superior girl
New member
אז מה עושים...?
עשיתי טעות, פליטת פה זה דבר מצער, אבל עוד יותר מצער זה שזה בכלל קרה.
אני נמצאת בזוגיות כבר שנתיים ו... הבחור שלי מאוד קנאי (לא שאני לא), בכל מקרה- יצא שהוא גילה שהייתי אצל ידיד שלי, מבלי שהוא ידע שהייתי באותו היום או בכלל. ואם לא היה לי פה גדול- סביר להניח שהוא גם לא היה יודע (שוב נפלט בלי לשים לב).
כרגע הוא מאוד מקשה עליי. כי מעבר ללנסות להוכיח לו שלא מת העולם ושהוא לא מדבר עם שקרנית כרונית, הוא פשוט מערים עליי קשיים (ריבים שלא חייבים לקרות, לכעוס על כל דבר, זכוכית מגדלת!).
האמת שכרגע עברתי למצב פסיבי. אם עד לפני יומיים ניסיתי להוכיח לו אחרת, הוא לא הותיר לי ברירה אלא להיות אדישה ולא להתייחס ברצינות לעניין.
השאלה שלי אליכם, או העזרה הנדרשת, האם ישנה דרך אחרת שיכולה להביע את החרטה שלי? כי אני די אובדת עצות
חשוב לציין שלא שכבתי או כל דבר כזה עם ידיד שלי, פשוט הרבה פעמים אני מרגישה צורך אמיתי לא לספר לו הכל מפאת השיחות הבלתי נגמרות שצפויות לי אח"כ . ובנוגע לידידים -כן היה הסכם שאני לא מוותרת עליהם, אך להיפגש איתם לא בבתים שלהם או שלי.
ייאוש נסך בי
אני לקראת ויתור... אודה לעזרתכם
עשיתי טעות, פליטת פה זה דבר מצער, אבל עוד יותר מצער זה שזה בכלל קרה.
אני נמצאת בזוגיות כבר שנתיים ו... הבחור שלי מאוד קנאי (לא שאני לא), בכל מקרה- יצא שהוא גילה שהייתי אצל ידיד שלי, מבלי שהוא ידע שהייתי באותו היום או בכלל. ואם לא היה לי פה גדול- סביר להניח שהוא גם לא היה יודע (שוב נפלט בלי לשים לב).
כרגע הוא מאוד מקשה עליי. כי מעבר ללנסות להוכיח לו שלא מת העולם ושהוא לא מדבר עם שקרנית כרונית, הוא פשוט מערים עליי קשיים (ריבים שלא חייבים לקרות, לכעוס על כל דבר, זכוכית מגדלת!).
האמת שכרגע עברתי למצב פסיבי. אם עד לפני יומיים ניסיתי להוכיח לו אחרת, הוא לא הותיר לי ברירה אלא להיות אדישה ולא להתייחס ברצינות לעניין.
השאלה שלי אליכם, או העזרה הנדרשת, האם ישנה דרך אחרת שיכולה להביע את החרטה שלי? כי אני די אובדת עצות
חשוב לציין שלא שכבתי או כל דבר כזה עם ידיד שלי, פשוט הרבה פעמים אני מרגישה צורך אמיתי לא לספר לו הכל מפאת השיחות הבלתי נגמרות שצפויות לי אח"כ . ובנוגע לידידים -כן היה הסכם שאני לא מוותרת עליהם, אך להיפגש איתם לא בבתים שלהם או שלי.
ייאוש נסך בי
אני לקראת ויתור... אודה לעזרתכם
