אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אז מי את
- פותח הנושא שירה כמים
- פורסם בתאריך
יפה מאוד שירה
נשים טובות
לילה לילה באות נשים טובות
להגיד לי שאינני טובה הן באות במקלות
להכות על שטיחים מאובקים נטולי צורה איננו יכולות לנשום
והרעש נורא אבל הן לא מרימות ידיים כלומר הן מרימות ומנחיתות
מחדש על השטיחים המסכנים אני חייבת לומר לכמה אנשים
שלא דאגתם לי מספיק שלא הייתם
על אף המילים והקרשים ששבתם ושברתם
התאחו בנצנצים ועדיין זוהרים
בין כל חבטה וחבטה
של הנשים הטובות
שבאו
ונשארו
ונשארות
לילה לילה באות נשים טובות
להגיד לי שאינני טובה הן באות במקלות
להכות על שטיחים מאובקים נטולי צורה איננו יכולות לנשום
והרעש נורא אבל הן לא מרימות ידיים כלומר הן מרימות ומנחיתות
מחדש על השטיחים המסכנים אני חייבת לומר לכמה אנשים
שלא דאגתם לי מספיק שלא הייתם
על אף המילים והקרשים ששבתם ושברתם
התאחו בנצנצים ועדיין זוהרים
בין כל חבטה וחבטה
של הנשים הטובות
שבאו
ונשארו
ונשארות
חלב אם
אימהות רעות פויה אימהות רעות
אני חובטת באפים שלהן עם בקבוקי הפלסטיק
הריקים. "כל אם ואם מתבקשת להזרים חלב עכשיו",
אני יורה אל תוך מקרופונים פתוחים. לרגע אני חושבת
שאני אלוהים. ולרגע הרגש הזה הולך ומעצים
כשהן פותחות את כפתורי המחשופים ולרגע
הנחליאלים שרים ולרגע אני מאבדת את רוח התקופה
ואת זמן החיצים ונכנסת אל זמן ורוד במיוחד
שם
בין השיחים
נעשה אהבה
נלד ילדים
רכים כגלימה
מלכותיים כמשי וקטיפה
שם בין השיחים
תהיה לנו משפחה
אשכב על ספה מסמוררטת כל היום
ואקרא עיתוני נשים
ואילו אתה, גבוה וחסון,
תחצוב לנו ברושים
ובין איילות נרקד בערבים
ולחם ינשור מהמרומים
כמו חלב אם
יטביע אותנו
בטובו.
אימהות רעות פויה אימהות רעות
אני חובטת באפים שלהן עם בקבוקי הפלסטיק
הריקים. "כל אם ואם מתבקשת להזרים חלב עכשיו",
אני יורה אל תוך מקרופונים פתוחים. לרגע אני חושבת
שאני אלוהים. ולרגע הרגש הזה הולך ומעצים
כשהן פותחות את כפתורי המחשופים ולרגע
הנחליאלים שרים ולרגע אני מאבדת את רוח התקופה
ואת זמן החיצים ונכנסת אל זמן ורוד במיוחד
שם
בין השיחים
נעשה אהבה
נלד ילדים
רכים כגלימה
מלכותיים כמשי וקטיפה
שם בין השיחים
תהיה לנו משפחה
אשכב על ספה מסמוררטת כל היום
ואקרא עיתוני נשים
ואילו אתה, גבוה וחסון,
תחצוב לנו ברושים
ובין איילות נרקד בערבים
ולחם ינשור מהמרומים
כמו חלב אם
יטביע אותנו
בטובו.
איש המחשב שלי הוא לא אבא שלי
איש המחשב שלי
לא יזרוק לי את הטלפון
לרצפה
לא את הטלפון צעצוע הכתום מלפני חמישים וחמש שנה
ולא את הטלפון הנייד הזעיר המשוכלל.
השנה היא 2020
וכל העולם השתנה.
קשה להחליט איך לנהוג
וקשה להשליך טלפונים אל הנהר השוצף.
ובכל זאת עולה הרצון
ואינך יודעת
אף פעם אינך יודעת מה לעשות.
ועושה.
איש המחשב שלי
לא יזרוק לי את הטלפון
לרצפה
לא את הטלפון צעצוע הכתום מלפני חמישים וחמש שנה
ולא את הטלפון הנייד הזעיר המשוכלל.
השנה היא 2020
וכל העולם השתנה.
קשה להחליט איך לנהוג
וקשה להשליך טלפונים אל הנהר השוצף.
ובכל זאת עולה הרצון
ואינך יודעת
אף פעם אינך יודעת מה לעשות.
ועושה.
בוא כבר בוא
בוא, נו, בוא
ברוך הבא עצב
ברוך הבא דיכאון
אני משתהה אתך בסלון
אני בוחנת את צורתך האוורירית
את קמטי הרוח שלך את קפלי גלימתך המלכותית
אני בודקת
מה נשמע
מה שלומך
איך אתה מרגיש
מאיפה אתה בא
האם אתה צמא
האם תרצה לשתות כוס מיץ תפוזים
שאסחוט במיוחד עבורך
אני שואלת אותך עצב, צער,
דיכאון, יגון - אני שואלת אותך
לאן עלי לקחת את המחנק בגרון
ומתי אתה שר שירים ולא מנופף בעפיפון
מתי
אה, חמודי?
בוא, נו, בוא
ברוך הבא עצב
ברוך הבא דיכאון
אני משתהה אתך בסלון
אני בוחנת את צורתך האוורירית
את קמטי הרוח שלך את קפלי גלימתך המלכותית
אני בודקת
מה נשמע
מה שלומך
איך אתה מרגיש
מאיפה אתה בא
האם אתה צמא
האם תרצה לשתות כוס מיץ תפוזים
שאסחוט במיוחד עבורך
אני שואלת אותך עצב, צער,
דיכאון, יגון - אני שואלת אותך
לאן עלי לקחת את המחנק בגרון
ומתי אתה שר שירים ולא מנופף בעפיפון
מתי
אה, חמודי?
אה?
מי את אישה מחרשפת רגליה
מחשבת צעדיה
סופרת פעמי אצבעותיה
מי את שבה אל המרום
אל הדרום
בגשם יבוא ויפרוץ הגואל
הברכה תחודאל
השממה תגואל
בדם מדמי הווסת הנוהר
הנוהל
הבוהל
מחפשת מילים, אהובה
את שכחת לאהוב את עצמך
את שכחת
נשמה
שאת
שכחת
מרוב הילולה
הילויה
אילו יה היה נרכן למרגלותייך
ומציע לך אהבת עולם
היית נעתרת,
אה?
מי את אישה מחרשפת רגליה
מחשבת צעדיה
סופרת פעמי אצבעותיה
מי את שבה אל המרום
אל הדרום
בגשם יבוא ויפרוץ הגואל
הברכה תחודאל
השממה תגואל
בדם מדמי הווסת הנוהר
הנוהל
הבוהל
מחפשת מילים, אהובה
את שכחת לאהוב את עצמך
את שכחת
נשמה
שאת
שכחת
מרוב הילולה
הילויה
אילו יה היה נרכן למרגלותייך
ומציע לך אהבת עולם
היית נעתרת,
אה?
מעצמה
אני לא מזהה אותך בנהר
כשאני רוכנת אני רואה פה אכזר
וכפיפות בטן עושה אישה זרה
שיש בה נשמה
אך אין בה
סיבה טובה אחת תאמרי למה בואי
תלכי מארץ אבותייך
תלכי מארץ אימותייך
תלכי מארץ סבייך השפופים
שהחיים שברו אותם
ולעולם כבר לא שבו להסתגל
עם עיניים כחולות יפהפיות לסבא
ושיער גלי ארוך עד אינסוף וכה רך לסבתא
חשבו להקים פה מעצמה
אני לא מזהה אותך בנהר
כשאני רוכנת אני רואה פה אכזר
וכפיפות בטן עושה אישה זרה
שיש בה נשמה
אך אין בה
סיבה טובה אחת תאמרי למה בואי
תלכי מארץ אבותייך
תלכי מארץ אימותייך
תלכי מארץ סבייך השפופים
שהחיים שברו אותם
ולעולם כבר לא שבו להסתגל
עם עיניים כחולות יפהפיות לסבא
ושיער גלי ארוך עד אינסוף וכה רך לסבתא
חשבו להקים פה מעצמה
תמונה מלמדת אותי סבלנות
תמונה קטנה
לימדת אותי להמתין
(יחד איתך, כשאת שעונה
על הקיר, ישבנך על הרצפה,
לימדת אותי להמתין לרגע הנכון שאדע
היכן את רוצה שאתלה אותך) נראה לי מרוב בדידות
אתחיל לדבר גם עם העציצים אפילו עם שולחנות הסלון
הקטנים העגולים, ודאי שלא אשכח את מכונת הכביסה, מה קרה לך
מקרר, אתה הרי מכיר אותי מזה זמן, אני לא מפלה, אני לא מקפחת אפאחד,
השוויוניות נעוצה על דגלי, הגשם בתקוותיי
ובשמחת יומי ובשמש אורי
תמונה קטנה
לימדת אותי להמתין
(יחד איתך, כשאת שעונה
על הקיר, ישבנך על הרצפה,
לימדת אותי להמתין לרגע הנכון שאדע
היכן את רוצה שאתלה אותך) נראה לי מרוב בדידות
אתחיל לדבר גם עם העציצים אפילו עם שולחנות הסלון
הקטנים העגולים, ודאי שלא אשכח את מכונת הכביסה, מה קרה לך
מקרר, אתה הרי מכיר אותי מזה זמן, אני לא מפלה, אני לא מקפחת אפאחד,
השוויוניות נעוצה על דגלי, הגשם בתקוותיי
ובשמחת יומי ובשמש אורי
בית נקי, רצפות מבהיקות
בית נקי, רצפות מבהיקות
מה אתן מספרות
מה אתן רוצות
הולכת להיות האימא שלכן
ובת זונה הכלבה שלכן
שנשכה אתכן
ונשכה אתכן
ומטורף מי שעשה אתכן
כל כך מסודרות
כל כך מבהיקות
כל כך יפות
בליל הגשם הנורא
הנשמט
ומרפה
וקופץ
וחובר
אל הבדולח המתנפץ כמו היה ואזת חרסינה אהובה
שקיבלתי בירושה
ולא הנחתי מעולם לאיש לגזול אותי ממני
אפילו לא לעצמי (לא הנחתי אותה
על מדרכה אפורה)
בית נקי, רצפות מבהיקות
מה אתן מספרות
מה אתן רוצות
הולכת להיות האימא שלכן
ובת זונה הכלבה שלכן
שנשכה אתכן
ונשכה אתכן
ומטורף מי שעשה אתכן
כל כך מסודרות
כל כך מבהיקות
כל כך יפות
בליל הגשם הנורא
הנשמט
ומרפה
וקופץ
וחובר
אל הבדולח המתנפץ כמו היה ואזת חרסינה אהובה
שקיבלתי בירושה
ולא הנחתי מעולם לאיש לגזול אותי ממני
אפילו לא לעצמי (לא הנחתי אותה
על מדרכה אפורה)
השולחנות המנומסים יוצאים מדעתם
איך אתה מרגיש הערב
שאלתי את שולחנון הסלון האמצעי
מבין השלושה והוא היו לו
טענות לתועפה ואיך אינני מבדילה
בינו לבין אחיו ואיך אתמול החלפתי במקומותיהם
ואז הוא התנצל שהוא כל כך קשה
"ימי הקורונה," הוא פלט בקול רפה, כל כך רפה
שהיה עליו לרכון לעברו כדי לשמוע את דבריו,
"ימי הקורונה מוציאים אותנו השולחנות הקטנים מדעתנו."
איך אתה מרגיש הערב
שאלתי את שולחנון הסלון האמצעי
מבין השלושה והוא היו לו
טענות לתועפה ואיך אינני מבדילה
בינו לבין אחיו ואיך אתמול החלפתי במקומותיהם
ואז הוא התנצל שהוא כל כך קשה
"ימי הקורונה," הוא פלט בקול רפה, כל כך רפה
שהיה עליו לרכון לעברו כדי לשמוע את דבריו,
"ימי הקורונה מוציאים אותנו השולחנות הקטנים מדעתנו."
ועזבתי
ועזבתי את המקום
כאילו אין בי שורשים
כאילו אינני שייכת
עזבתי כאילו מישהו קרא לי בקול
"בואי הביתה", עזבתי כאילו
במקום חדש אתחיל לצמח שורשים מהתחלה
יצאתי מגומת החול ושום שורש לא נקרע
ושום שורש לא בא איתי
אולי בגלל שבאמת אין לי שורשים
ואולי בגלל שלעולם כבר לא אצמח
אל תוך האוויר אצמח
אחיך
אלוהים
ועזבתי את המקום
כאילו אין בי שורשים
כאילו אינני שייכת
עזבתי כאילו מישהו קרא לי בקול
"בואי הביתה", עזבתי כאילו
במקום חדש אתחיל לצמח שורשים מהתחלה
יצאתי מגומת החול ושום שורש לא נקרע
ושום שורש לא בא איתי
אולי בגלל שבאמת אין לי שורשים
ואולי בגלל שלעולם כבר לא אצמח
אל תוך האוויר אצמח
אחיך
אלוהים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.