולה בנשמתה. בעבר הייתי רואה ניצוץ בעיניה בכל פעם שהיא הזכירה אותו. ושמחתי בשבילה וגם בשבילו. מאז עברו הרבה מים בנהר והוא הצליח לאט לאט לגרום לה לאבד בו עיניין... לפני כמה שבועות שוחחתי איתה כי היא לא דיברה עליו תקופה ארוכה . רציתי לנסות להבין מה עובר בראשה ובליבה וגם שתוכל לפרוק מעט בפניי... שאלתי אם היא מתגעגעת אליו. היא אמרה שכן שאלתי אם היא יודעת שאני לא יודעת היכן הוא היא אמרה שכן ביקשתי שתשאל אותי אם יש משהו שהיא רוצה לדעת כדי שאוכל אולי להאיר מעט את מחשבותיה. "אמא", היא אמרה לי, "אני יודעת שאין לך תשובות לשאלות שיש לי" שאלתי אם היא בטוחה היא אמרה שכן, אז הנחתי לה לנפשה לא לפני שוידאתי איתה שבפעם הבאה שיצא לה לדבר איתו היא לא תוותר על תשובות לשאלות שלה. ימים יגידו... ובסופו של דבר הוא זה שיצטרך לתת לה את התשובות.
 

Bavmorda

New member
אין לי ספק שהיא מבינה,

יסמין מאד חכמה. מצער אותי שילדה בגילה צריכה לעבור את זה. ההפסד כאמור כולו שלו. BAV.
 
זה כל כך עצוב

הדבר היחידי שמנחם בדבריך זה הפתיח שלך - שזה לא ממש מעניין או מפתיע אותך. זה יכל להשמע הרבה יותר כואב אחרת. אבל את יודעת... אצלי הבעיה הפוכה, לא שזה מנחם אבל אולי יעזור לך אם תראי שלא תמיד זה טוב שיש אבא בתמונה אצלנו - הוא רוצה אותם והרבה. אני רואה אותם רק חצי מהזמן, הם כל כך חסרים לי, אני מתגעגעת בלי סוף. זה כבר מעל לשנתיים ולא התרגלתי. הקטנה שלי הולכת אליו בלי חשק, הם כל כך שמחים לחזור אלי אין לי תקשורת טובה איתו (בלשון המעטה), הוא עדיין ממורמר מהפרידה ובמיוחד שאני המשכתי.. יש לי בן זוג מקסים שאוהב את הילדים מאוד והם אותו, זה אוכל אותו וגורם לו להיות ממש מתוסכל. החוסר תקשורת גורמת לי אי שקט נוראי אם זה בכל מה שקשור ללמודים של הילדים, לקשיים בבית ספר, למחלות של הילדים. הוא לא מוכן אפילו לשמוע על וויתור כמו שינה במהלך השבוע, על כלום. אם היית צריכה לבחור, היית מחליפה איתי?
 

m i c h a l i

New member
לא הייתי מתחלפת אבל לא מהסיבות

שהזכרת... אני לא חושבת שהמקרים דומים או הפוכים. מהסיבה הפשוטה, אצלך הדרך לשינוי טמונה רק בך. את יכולה לבחור אם לשנות את חייך וחיי ילדייך. את יכולה לעבוד על עצמך ולהגיע יחד עם אבי ילדייך להבנה. הוא נמצא שם. אולי לא מצאת את הדרך הנכונה לגשר על חוסר התקשורת ביניכם. ואצלי, כדי שתהיה תקשורת או חוסר תקשורת צריך שיהיו בנמצא לפחות שני אנשים... אז לא, לא הייתי מתחלפת איתך ואינני שופטת אותך על דרך ההתנהלות שלך עם אבי ילדייך אבל אני חושבת שמעט ויתור על הגאווה של שניכם תפתור חלק מהבעיות שציינת אם לא את כולן.
 
יכול להיות שאת צודקת

אולי לא מצאתי עדיין את הדרך להגיע אליו.. במצב של היום זה נראה נצחי. הוא לעולם לא יוותר על רגע שלו עם הילדים וזה לא ממקום של גאווה אלה בגלל שהוא רוצה אותם בדיוק כמוני. אולי... אם תהיה לו מישהי וילדים נוספים הוא ישחרר קצת.. לפעמים אני מבינה שהשיקולים שלי מאוד אגואיסטים. יש להם אבא שאוהב אותם ולא מוכן לוותר - ובשבילם זה טוב. אני יודעת שאצלי יותר טוב להם. הם מאושרים לחזור הביתה. סופ"ש הם לא היו איתי ואני אראה אותם היום בצהרים, אני מתרגשת כמו ילדה קטנה.. אני יכולה להלחם עליהם בבית משפט, כבר שקלתי רבות את הצעד הזה, אבל מהשיקולים הלא אגואיסטים שלי, החלטתי להרפות, בנתיים. מתסכל אותי שהוא שולח אותם לא מוכנים לבית ספר, ללא שיעורים מוכנים, באיחור, ללא תלבושת אחידה, שהם הולכים לישון בשעה מאוחרת ("איזה כייף אצל אבא- אני יכול להיות ער עד מתי שאני רוצה.."), הוא לא לומד איתם למבחנים ועוד רשימה אינסופית של דברים שמפריעים לי מאוד. אז יש להם אבא שרוצה, יש להם פחות אמא. יש להם 2 בתים ב-2 ערים שונות, הם קטנים עדיין, הם צריכים יציבות. זה נכון שאי אפשר להשוות בין המקרים שלנו, אבל ניסיתי להראות לך צד שונה - צד שיש אבא והמצב לא ממש אידיאלי.
 

m i c h a l i

New member
כל מטבע והצד שלו :)

לא הבנתי, האם אין הסדרי ראיה מסודרים ביניכם? (וסליחה, ההודעה כבר לא קופצת... מקווה שתראי את תגובתי)
 
מיכלי מתוקונת../images/Emo23.gif

כל כך מכירה את המקום הזה.... את כותבת את המילים שלך ובתוכן נשזר לו סיפור על עוד 2 ילדים.... ילדים מעוררי השראה בכל מובן אפשרי...הילדים שלצידי. את רוצה להבין איך זה קורה ולמה - הניחי מותק, פשוט הניחי כי אין שם תשובות. ליסמין יש בעולם הזה מסע משלה וכמו שאת ואני עברנו את המסע שלנו, ועדיין עוברות, היא במסע שלה כבר 8 שנים. ילד שמתגעגע למשהו כל כך טריוויאלי והגיוני זה מראה שקשה לעמוד בו - אני יודעת. משאילה לך את הכתף שלי לשים עליה ראש ולבכות וחיבוק אחד מרגיע ועוטף בלי מילים. יש לי עוד לומר לך, אבל זה לא לכאן ואני משאירה בידייך הזמנה פתוחה לכל רגע שתבחרי להשתמש בה.
לנסיכה היפיפיה
לאמא שלה המתוקה
 
למעלה